אחרי תוצאות הפריימריז בליכוד, שבהן הוצב במקום ה-12 ברשימה לאחר השריונים, הודיע השר יואב קיש כי ברצונו להמשיך במשרד החינוך לארבע שנים נוספות, אם הקואליציה הנוכחית תרכיב גם את הממשלה הבאה. הקדנציה של קיש הייתה רצופה סערות וחוסר ודאות, במיוחד עקב המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר.
כשנכנס לתפקיד הציב קיש כמה סוגיות מרכזיות שבכוונתו לקדם: טיפול במשבר החינוך המיוחד, שנוצר בעקבות תיקון חוק השילוב; קידום חדשנות טכנולוגית והרחבת השימוש בבינה מלאכותית; חיזוק הזהות היהודית-ציונית; וביטול השינוי בבחינות הבגרות שהובילה קודמתו, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. על שולחנו המתינה גם הבטחת הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעניק חינוך חינם מגיל 0 עד 3, וכן בעיות מתמשכות, ובהן אלימות וחרמות, מחסור במורים וצמצום פערים. המלחמה והטבח הנורא הציבו בפני מערכת החינוך אתגרים חדשים. כהונתו התנהלה בתקופה מורכבת, והתאפיינה ביישום יעדים לצד החמצות משמעותיות.
אכזבת החינוך המיוחד
הסוגיה הראשונה שקיש נדרש לטפל בה הייתה הכאוס בחינוך המיוחד, שנוצר בעקבות תיקון החוק בשנת 2018. התיקון אפשר לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים, אך יושם בחיפזון, ללא התאמות תקציביות, ללא הכשרה מספקת למורים שנדרשו ללמד כיתות הטרוגניות, וללא מעטפת חינוכית-רגשית-טיפולית לתלמידים המשולבים. כל אלה יצרו עומס רב על המערכת וקשיים רבים. קיש מינה ועדה ציבורית בראשות עמוס שפירא, לשעבר יו"ר אלו"ט ונשיא אוניברסיטת חיפה. זו הייתה הזדמנות גדולה לערוך שינויים יסודיים במערכת. הוועדה ישבה במשך כשנתיים ויצרה ציפייה גדולה לשינוי, אך כגודל הציפייה - גודל האכזבה. עלות היישום הוערכה בהשקעה רב-שנתית של 14 מיליארד שקל. יישום ההמלצות היה משנה את פני מערכת החינוך, אך קיש החמיץ הזדמנות גדולה לבצע שיפור שזכה לקונצנזוס.
התקדמות טכנולוגית
קיש הכריז על תוכנית "ישראל ריאלית" לחיזוק המקצועות מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה ובינה מלאכותית, בהשקעה של מיליארד וחצי שקל. המשרד קידם שיתופי פעולה עם גוגל, מיקרוסופט ואמזון להטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך. הכלים שולבו בהכשרות למורים, פותחו הנחיות לשימוש ב-AI ועודדו שילובם בתהליכי ההוראה והלמידה. החל מהשנה הקרובה צפויה הוראת אנגלית בחטיבות הביניים להיעזר בבינה מלאכותית, ובתוך כך נערכת הטמעה גם במקצועות ריאליים וטכנולוגיים, ונפתחו אלף כיתות הייטק בחטיבות הביניים.
חיזוק הזהות היהודית-ציונית
חיזוק הזהות היהודית-ציונית הייתה נדבך מרכזי בכהונתו של קיש, ובמסגרת זו יזם את תוכנית "שורשים" וחיזק את מעמד התנ"ך. מדיניות זו נתפסה בידי מתנגדיו כקידום תפיסת עולם אידיאולוגית וחיזוק ערכים לאומיים על חשבון ערכים דמוקרטיים-אוניברסליים. קיש ותומכי המדיניות טענו שחיזוק הזהות היהודית-ציונית הוא אחד מיעדיו של החינוך הממלכתי וכי קיים צורך, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, בהעמקת תחושת השייכות והערבות ההדדית בקרב תלמידי ישראל והעמקת הידע והזהות, הקשר לארץ ישראל, הקמת המדינה והציונות. זאת כחלק מהשכלה בסיסית שנדחקה בשנים האחרונות.
