בעוד שבדרך כלל התרגלנו להבטחות שמופרחות באוויר בתקופת בחירות ושבינן לבין המציאות יש קשר קלוש, בכל הנוגע ליהודה ושומרון, השר בצלאל סמוטריץ' הוכיח שהוא הצליח לעמוד במבחן התוצאה. יותר מזה, גם כשלא הצליח ברמת הכותרת או ברמה הפורמלית, בפועל הציב עובדות בשטח כשהוא עצמו מצהיר שהכוונה היא להכתיב מדיניות להמשך. ריבונות אמנם השר לא הצליח להחיל, חרף הצהרותיו על "שנת ריבונות" אחרי הבחירה בדונלד טראמפ, אך הביא להצלחה בשורת סוגיות שעד לפני כמה שנים היו נראות כלא יותר ממשאלת לב בהתנחלויות.
בהתנחלויות רואים במהלכים של סמוטריץ' הגשמת חזון. אלא שמן הצד השני טוענים כי שר האוצר - שבפועל הקדיש לא מעט מזמנו וממשאבי המדינה להתנחלויות - ניצל במידה רבה את המלחמה כדי לקבוע עובדות בשטח. המהלכים הללו, נטען, במיוחד בתקופה שבה דעת הקהל העולמית מוטה נגד ישראל, עלולים להפוך (או כבר הפכו) לחרב פיפיות - אם למשל בקהילה הבינלאומית יצליחו לגבות מחיר על מה שנתפס כהפרת הדין הבינלאומי. המבקרים מזהירים כי המהלכים עלולים לעלות לישראל בבידוד חסר תקדים שיפגע ברמת החיים בה, לפגוע ביחסים עם בעלות בריתה המרכזיות. כבר עתה, הם טוענים, מתחוללת מעין אנרכיה ביו"ש - שמתבטאת בחוסר היכולת של הצבא והמשטרה למנוע את העימותים החוזרים ונשנים בין יהודים לפלסטינים.
על דבר אחד איש לא מתווכח: המציאות ביהודה ושומרון בארבע השנים האחרונות אכן השתנתה. ואת השינוי הזה יהיה קשה להחזיר לאחור.
סמוטריץ' מדבר על "שנת הריבונות"
(צילום: ערוץ הכנסת)
סגירת המנהל האזרחי והחלת ריבונות
על אף שבראש המנהל האזרחי עדיין עומד כיום מפקד בדרגת תת אלוף שאחראי בין היתר על סוגיות אזרחיות בנושאי פיתוח ובניה ביהודה ושומרון, סמוטריץ' הוביל איזרוח דה פקטו של המנהל. במסגרת תפקידו כשר במשרד הביטחון, בנוסף להיותו שר האוצר ולאחר מאבק ממושך, חתם ב-2023 יחד עם ראש הממשלה נתניהו ועם שר הביטחון דאז יואב גלנט על מסמך שמאשר העברת סמכויות שנוגעות למנהל האזרחי. אומנם לא כל המנהל עובר איזרוח, אבל חלק נכבד מהסמכויות עובר והמנהל אף יוצא מבסיס צבאי לאזור תעשייה שער בנימין.
גם בנושא החלת הריבונות, סמוטריץ' כאמור לא הצליח לקיים את הבטחתו, אך כמה מהלכים שהוביל במהלך כהונת הממשלה הראו כי כבר לא מדובר בהבטחה מופרכת כל-כך. למעשה, אחת הטענות נגד המנהל האזרחי החדש - או בעדו, אם שואלים את סמוטריץ' - היא שמדובר ב"סיפוח דה-פקטו" ומואץ של שטחי יהודה ושומרון, באופן שמפר את הדין הבינלאומי ועורר נגד ישראל זעם במערב.
בקיץ הקרוב יקומו עוד התנחלויות באזור. חומש שבצפון השומרון
(צילום: שאול גולן)
מבקרי המהלך מתריעים כי אזרוח הסמכויות, כמו ניהול מקרקעין ותכנון, והכפפתן ל"מנהלת התיישבות" פוליטית, מרוקנים מתוכן את תפקידו של צה"ל כריבון היחיד בשטח - ויוצרים מעין היררכיה שלטונית עקיפה. לטענת המבקרים, הפוליטיזציה הזו נועדה להכשיר מאחזים ולהרחיב התנחלויות תוך פגיעה ממשית בזכויות האוכלוסייה הפלסטינית המקומית, והיא טומנת בחובה סכנה ממשית לשיבוש תהליכי קבלת ההחלטות בצה"ל, להסלמה ביטחונית ולבידוד משפטי ומדיני של ישראל בזירה הבינלאומית. ובמובן מסוים, חלק מהדברים הללו גם קרו; סמוטריץ' טוען כי ככל שישראל תקבע עובדות בשטח, כך לא תהיה לעולם ולפלסטינים ברירה אלא לקבל אותן.
הכרה בהתיישבות הצעירה
השר שהבטיח כי יכיר במאחזים לא-חוקיים שנקראו "התיישבות הצעירה" - ולא יכול היה לחלום שיגיע להישגים גדולים בתחום זה. רק בממשלה הנוכחית אושרו 103 ישובים חדשים, שכוללים בתוכם יישובים של "ההתיישבות הצעירה" שעד עכשיו לא הוכרו כיישובים, או מאחזים לא חוקיים שהוכרו כיישובים. כמו כן, קצת אחרי 7 באוקטובר הוקם איגוד החוות, ששם לו למטרה להוביל את ההשתלטות על השטחים הפתוחים ביו"ש בעזרת חקלאות.
