בר בשן ואיוב כיוף גדלו כמעט כשכנים. האחד ביקנעם המושבה, השני בעוספיה. עד הגיוס לצה"ל הם מעולם לא נפגשו. השירות המשותף כחיילי סדיר בשלדג הפך אותם לצמד שהולך יחד כמעט את כל הדרך.
מרגע הגיוס הם לא נפרדו: מסלול ההכשרה, הקורסים הפיקודיים, תפקידי מ"פ, הפיקוד על גדודים ולבסוף הפיקוד על שלדג. שניהם ממחזור הגיוס של נובמבר 2003. הם הגיעו יחד מהבקו"ם לשלדג, ישנו מיטה ליד מיטה באוהל בטירונות, סיימו יחד את בה"ד 1. במלחמת לבנון השנייה הצטרפו לצוות המקורי שלהם, אבל בהמשך דרכיהם התפצלו: איוב יצא לגולני, בר לגבעתי. בשלב מאוחר יותר חזרו להיות מפקדי פלגות מקבילים בשלדג.
גם הקריירה שלהם התנהלה במידה מסוימת כמו תחרות מתמשכת. בסבב הקודם התמודדו על אותו תפקיד, מפקד שלדג. איוב, הדרוזי הראשון ביחידה, זכה בתפקיד והפך למפקד שלה. רוב הפעילות שלו שם הייתה עלומה. בהמשך החליף אותו בר כמפקד שלדג, אחרי שהספיק לשמש גם כמפקד גדוד שקד בגבעתי.
השבוע נסגר פרק נוסף במסלול הזה. אל"ם כיוף כבר מפקד על חטיבת גולני בחודשים האחרונים. בצה"ל הוחלט כי אל"ם בשן יהיה מפקד גבעתי הבא, והוא ייכנס לתפקיד בעוד כחצי שנה. וכך, שני בוגרי אותו צוות בשלדג יובילו שתיים מתוך חמש חטיבות החי"ר של הצבא.
מחיר דמים כבד
כדי להבין כיצד הגיעו לנקודה הזאת שני קצינים שצמחו באותה יחידה, שאינה נמנית על חטיבות החי"ר, צריך להסתכל על הדרך יוצאת הדופן שעברה שלדג במלחמה הזאת. לוחמי הקצה של חיל האוויר חוו ב-7 באוקטובר את אחת הטלטלות הקשות שיחידה מובחרת יכולה לעבור. הם הוקפצו מהבית בבוקר יום שבת היישר אל תוך הכאוס בעוטף. צוות הכוננות של היחידה נחת בבארי בשעה 8:47, נכנס ליישוב דקות לאחר מכן וניהל במשך שעות קרבות מול המחבלים. בהמשך פעלו לוחמי היחידה גם ברעים, עלומים וביישובים נוספים בעוטף. הם הרגו מחבלים וחילצו תושבים תחת אש.
שלדג שילמה במלחמה מחיר דמים כבד, 14 חללים, לוחמים ומפקדים. במקביל, פעילות היחידה בבארי הפכה לחלק מתחקיר צה"לי שעורר ביקורת קשה. עבור רבים מהלוחמים הייתה זו תקופה מורכבת במיוחד: מצד אחד, הם נלחמו בשעות הראשונות של המלחמה בתנאים קשים מאוד. מצד שני, הם נדרשו להתמודד לאחר מכן עם ביקורת ציבורית ומערכתית על אופן ניהול הקרב – ביקורת שלא הייתה מוצדקת.
אבל אחד הדברים שמאפיינים את שלדג הוא היכולת לעבור במהירות ממגננה ליוזמה. תוך זמן קצר מצאו עצמם לוחמי היחידה בחזית המערכה בעזה. בתמרון הקרקעי הם השתתפו בפשיטות ובמבצעים מיוחדים, בהם הפעילות המורכבת בבית החולים שיפא. במהלך הפעילות אותר פיר שהוביל למנהרה תת-קרקעית מתחת למתחם בית החולים, והיחידה הפעילה שם שילוב מרשים של מודיעין, אמצעים טכנולוגיים וכוח קרקעי.
משם המשיכה הפעילות ביהודה ושומרון, בדרום לבנון ובזירות נוספות. חלק גדול מהמבצעים עדיין אינם ניתנים לפרסום. מפקד שלדג היוצא סיפר כי מאז 7 באוקטובר ביצעו לוחמי היחידה מאות רבות של מבצעים בעזה, בלבנון, בסוריה ובזירות נוספות.
