ראש האופוזיציה יאיר לפיד פגש היום (שני) את ראש הממשלה בנימין נתניהו לעדכון ביטחוני. בפגישה נכח גם ראש אגף התכנון בצה"ל אלוף הדי זילברמן. לפי לשכת לפיד, נתניהו ביקש בפגישה לפתוח את חוק התקציב כדי להעביר עוד כספים למערכת הביטחון - צעד שכעת דרושה לו הסכמת ראש האופוזיציה, לאור העובדה שמדובר בתקופת בחירות.
- עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
לפיד, כך נמסר מלשכת ראש האופוזיציה, השיב לו: "אני בעד ההצעה ותומך בהעברת הכספים, כי צריך לחזק את צה"ל, אבל המקור התקציבי לא יכול להיות העלאת מסים למעמד הביניים ומשרתי המילואים שאליה אתה מוביל. במקום זה תכניסו להצעה ביטול של הכספים הקואליציוניים המושחתים ועשרות מיליארדי השקלים שאתם מעבירים היום למימון ההשתמטות החרדית - ונתמוך בהצעה גם בכנסת".
בליכוד האשימו בתגובה כי "לפיד מטעה את הציבור על תקציב הביטחון. הטענות של לפיד מופרכות ושקריות". עוד נטען כי "הכנסות המדינה היו גבוהות מהצפוי בעקבות המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובעקבות כך גם הגירעון נמוך מהצפוי. בנסיבות אלו, ניתן להגדיל את תקציב הביטחון ללא כל העלאת מיסים.
"הטיעון על כספים קואליציוניים ותקציבים למגזר החרדי גם הוא מופרך. מעולם לא היו סכומים כאלו לכספים קואליציוניים ולמגזר החרדי, ואפילו לא קרובים אליהם. לפיד מפקיר את ביטחון מדינת ישראל בגלל שיקולים פוליטיים זולים".
מלשכת לפיד נמסר בתגובה לכך כי "הליכוד שוב משקר ומפקיר את בטחון המדינה. כפי שנאמר בחדר הסגור, בנוכחות נציגי צה”ל - לפיד תומך בהעברת הכספים למערכת הביטחון. צריך לתת לצה״ל את כל הכלים הנדרשים כדי להשלים את משימותיו. לפיד עומד על דרישתו שהמקור התקציבי לכספים אלו לא יגיע מהעלאת מיסים והכבדת הנטל על הציבור העובד והמשרת, אלא על חשבון הכספים הקואליציונים המושחתים והמיליארדים שעוברים כל שנה למימון ההשתמטות החרדית".
הפנייה ללפיד הגיעה אחרי חודשים של אזהרות מצד צה"ל על משבר תקציבי. בסוף חודש יוני דווח כי צה"ל מתקשה להתנהל במסגרת התקציב הקיים, מצמצם את היקף המילואים ואף נמנע מפעולות מסוימות בשל עלותן, וכי מערכת הביטחון דורשת להגדיל את התקציב מ-144 ל-183 מיליארד שקלים. באותה עת טענו במערכת הביטחון כי חלקים בצבא כבר משותקים, וברקע המחלוקת עם האוצר בוטלו בזה אחר זה שלושה דיונים בנושא במשרד ראש הממשלה.
לפני כשלושה שבועות ההתרעות החריפו, והרמטכ"ל אייל זמיר אמר בגלוי כי "הקופה ריקה", ואף תיאר את המאבק על הכספים כזירה נוספת שמנהלת מערכת הביטחון, אך הפעם מול משרד האוצר. בצמרת צה"ל הזהירו כבר אז כי הצבא נמצא ברגע קריטי, שמאיים ישירות על הכשירות המבצעית, בעוד שהתקציב המובטח ממוסמס ותוקפן של עסקאות רכש ענקיות ומשמעותיות, פקע.
זמיר הזהיר לפני כחודש: "הקופה ריקה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בכיר במערכת הביטחון אמר אז בשיחות סגורות ש"אגף התקציבים באוצר שם ברקס מוחלט ואנחנו על פי תהום", וצייר תמונת מצב קודרת לגבי יכולתו של צה"ל לשמר כשירות לטווח הארוך. לדברי אותו בכיר, אף שהדרג המדיני ורה"מ נתניהו הכירו בפער תקציבי של 40 מיליארד שקלים והנחו להעביר באופן מיידי 15 מיליארד שקלים, הכסף מעולם לא הגיע והקופה נותרה ריקה לחלוטין.
נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' אף סיכמו על הגדלת תקציב הביטחון ל-183 מיליארד שקל, אך הדיון בממשלה בנושא שהיה אמור להתקיים בוטל ואף לא הוצג מסמך "מחליטים" מראש כנדרש לחברי הממשלה. יתרה מכך, במשרד האוצר כבר הבהירו כי בשנת התקציב 2027 יהיה צורך להעלות מיסים ולבצע קיצוצים כואבים בתקציב המדינה, שעליהם יהיה על הממשלה החדשה להחליט.
משרד האוצר הגיב אז לזמיר ומסר כי "אין סיכום שלא עמדנו בו - מעל ומעבר לתקציב המקורי שאושר בכנסת. על ראשי מערכת הביטחון להיות קשובים לקולות הקוראים להם להתייחס בכובד ראש למיליארדי שקלים מדי שנה, כדי שישמשו לביטחון המדינה בצורה יעילה ובניהול אחראי".
העסקאות שקרסו
במערכת הביטחון דחו בתוקף את הטענות כאילו צה"ל מקבל תקציבים בלתי מוגבלים ללא בקרה מספקת. אזהרה נוספת הגיעה מפי בכיר בצה"ל שטען כי הפגיעה התקציבית מחלחלת עמוק לתפעול השוטף ולשיקום היכולות הרב-זירתיות, כשלצד קשיים בתיקון טנקים, נוצר כעת מחסור חמור של מאות רכבי שטח מסוג האמר שהושמדו בלחימה בלבנון, ולדבריו היעדר האופק התקציבי סוגר גם את חלון ההזדמנויות לרכישות נוספות, שכן בארה"ב צפויים להפסיק בקרוב את ייצור ההאמרים בתצורה הישראלית. במקביל, גם קווי הייצור של חימושי היבשה בתעשיות הביטחוניות המקומיות קרובים לסיום, ולא ניתן לבנות על חברות כמו אלביט ורפאל שיממנו את מערכת הביטחון מכיסן.
רכישת האפאצ'י גובשה במשך שנתיים - וקרסה
(צילום: דובר צה"ל)
המשבר התקציבי אינו נעצר ביבשה, אלא מכה גם ביתרון האסטרטגי של חיל האוויר. דוגמה בולטת לכך היא קריסתה של עסקת מסוקי הקרב (אפאצ'י) מול הממשל האמריקני, עסקה שגובשה בשנתיים האחרונות מתוך תפיסה שמסוקי הקרב חיוניים להגנת הגבולות ולחימה שוטפת.
לדברי הבכיר, "הדרג המדיני כפה על צה"ל תקציב של 111 מיליארד שקלים במקום 143 שדרש, וצמצום של ימי המילואים מ-60 אלף ל-40 אלף. בשאגת הארי התקציב הוגדל ל-143 מיליארד, אך הפער בין הנחיות הדרג המדיני לתקציב בפועל התרחב ל-40 מיליארד שקלים בגלל הכניסה לתמרון עומק בלבנון; מערכה של 40 יום מול איראן; שליטה ב-62% משטח רצועת עזה; רצועת ביטחון בסוריה; ופעילות גוברת ביהודה ושומרון ובגבול המזרחי, כולל התמודדות עם איומי הרחפנים שם".
