האזינו לכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet. והיום: כמה תעלה לנו הרחבת המלחמה ברצועת עזה?
הכותרת
"עלולים להיקלע למיתון״: העלות האדירה של כל יום לחימה
20:51


הוויכוח הציבורי על המשך הלחימה נסוב בעיקר סביב שתי מטרות המלחמה - השבת החטופים ומיטוט חמאס - אך אף אחד לא מדבר על העלויות הכבדות של הלחימה והנטל הכבד על המשק. ממשלת ישראל החליטה להוציא לדרך את מבצע "מרכבות גדעון" מבלי לערוך דיון מעמיק בשאלה כמה זה עולה לנו - וזה עולה לנו כמיליארד שקלים בשבוע ללחימה עצימה. האם המשך הלחימה תוקצב? מה משמעות פריצת התקציב ומאיפה יגיע הכסף?
על המבצע הכריזה ישראל לפני שבועות אחדים - לאחר שאושר תקציב 2025. גד ליאור, הכתב הכלכלי של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, מציין כי קיימת מעין "קופסה תקציבית" עם 10 מיליארד שקלים לעת הצורך, שמתוכם נעשה שימוש כבר בכמעט 6 מיליארד שקלים לצורך מימון המהלך בעזה. "את עשרות המיליארדים שחסרים למבצע 'מרכבות גדעון' צריך לתקצב עכשיו, הם לא תוקצבו", הוא מוסיף.
מהי אותה "קופסה תקציבית"? "אפשר להגיד שזו המצאה שאין לה שום סימוכין, זה חלק מהתקציב", מסביר ליאור. "כאילו התקציב יהיה 610 מיליארד, אבל אם נצטרך אז יש בצד עוד 10 מיליארד והם במין קופסה כזאת שבעצם לא צריך לחשב אותה בתקציב. קשקוש. 10 מיליארד השקלים האלה הם חלק מהתקציב, צריך לתקצב אותם, צריך לדאוג שהגירעון לא יגדל. כמובן שבגלל זה נקבע גירעון של 4.7% אבל אם נשתמש הוא יהיה 4.9%. אמרתי שכבר השתמשנו בחלק גדול ונשתמש עוד. הגירעון השנה יעבור את ה-5%, הוא לא יהיה לא 4.7% ולא 4.9%".
2 צפייה בגלריה
עוצבת הקומנדו השמידה את המבנה הממולכד בו נפל סמ״ר דנילו מוקנו ז״ל ב-20 במאי 2025 כתוצאה מפיצוץ מטען
עוצבת הקומנדו השמידה את המבנה הממולכד בו נפל סמ״ר דנילו מוקנו ז״ל ב-20 במאי 2025 כתוצאה מפיצוץ מטען
מבצע "מרכבות גדעון"
(צילום: דובר צה"ל)
כדי להבין את התמונה הכוללת של העלויות, ננסה להבין קודם כמה עולה לנו כל יום של לחימה. לדברי ליאור, השיא במלחמה היה בתחילתה: "יום לחימה אחד עם גיוס של 360 אלף חיילי מילואים ופגיעה קשה במשק, עלה כ-400 מיליון שקלים. זאת אומרת, כל יומיים וחצי - מיליארד שקלים".
כיום, מדגיש ליאור, על-פי ההערכות של מערכת הביטחון והאוצר - ביניהם קיימים גם חילוקי דעות בנושא - ההוצאות נעות בין 200-150 מיליון שקלים ליום. "זה אומר שכל שבוע או אפילו בשבוע פחות יום, אנחנו שוב נמצאים על מיליארד שקל תוספת, זה אומר בחודש כ-4 מיליארד אולי יותר תוספת - שאין אותה. עכשיו אנחנו כבר יותר מחודש במבצע מורחב בעזה שלא רבים בדיוק מבינים מה משמעותו, מה בדיוק רוצים להשיג, בינתיים אין חטופים, אבל זה עולה לנו בכל 6 ימים כמיליארד שקל - ואת הכסף הזה אין".