תיעוד ממצלמות הגוף של לוחמי שלדג בסוריה
(צילום: דובר צה"ל)
רגע השיא של הפעילות המבצעית שכן נחשפה התרחש דווקא הרחק מעזה, בלילה שבין 8 ל-9 בספטמבר 2024, השבוע לפני שנתיים. מבצע "רבות הדרכים" בעומק סוריה הפך לאחת הפעולות המורכבות והנועזות שביצע צה"ל בשנים האחרונות. יותר ממאה לוחמי שלדג פעלו באזור מסיאף, בעומק השטח הסורי, נגד אתר תת-קרקעי שבו ייצרו טילים מדויקים עבור איראן ובעלות בריתה באזור. הכוח הוטס במסוקים, פעל בעומק רב ובשילוב של מודיעין, חיל האוויר, מגוון כלי טיס ומערכות נוספות. בסופו של המבצע הושמד האתר.
זה היה מבצע שממחיש את היתרון של יחידה כמו שלדג: היכולת לקחת מודיעין שנאסף לאורך שנים, להפוך אותו לתוכנית מבצעית מורכבת, להכניס כוח קרקעי לעומק שטח עוין ולהשלים משימה שאי אפשר לבצע באמצעות תקיפה מהאוויר בלבד.
חוד החנית
הפעילות הזאת אינה רק רצף של מבצעים מוצלחים. היא גם חלק מהסיבה שבגללה שלדג הפכה במלחמה הזאת לחוד החנית של יחידות העילית. השילוב בין יכולת מבצעית, מודיעין, טכנולוגיה והפעלת כוח בעומק הפך אותה לכלי מרכזי בזירות השונות. היא מצטיינת לא רק בקרב, אלא גם בליווי המשפחות השכולות ברגישות רבה ובשילוב בני הפריפריה בשורותיה באחוזים גבוהים.
המפקדים של בר ואיוב בשלדג זיהו בשלב מוקדם את היכולת שלהם והכווינו אותם לפיקוד משמעותי, בתוך היחידה ומחוצה לה. זו תפיסה שמלווה את שלדג כבר שנים: לא להשאיר את הקצינים המבטיחים רק בעולם המבצעים המיוחדים, אלא לשלוח אותם גם למערך המתמרן, לחטיבות החי"ר ולתפקידי פיקוד מרכזיים. יש בכך היגיון מקצועי: קצין שמגיע משלדג מביא איתו ניסיון בעבודה תחת לחץ, בקבלת החלטות בתנאים של אי ודאות ובחיבור בין מודיעין, אש וכוחות קרקע. אבל כדי להפוך למפקד בכיר בצה"ל הוא צריך גם להכיר את הצבא "הגדול": גדוד, חטיבה, אלפי לוחמים, מערכי לוגיסטיקה, מילואים, אש וניהול סד"כ לאורך זמן.
אלוף-משנה איוב כיוף
(צילום: דובר צה"ל)
אלוף-משנה בר בשן
(צילום: דובר צה"ל)
לכן המסלול של בר ואיוב מעניין במיוחד. הם לא נשארו כל הקריירה בתוך היחידה. שניהם יצאו ממנה לחטיבות החי"ר, פיקדו בגבעתי ובגולני, חזרו לפקד בשלדג, וכעת הם חוזרים שוב למערך המתמרן, הפעם ברמה של חטיבה. שניהם גם נחשבים כמי שיגיעו בעתיד לשולחן המטכ"ל, אולי אפילו יתמודדו זה מול זה על תפקיד הרמטכ"ל.
שלדג הצמיחה לאורך השנים קצינים רבים שהשתלבו בתפקידי מפתח בצה"ל. קצינים יוצאי היחידה נמצאים בתפקידי פיקוד ביחידות מיוחדות ובחטיבות החי"ר והקומנדו. עכשיו מגיע שלב נוסף, שבו בוגרי היחידה תופסים גם את הפיקוד על חטיבות חי"ר מרכזיות.
יחידה מיוחדת אינה נמדדת רק במספר המבצעים שהיא מבצעת או באיכות הלוחמים שלה. בטווח הארוך היא נמדדת גם ביכולת שלה להצמיח מפקדים שיודעים לקחת את הידע שצברו אצלה ולהביא אותו למקומות אחרים בצה"ל. זה גם המבחן שעומד עכשיו בפני שניהם. הניסיון שצברו בשלדג הוא יתרון, אבל הוא לא מחליף את הניסיון הנדרש כדי לפקד על חטיבת חי"ר במלחמה. שם נמדדת היכולת להפעיל כוח גדול, לאורך זמן, לשאת באחריות על אלפי לוחמים.
לקראת השנה החדשה, השניים שהתחילו יחד באותו צוות, מיטה ליד מיטה, מגיעים לנקודה אחרת בקריירה. אחרי שנים שבהן המסלולים שלהם הצטלבו שוב ושוב, הם יעמדו עכשיו משני צידי אותה משימה – והיא הגדולה ביותר בחייהם.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.26
