"כל הזמן היינו ביחד, הוא היה דמות להערצה מבחינתי. זה לא קשר רגיל של בני דודים, אם הייתה לי התייעצות חשובה בחיים – הוא היה הראשון שהייתי פונה אליו". כך סיפר רב"ט ט' על בן דודו שנפל, סמ"ר בן כהן ז"ל. כשהגיע הרגע להתגייס לצה"ל, הלך רב"ט ט' כמו בן דודו לחטיבת הנח"ל. "התגייסתי שנה אחריו, והוא זה שהניע אותי להגיע לסיירת", סיפר רב"ט ט', "בערך שלושה חודשים לפני שהוא נפל עליתי לקו והיינו שם יחד".
"גדלנו ביחד כל החיים"
(צילום: באדיבות המשפחה)
"הקשר בינינו עמוק מאוד, גדלנו ביחד כל החיים". מהנח"ל ט' יצא לגיבוש סיירת והגיע לפלגת העורב. הוא שירת בצוות הרחפנים בסיירת, ומיד כששמע כי לוחמי היחידה הותקלו – עוד לפני שידע שבן דודו נפל בקרב – שעט לעבר החמ"ל כדי לנהל את האירוע מהאוויר: "ראיתי מה קרה, מאוד מאוד נלחצתי", תיאר. "בסוף האירוע ישבתי רגע בצד וניסיתי להבין מה קרה. אמרו לי שיש ארבעה הרוגים בצוות שלו ולא הבנתי מה קורה. יום למחרת המ"פ שלי הגיע אליי והודיע לי".
בתקרית בגזרה המערבית של דרום לבנון שבה נפל סמ"ר בן כהן ז"ל, נפלו גם סרן נועם מדמוני ז"ל, סמ"ר מקסים אנטיס ז"ל וסמ"ר גלעד הראל ז"ל.
לאחר שבן נפל, ידע רב"ט ט' כי הוא רוצה להמשיך את דרכו: "לאורך השירות הציעו לו תפקידים רבים, כולל לצאת לפיקוד, אבל הוא בחר להישאר בצוות ולהילחם. תמיד הוא אמר לי ש'המקום הכי טוב זה הצוות'. עכשיו אני במגמה כדי ללמד את החיילים החדשים איך להיות ואיך להשתפר כדי שלא יהיו עוד אירועים כאלה", אמר. "אני מרגיש בהדרכות עכשיו שאני ממשיך את הדרך של בן ומעביר לחיילים את הרוח שלו".
"הפעם בן לא היה איתנו". הצוות בהר הקנאים
(צילום: באדיבות המשפחה)
עוד שיתף רב"ט ט' כי "בן נפל כלוחם סיירת גאה. הוא ידע איפה הוא נמצא ומה הוא רוצה, הוא היה מאושר מהמקום שהוא נמצא בו, אין בן אדם שאהב את הסיירת יותר ממנו". ט' סיפר איך בן תמיד חייך – והפיץ טוב. "אני רוצה שכל מי שקורא את זה יקפיד: כל דבר שאתם עושים – תסיימו בחיוך", אמר. "זה תמיד כיף לקבל חיוך ממישהו. בן ידע להתחשב בכל אחד, הוא היה רואה את כולם, את האנשים השקופים. זה שיפר לכולם את השהייה פה וזה מסר מאוד חשוב שהייתי רוצה להעביר ממנו. תמיד לחייך, ליהנות, לנצל את הזמן שלנו פה".
סמ"ר א', חבר לצוות של בן, סיפר עליו כי היה הלב של הצוות: "בכל דבר שהוא עשה בחיים הוא נתן את כל כולו, הוא אף פעם לא עשה משהו חצי דרך", שיתף. "כל אחד הרגיש שהוא החבר הכי טוב של בן, כי ככה הוא היה. תמיד אפשר היה לסמוך עליו, ותמיד הוא היה הראשון להתנדב".
סמ"ר א' תיאר כי מאז נפל בן בקרב, "בצוות מרגישים את החוסר שלו בכל דבר קטן". לדבריו, "כשיצאנו בפעם הראשונה מלבנון, כל אחד מאיתנו הרגיש שחלק ממנו חסר - משהו שאתה מנסה להגיע אליו ולהרגיש, אבל הוא כבר לא שם. הרגעים האלה הכי מורגשים דווקא באירועים שחיכינו להם ביחד. העלייה להר הקנאים (מקום אליו לוחמי הנח"ל לרוב מגיעים כדי לחגוג את השחרור מצה"ל - ר"ק) לפני השחרור הייתה אחת מהם.
"בפעם הקודמת שעלינו להר זה היה בסיום המסלול, והפעם עשינו את זה שוב כצוות בוגר, רק שהפעם בן לא היה איתנו. הוא כל כך חיכה לרגע הזה, לעלות איתנו להר הקנאים ולחגוג את הדרך שעברנו. למרות שהוא לא איתנו פיזית, בן ממשיך להיות חלק מכל מה שאנחנו עושים. לקראת השחרור כתבנו את השם שלו בענק לצד כל שמות הלוחמים".
סמר א' הוסיף כי "בן לימד אותנו מה זה לתת מכל הלב, לשמוח ולהאיר את מי שסביבך. החוסר שלו תמיד יהיה איתנו, אבל לצד זה אנחנו לוקחים איתנו את מי שהוא היה ואת כל מה שהשאיר לנו. בן היה אור. הוא היה נכנס לחדר עם החיוך שלו, ומיד היית רוצה להיות חבר שלו".
בהיתקלויות הוא היה מקדימה
סגן ר', מפקד הצוות של בן, שיתף כי "זכיתי לפקד על בן בשבעת החודשים האחרונים. נלחמנו יחד בעזה, בג'נין ובלבנון. בן היה חייל שהיה לי חיבור מיוחד אליו. היו לנו הרבה תחומי עניין משותפים, ותמיד ידעתי שאפשר לסמוך עליו. הוא היה מקצועי מאוד. אם הייתה בעיה, הוא תמיד ידע למצוא פתרון ולעשות מה שצריך בצורה הטובה ביותר. מעבר לזה, היה לו חשוב לשמור על האווירה, וגם ברגעים המורכבים ביותר הוא תמיד ידע להכניס הומור ולהעלות חיוך".
הוא הדגיש כי בן, כחבלן של הצוות, נשא על עצמו אחריות גדולה מאוד: "בכל התקפה הוא היה בחוד הכוח, זה שפורץ את הדלתות ומאפשר לכולם להתקדם, וגם בהיתקלות הוא היה איתי מקדימה. הוא מעולם לא היסס לקחת אחריות ולעמוד במקום שבו הכי צריכים אותו".
מפקד הצוות שיתף כי גם בזמן הלחימה - בן תמיד חשב קודם על אחרים: "לדוגמה הוא דאג ללוחמים של עוקץ, הביא להם אוכל, קבנוסים וכל דבר קטן שיכול היה לעזור להם. זה היה חלק בלתי נפרד מהאופי שלו - לראות את מי שסביבו ולתת מעצמו בלי לבקש שום דבר בתמורה", אמר. "בן אהב את החיים, אהב לחייך ולשמח אנשים, ואני בטוח שזה גם מה שהוא היה רוצה שנמשיך לעשות. גם אם הוא כבר לא איתנו פיזית, הוא תמיד יהיה חלק מהצוות".
פורסם לראשונה: 00:21, 08.07.26