"להכין את הארנק"

המשמעות של כל זאת: אזרחי ישראל יצרכו להיערך להוצאות נוספות - שאת ההשפעות שלהן יספגו גם הדורות הבאים. "עבור הרחבת המלחמה אין 'יש מאין'. את הכסף הזה אין וצריך לגייס אותו. או שזה יהיה במיסים או שזה יהיה בקיצוץ תקציבי, או שזה יהיה בהגדלת הגירעון - שזה אומר לקחת עוד הלוואות ושהילדים והנכדים אולי כבר הנינים - כי כבר לקחנו הלוואות ל-100 שנה - יצטרכו לשלם את ההוצאות האלה", מוסיף ליאור. "ככל שהמלחמה הזאת תימשך, וכידוע הפכנו את המלחמה הזו לארוכה במלחמות ישראל, אנחנו נוציא יותר ויותר כסף מהארנק ומחשבון הבנק".
"בגלל הגזרות, משפחה יכולה להפסיד, לפי החישובים הצנועים ביותר, כ-8,000 שקלים בשנה. יכול להיות שזה יגיע גם ל-10,000. כל המשק עלול להיקלע למיתון. אנשים לא יוכלו להוציא כסף.
"גם עכשיו רוב הציבור לא חוגג, והולך פחות למסעדות ויש לו פחות כסף. יש כבר פיגור בהחזרי משכנתה, והמצב הכלכלי עלול להחמיר. מדינת ישראל חייבת לחשוב על הנושא הכלכלי ולסיים את המלחמה הזאת כי המשק לא יוכל לשאת בזה, והתוצאה עלולה להיות נוראה".

"לא היה דיון על העלויות, פשוט יצאו למלחמה"

הדבר החמור בהתנהלות ההנהגה במלחמה הזו, אומר ליאור, הוא ש"ממשלת ישראל לא ערכה ישיבה אחת מסודרת על כמה תעלה לנו המלחמה, מה עושים, אם זה כדאי, אם להרחיב, כמה יעלה בלבנון, כמה יעלה בעזה, כמה בתימן, מה קורה בסוריה. לא היה דיון כזה עד היום. האם להולנד, לגרמניה, לאנגליה או לצרפת יש מיליארדים כדי לקיים מלחמה בלי לעשות צעדים כלשהם? התשובה לא. אבל אני מניח שאם הן חלילה יצאו למלחמה, אז הן יעשו דיון כזה. אצלנו לא היה דיון, פשוט יוצאים למלחמה.
"ב-2025 תקציב הביטחון שתוכנן בעבר, לפני שידענו שתהיה מלחמה היה 64 מיליארד שקל. כרגע הוא עומד על 123 מיליארד, זה מדויק, כולל כל מיני תוספות. זאת אומרת, אנחנו הכפלנו את תקציב הביטחון. לשנת 2026 התקציב שמתוכנן בתוכנית רב-שנתית הוא 67 מיליארד שקל. אנחנו עומדים כרגע על תכנון של 96 מיליארד. לכסף הזה צריך למצוא פתרון, צריך למצוא מאיפה לוקחים אותו.
"הוצאות הביטחון מזנקות, הכנסות משקי הבית קטנות בגלל כל הגזרות השונות והמיסים שעולים, המוצרים מתייקרים, רבות מחברות התעופה הפסיקו לטוס לכאן וחלו התייקרויות בענף התעופה, ענף הנדלן מאבד את כוח העבודה שלו כי הפלסטינים לא עובדים פה, ובהייטק אנחנו מגלים לצערנו משבר, יש רילוקיישן ומשקיעים לא מגיעים. היית משקיעה עכשיו באוקראינה? אני חושב שהיית מאוד מהססת לשים כסף במקום שנמצא במלחמה". הפרק המלא בנגן שבראש הכתבה או באפליקציות.
2 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
רה"מ נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'
(צילום: חיים צח / לע״מ)
אם פספסתם: יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן דורש מאסר בפועל למי שהאשים אותו בהזמנת רצח - והורשע בשקר. בריאיון לפודקאסט "הכותרת" הוא עונה לשאלות שמלוות אותו שנים, כמו על העדה שחזרה בה, הכסף בחשבון של בתו וההצלחה העסקית של בניו. איך רואה ליברמן את הרשעת פאינה קירשנבאום, ומה ההבדל בינו לבין נתניהו בכל הקשור למערכת המשפט? האזינו לפרק הקודם של "הכותרת".

הכותרת
ליברמן פותח את הפרשות: חיפשו אותי, אבל אין דיפ-סטייט
42:16

אתם מוזמנים להאזין לנו כאן ב-ynet, ולעקוב אחרינו בלחיצה על אחת מהאפליקציות שמתחת לנגן, או בכל מקום אחר שבו אתם נוהגים לשמוע פודקאסטים. בכל מקרה, את כל הפרקים תוכלו למצוא כאן: עמוד הבית של הכותרת - פודקאסט החדשות של ynet