סערת רפורמת הבגרויות
עם כניסתו לתפקיד קיבל קיש עצומה שעליה חתמו אלפי מורים בתיכונים, שדרשו לעצור את רפורמת בחינות הבגרות של ד"ר יפעת שאשא-ביטון. לטענתם, הרפורמה החלה בחופזה, ללא בדיקה מספקת, פגעה במעמד המקצועות ההומניים, יצרה הבחנה בין מקצועות חשובים יותר ואלה שפחות, ועלולה הייתה לעודד שוק של עבודות קנויות.
תהפוך לאוניברסיטה. מכללת תל חי
(צילום: מכללת תל חי)
רפורמת מח"ר (מדעי חברה ורוח) קבעה כי בחינות בגרות חיצוניות ייערכו רק במתמטיקה, אנגלית ועברית. בהיסטוריה, תנ"ך, אזרחות וספרות אמורה הייתה להתבצע הערכה פנימית של בית הספר, לצד עבודה רב-תחומית קבוצתית בכיתה י"ב. כחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד הודיע קיש על ביטול המתווה והציג את תוכנית הבגרויות "הגמישה", שבמסגרתה הוחזרו הבחינות החיצוניות במקצועות ההומניים, והציון הסופי מורכב ממשימות ומהערכה בית-ספרית.
השפעת טבח 7 באוקטובר
בשבוע וחצי הראשונים לאחר 7 באוקטובר לא הייתה כתובת ושררו חוסר סדר ובלבול בבתי המלון ובמרכזי הפינוי שאליהם פונו תלמידים ומורים. בהמשך גיבש משרד החינוך מערך מסודר של מסגרות לימוד, וגייס עובדי הוראה. אחד המהלכים שהוביל קיש בתחילת המלחמה היה העברת סמכויות רחבה וגיבוי מלא לרשויות המקומיות, למנהלי המחוזות ולבתי הספר, מתוך תפיסה שבתקופת משבר נדרשות החלטות המותאמות לצורכי השטח. המהלך אכן הפחית את הלחץ, וזכה לתמיכת ראשי הרשויות.
המחסור במורים נמשך
לצד ההישגים, נותרו בעיות יסוד ללא מענה. המחסור במורים נמשך במערכת החינוך. קיש ירש את המשבר, אך לא הצליח לשנות את המגמה. בתי ספר רבים מתקשים לגייס מורים, בעיקר במתמטיקה, במדעים, באנגלית ובחינוך המיוחד.
הישגים עולמיים נמוכים
שיעורי הזכאות לבגרות עלו וכל המגזרים שיפרו את מצבם, אך הפערים הגדולים קיימים. נרשמה עלייה קלה בזכאות לבגרות, עלייה במגזר החרדי, הפער בין המגזר הערבי ליהודי החל להיסגר, קיים גם צמצום פער בין תלמידים לתלמידות ועלייה בשיעור תעודות הבגרות המצטיינות. כמו כן, קיים צמצום גם בפער על רקע מצב כלכלי וחברתי - אך הוא עדיין קיים.
לעומת זאת, נתוני המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים הצביעו על הישגים נמוכים ועל פערים רחבים בין קבוצות אוכלוסייה ובין המרכז לפריפריה. במבחן TIMSS שפורסם בשנת 2024 ירדה ישראל מהמקום התשיעי למקום ה-23 במתמטיקה. מנתוני מבחני "תנופה" של ראמ"ה עלה כי רק 38% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות בשפת אם, ופחות מרבע עמדו בדרישות באנגלית. במדעים הורה קיש לעצור את פרסום התוצאות עד לקיום בירור בשל טענות לכשלים מקצועיים. בהמשך התברר כי רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות תוכנית הלימודים במדעים. תלונתו של קיש בנושא עדיין תלויה ועומדת בנציבות שירות המדינה.
אלימות וחרמות
תחום נוסף שבו הציפיות היו גבוהות מן התוצאות הוא האלימות במערכת החינוך. למרות תוכניות, תקציבים והצהרות, מורים, תלמידים ומנהלים ממשיכים לדווח על אלימות, חרמות ופגיעה בתחושת הביטחון.