האיגוד עובד בשיתוף פעולה מלא עם רשויות המדינה ובתיאום הדוק עם הצבא וכוחות הביטחון. כיום, החוות תופסות שטח עצום של יותר ממיליון דונם בכל רחבי יהודה ושומרון, והן ממשיכות לגדול. לשם ההשוואה, כל היישובים והערים ביו"ש ביחד תופסים פחות מ-200,000 דונמים בלבד – נתון הממחיש את עוצמת ההשפעה של החוות על המרחב. הצמיחה בהיקף הפעילות היא דרמטית: אם בשנת 2022 היו כ-50 חוות, הרי שבשנת 2026 המספר כבר קרוב ל-140 חוות.
הפיגוע שבו נהרגו בניהו מלט ויובל עזרא
לטענת המבקרים, מיזם החוות הוא שגרם לעלייה בחיכוך בין יהודים לפלסטינים בשנים האחרונות, והביא לעימותים תכופים שלא פעם הסתיימו בפלסטינים הרוגים או פצועים מירי - ולאחרונה גם בפיגוע הקטלני שבו נהרגו רס"ן יובל עזרא וגם בניהו מלט, שהיה חבר כיתת הכוננות בחוות גלעד.
ביטול חוק ההתנתקות
אומנם חזרה לצפון השומרון לא הייתה הבטחת בחירות, אך היא נכנסת תחת הקטגוריה של מהפכת ההתיישבות של סמוטריץ' בתקופת הקדנציה. כבר בקיץ הקרוב יקומו עוד התנחלויות בצפון השומרון, שיצטרפו לשא-נור שהוקם לפני כחודשיים ולחומש - מאחז שהיה סמל המאבק, והוכשר מחדש. בשנה האחרונה הואצו האישורים לישובים ברחבי יהודה ושומרון, מתוך חשש מחילופי שלטון.
צעדים אלה גוררים כאמור ביקורת, בין היתר מארגון "שלום עכשיו", שמסר כי "במשך כמעט ארבע שנים הוכיח סמוטריץ' שהוא השר המגזרי ביותר בממשלה שגם כך רוויה בפוליטיקה מגזרית. הוא השקיע את כל מרצו בקידום ההתנחלויות, בהזרמת תקציבי עתק להתנחלויות ובהעמקת הבידוד הבינלאומי של ישראל. ארבע שנות נתניהו-סמוטריץ' הותירו אותנו עם יותר מתנחלים, יותר משיחיות, יותר קיצוניות ויותר אלימות. סמוטריץ' הוכיח שמדינה ללא גבולות ברורים עלולה להידרדר במהירות לאנרכיה".
יותר אלימות
השינויים בשטח גוררים גם שינוי במתרחש ביהודה ושומרון. בעוד שאירועי הטרור פחתו בעקבות שינוי שיטת הפעולה לסיכול טרור בפיקוד מרכז והגברת חופש הפעולה, מן הצד השני חלה עלייה בפשיעה הלאומנית ובאלימות המתנחלים. אם בעבר היו מעט נערים שנכנסים לכפרים פלסטיניים ומסבים נזק לכלי רכב ועושים גרפיטי, בשנים האחרונות מדובר על מספרים יותר גדולים של נערים ומבוגרים שמגיעים לכפר לעתים באור יום וללא חשש. גם היקף הנזק שהם יוצרים גדול יותר וכולל תקיפה של חפים מפשע.
מגיעים לכפרים פלסטינים ללא חשש - והנזק רב. הרס בכפר סרה שבשומרון
(צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
גם מבחינת המשטרה מורגש השינוי בשטח. מחוז ש"י של המשטרה בוחן כל מקרה לגופו, כך שלא כל אירוע בין פלסטיני לחיילי צה"ל ייחשב פיגוע ולא כל שריפה של רכב תיחשב כפשיעה לאומנית. אחד מהשינויים שהתרחשו בשטח בשנים האחרונות הוא הקמת "המפקדה הבין-ארגונית". תחת תת-ניצב ישי שלם, סגן מפקד מחוז ש"י של המשטרה, עובדת המפקדה בשיתוף פעולה הדוק עם הצבא והשב"כ לטובת סיכול, מניעה, פיענוח וחקירה של אירועים לאומניים שמתרחשים בגזרה מורכבת זו. כך למשל, רק בשבוע שעבר הוגשו 7 כתבי אישום בשני אירועים שונים.
מלשכת סמוטריץ' נמסר: "לאורך 4 שנות כהונת הממשלה הנוכחית, הוביל השר סמוטריץ׳ מהפכה היסטורית ביהודה ושומרון, שמטרתה היא אחת: לבצר את ביטחונה של מדינת ישראל, ולעקור את הרעיון הנורא של הקמת מדינת טרור בלב ליבה של מדינת ישראל. כפי שצויין בכתבה, מהפכת ההתיישבות היא חלק מהותי מהבטחות הבחירות של השר סמוטריץ׳, שקויימה במלואה ואף יותר מכך".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.07.26
