טייריס הליברטון חיכה לרגע הנכון כדי להחיות את סימן ה"חנק" האגדי של רג'י מילר מהעבר הפלייאופי של אינדיאנה פייסרס — ואין במה טובה יותר מאשר מדיסון סקוור גארדן, כשמילר עצמו נוכח באולם, בדרך לקאמבק היסטורי שהסתיים בניצחון 135:138, בדרך ל-0:1 בסדרת גמר המזרח.
עם סיום הזמן החוקי ולאחר שקלע שוויון 125:125, הליברטון רץ אל הקהל כשידיו סביב צווארו — מחווה לאחד הרגעים האייקוניים בתולדות היריבות בין הניקס לפייסרס. הוא קיווה שזו שלשה שתכריע את המשחק, אך שידור חוזר הראה שאצבע רגלו נגעה בקו — רק שתיים, והשוויון הוביל להארכה.
הפייסרס, כאמור, ניצחו בסופו של דבר, והחזירו ליריבות המרה את תחושת הדרמה של שנות התשעים. "כולם רצו שאעשה את זה כבר בשנה שעברה, אבל זה חייב להרגיש נכון", אמר הליברטון בסיום על תנועת החנק. "וזה הרגיש נכון באותו רגע. אם הייתי יודע שזה שתי נקודות ולא שלוש, לא הייתי עושה את זה. אולי בזבזתי את המחווה".
המחווה כמובן החזירה את הזיכרון למשחק 5 בגמר המזרח של 1994, אז רג'י מילר כיכב ברבע האחרון עם 25 נקודות מול הניקס, והפנה את סימן ה"חנק" הידוע לשמצה כלפי ספייק לי, המגה אוהד של הניקס. למרות התצוגה, הניקס חזרו וניצחו את הסדרה.
מאמן הפייסרס ריק קרלייל לא התרגש מהמחווה של הליברטון לקהל הניו-יורקי: "זה עניין רגשי, שחקנים יכולים לעשות מה שהם רוצים. זה לא סיפור גדול. לא נראה לי שהאולם יכול להיות יותר רועש ממה שהיה הלילה".
הליברטון, שקלע 26 נקודות, כבר השתעשע בעבר עם דמותו של מילר: אחרי שניצח את הניקס במשחק 7 בחצי גמר המזרח אשתקד, הגיע למסיבת העיתונאים כשהוא לבוש בקפוצ'ון עם התמונה המפורסמת של מילר מסמן "חנק". מילר, שהיה חלק מצוות השידור של TNT במשחק האחרון, לא הספיק לדבר עם הליברטון לאחר הסיום, אך השניים החליפו מבטים.
במשחק היה גם קאמבק אדיר, שייזכר בספר דברי הימים של הליגה. הניקס הובילו 105:119 כשנותרו 2:39 דקות לסיום הרבע הרביעי, ואז הגיע רגע הקסם של ארון ניסמית'. עד הלילה, בכל 27 השנים האחרונות, קבוצות שהובילו בפער של 14 נקודות או יותר בדקות הסיום (2:50 לסיום, עונה רגילה או פלייאוף) ניצחו את כל 970 המשחקים במצב הזה. כעת, המאזן הוא 1:970.
וזה לא הכל: מאז 1998, קבוצות שהובילו ב-9 נקודות ומעלה בדקה האחרונה של הרבע הרביעי או ההארכה במשחקי פלייאוף עמדו על מאזן מושלם של 0:1,414 – עד שאינדיאנה ניצחה גם את הנתון הזה. הניקס הובילו 112:121, 52 שניות לסיום – ושוב קרסו מול הפייסרס.
כשהמאמן קרלייל נשאל על היכולת של הקבוצה שלו לצאת מהקבר, כל פעם מחדש, השיב: "זה שריר. וככל שאתה מתאמן עליו יותר, הוא נעשה חזק יותר. אסור לקחת את זה כמובן מאליו. בכל מקרה, מדובר רק במשחק ראשון, ואני משתדל לא להתרגש יותר מדי מהעניין הזה".