יש אוניברסיטה בגליל
בתפקידו כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה השלים קיש את מהלך הקמתה של אוניברסיטה בגליל ואת פתיחתן של שלוש פקולטות לרפואה.
חינוך חינם? לא ממש
הבטחת הבחירות של נתניהו לחינוך חינם עד גיל 3, שזכתה לקמפיין "ביבי-סיטר", לא מומשה. במקום חינוך חינם העניקה הממשלה שתי נקודות זיכוי במס להורים לילדים עד גיל 3, הטבה בשווי של כאלף שקל בחודש למשק בית. לדברי ד"ר יערה שילה, מרצה בכירה במכללת אפרתה וחברת המועצה לגיל הרך, על אף שההבטחה לא מומשה, בשנים האחרונות חל שיפור: האחריות על הגיל הרך עברה למשרד החינוך, הורחבו הפיקוח וההכשרות, אך עדיין קיימים מחסור בכוח אדם, מחסור במסגרות ופער גדול בין הצרכים למענה הקיים.
קמפיין "ביבי-סיטר" לא מומש. נתניהו
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, Pool)
"להבטחה של חינוך חינם בגילי לידה עד גיל 3 יש קסם פוליטי גדול, אך המציאות מורכבת יותר", אמרה שילה. "חינוך איכותי בגילים אלה הוא אחד השירותים היקרים ביותר שמדינה יכולה לספק. הוא מחייב בנייה של אלפי כיתות ומעונות, גיוס והכשרה של אלפי מטפלות, פיקוח, הדרכה, פדגוגיה מותאמת, שיפור יחסי התקינה והעלאה משמעותית של שכר המטפלות. הניסיון מלמד אותנו להיזהר מהבטחות גדולות. לאורך השנים הוקמו ועדות, נכתבו דוחות והתקבלו החלטות ממשלה רבות, אך חלק ניכר מהן נותר על הנייר. גם כיום קיימים מחסור בכוח אדם, מחסור במסגרות מפוקחות ופערים משמעותיים בין הצרכים של הילדים והמשפחות לבין המענים בפועל".
לשכתו של שר החינוך יואב קיש מסרה: "לפני המלחמה יזם השר את ועדת שפירא לאור הגידול והמורכבות בחינוך המיוחד. השר גיבה את המלצותיה, והקים צוות בין-משרדי ליישומן. בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל והשקעה של מיליארדי שקלים במתן מעני חינוך לעשרות אלפי ילדים מפונים והקמת עשרות בתי ספר עורפיים, לא התאפשר לממש את המלצות הוועדה, המשוערות בעשרות מיליארדי שקלים. באשר לתוכנית חינוך חינם בגילי 0 עד 3, יישומה החל בזיכוי מס להורים אך שלבי ההמשך של התוכנית נעצרו בעקבות הוצאות המלחמה.
"בנוגע למחסור בעובדי הוראה, מדובר בבעיה עולמית שנמצאת בראש סדר העדיפויות של המשרד, ונעשים מהלכים רבים לטיפול וצמצום בחוסרים כגון הסבת הייטקיסטים, גיוס אקדמאים, תמרוצים רבים ושיתופי פעולה עם ארגונים גדולים כמו צה"ל וחברות נוספות. מול העלייה המדאיגה באלימות גובשה תוכנית לאומית של 400 מיליון שקלים. בנושא הפערים בין המרכז לפריפריה, נרשמת ירידה עקבית בזכות השקעה גדולה בתוכניות 360, חומש ו'צומחים מחדש'. השר החזיר את הזהות היהודית למרכז הבמה באמצעות תוכנית 'שורשים', שבין היתר הגדירה את המקצוע תנ"ך כמקצוע ליבה וחובה. שר החינוך הוביל את מהפכת ה-AI בתוכנית 'ישראל ריאלית', שתקצובה נעמד על כ-1.5 מיליארד שקלים. בזכות מדיניות השר, ישראל היא היום מובילה עולמית".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.08.26
