צוואת השלום של פרס וחוסיין: במלאת עשור לפטירתו של שמעון פרס, ראש ממשלתה השמיני ונשיאה התשיעי של ישראל, חושף ארכיון מרכז פרס לשלום ולחדשנות מסמכים וציטוטים ייחודיים מפגישה חשאית שהתקיימה בנובמבר 1993 בין פרס, אז שר החוץ, לחוסיין מלך ירדן. במהלך הפגישה גובשה הטיוטה הראשונית להסכם השלום בין המדינות.
פרס וחוסיין בשנת 1996
(GERARD FOUET, AFP)
הפגישה הדרמטית התקיימה בארמון המלך ברבת עמון, תחת מעטה חשאיות שהצריך אף שינוי בחזותו של פרס. לפי המסמכים שנחשפים, הרקע לפגישה החל כשבוע קודם: ב-26 באוקטובר 1993 הגיע מבית המלוכה הירדני מסר שלפיו המלך חוסיין מבקש להיפגש עם שר החוץ, אותו ראה כבעל חשיבה יצירתית, והביע נכונות לקיים מפגש חשאי כחלק מהמגעים הראשוניים שהובילו בסופו של דבר להסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994.
במהלך השיחה הציג פרס את תפיסתו לשיתוף פעולה כלכלי-אזורי - תשתית מודרנית של נמלי תעופה, נמלי ים וכבישים - שתשמש בסיס להסכם שיגובש בהמשך. "יש לנו הרבה חלומות ותקוות לעתיד", השיב לו חוסיין, "אני שותף למחויבות שיהיה שינוי, וכי לדורות הצעירים תהיה הזדמנות לחיות עם תחושה של ביטחון, שהוא שלום".
הרגע המטלטל ביותר בפרוטוקול הוא זה שבו חושף המלך חוסיין באוזני פרס את תחושת הדחיפות האישית שהניעה אותו: "ב-1951 היה אירוע טראגי, רצח אבי. אני רוצה להוריש לעתיד, לאחי חסן ולכל הממשל, את הטוב ביותר האפשרי. אולי נותרו לי רק שנה-שנתיים, אשים הכול על כף המאזניים".
המסמכים החסויים
(צילום: ארכיון מרכז פרס )
(צילום: ארכיון מרכז פרס )
פרס, מנגד, תיאר את התמיכה הציבורית הגואה בשלום: "יש כיום תמיכה אדירה בדעת הקהל בהסכם השלום. נקעה נפשם של הצעירים ממלחמות, מעוני ומהיעדר חופש". עוד באותו הלילה נחתם על ידי המלך חוסיין ושר החוץ שמעון פרס, בראשי תיבות, מסמך ההבנות שממנו ינק הסכם השלום. כשנה לאחר מכן, באוקטובר 1994, נחתם רשמית הסכם השלום בין ישראל לירדן.
חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, מסר: "קשה שלא להתרגש כשקוראים את המסמכים מאותה פגישה היסטורית". אפרת דובדבני, מנכ"לית המרכז, הוסיפה: "זו זכות גדולה וחובה מוסרית להקשיב לצוואת השלום של מנהיגים גדולים".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.09.26
