תגיות

מוח

איך משפיעה צריכת סוכר על המוח
מחקר ישראלי: הורדת רמות הסוכר בדם - המפתח להאטת הזדקנות המוח
מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון מצא כי בקרת רמות הסוכר בדם היא המנגנון המרכזי שמאפשר לשמור על מוח צעיר לאורך זמן. במחקר, שכלל הדמיות מוח מתקדמות, הצליחו החוקרים להוכיח שתזונה ים-תיכונית משפיעה על גיל המוח ומגינה מפני הידרדרות קוגניטיבית. פרופ' איריס שי, מובילת המחקר: "יש שונות בגיל המוח בין אנשים שונים. אנחנו יודעים שיש לזה חלק גנטי כמובן, אבל חלק גדול מאוד מזה קשור לסגנון החיים שלנו"
איתן גפן | 03.11.24
גבר מתמודד עם דיכאון
שנה לטבח 7 באוקטובר: מה קרה למוח שלנו בגלל המלחמה?
מחקרים שנערכו בעולם על אוכלוסיות החשופות לסטרס (דחק) מתמשך, הראו שינויים במערכת הלימבית במוח, שאחראית בין השאר על ויסות רגשי וקבלת החלטות. מנהלת ה-fMRI בבילינסון וחוקרת זיכרון מסבירה איך שינויים חיצוניים עלולים להשפיע על המוח, האם מדובר בתהליכים הפיכים ומה ניתן לעשות כדי לשמור על בריאות המוח והנפש
ד"ר עירית שפירא | 21.10.24
ד"ר ליאת אדרי
חוקרת המוח מסבירה: כך תקווה מסייעת להירפא ממחלות
כשהייתה בת 20 אביה התאבד, בגיל 30 היא חלתה בסוכרת, ובהיריון הראשון שלה עברה הפלה ונכנסה לדיכאון. אבל חוקרת המוח ד"ר ליאת אדרי לא נתנה לאתגרים האלה לרפות את ידיה. להפך: היא החליטה לחקור את הקשר בין טראומות נפשיות למחלות פיזיות, ולאחרונה השתתפה במחקר שתוצאותיו אופטימיות: אפשר להגביר את הקישוריות במוח בעזרת טכניקות לניהול סטרס 
גלית הראלי | 18.10.24
תקריב של הציור "נערה עם עגיל פנינה"
סוד הקסם של הציור "נערה עם עגיל פנינה"
הציור של יוהאנס ורמיר ההולנדי הוא אחד מהציורים המוכרים בעולם. כעת, התגלתה הסיבה לכך. על ידי ניתוח נוירולוגי נחשף האופן שבו מגיב מוחו של הצופה ביצירה המקורית מהמאה ה-17 - עם תגובה רגשית חזקה פי 10 בהשוואה להתבוננות ברפרודוקציות של אותו ציור  
AFP, יוגב ישראלי | 10.10.24
מכשיר לבדיקת MRI
לצפות אפילו במחשבות: העבר והעתיד של מכשירי MRI
מכשיר MRI הוא מעין מגנט ענקי שמספק תמונות אנטומיות מפורטות ומדויקות של רקמות הגוף. כדי להבין את המוח שלנו, זה לא מספיק ועלינו לראות אותו בפעולה. לשם כך פותח ה-fMRI: דימות מוחי תפקודי בתהודה מגנטית. איך הוא פועל, והאם זה מה שיעזור לנו להבין את מלוא המורכבות של הפעילות המוחית שלנו? 
ד"ר עדי יניב, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 14.09.24
הפגנת להחזרת החטופים בשער בגין בתל אביב
למה אסור להתרגל למציאות הקשה במדינה?
כשמתרגלים למשברים זה עוזר להקהות את הכאב, אבל זה גם עלול למנוע את המוטיבציה לשנות את המצב. מנגד, לא כדאי להתרגל גם לדברים הטובים והמהנים בחייים. חוקרת המוח הישראלית לשעבר, פרופ' טלי שרוט, מוציאה את התרגום בעברית לרב המכר שלה, ומזהירה: "משפחות החטופים צודקות כשהן קוראות לנו לא להתרגל לתמונות שלהם"
נגה שביט רז | 05.09.24
מוח בדיקה מעבדה
לנטרל פצצה מתקתקת במוח: טיפול פוטנציאלי ראשון למחלות פְּרִיוֹנים
מחלות פְּרִיוֹנים, דוגמת "הפרה המשוגעת", שמתפתחות בעקבות הצטברות של חלבון לא תקין בתאי מוח, גורמות להידרדרות חמורה בתפקוד המוחי והתוצאה היא מוות מהיר ובלתי נמנע. מחקר חדש חושף מערכת מולקולרית המיועדת לעצור את היווצרות חלבון הפריון במוח, ובכך להציל את החולים, שעשויה לעזור גם לחולים במחלות ניווניות נוספות
ד"ר עלי שמשוני, ד"ר שגיא ברודסקי | 18.08.24
אלברט איינשטיין
גדול יותר לא בהכרח טוב יותר: האבולוציה של המוח
אם חשבתם שמוח גדול שווה אדם חכם, איך תסבירו שדווקא לאלברט איינשטיין היה מוח קטן מהממוצע? ולמה בתקופה של פריצות דרך טכנולוגיות מסעירות, המוח שלנו פתאום התכווץ? ההתפתחות של המוח האנושי מלאה בגילויים מפתיעים
קולין בראס, New Scientist | 25.07.24
מחלת לב
כשהמוח מדבר: כך נשפר את ההתאוששות לאחר התקף לב
מחקר שנכתב בעבודת דוקטורט בפקולטה לרפואה בטכניון ופורסם בכתב עת בינלאומי מצא שהפעלת מרכז התגמול במוח עשויה לשפר את ההתאוששות אחרי התקף לב. איך בדיוק פועל המנגון?
חדווה חייקין | 14.07.24
צילומי מיקרוסקופ של מינים שונים של אמבות שנמצאו במעיינות באזור הכינרת. למטה במרכז מתועדת אמבה מאותו הסוג של האמבה אוכלת המוח
האם משבר האקלים אוכל לנו את המוח?
המקרה המצער האחרון של האמבה אוכלת המוח בארץ הוא אכן מבהיל מאוד, אך ההידבקות באמבות מהמין הזה היא עדיין נדירה. אולם, עם האקלים המשתנה, ומי הכנרת המתחממים, עלולה גם לעלות שכיחותן של האמבות הקטלניות. דעה 
ד״ר שירה ניניו, זווית | 13.07.24
אוקסיטוצין
"הורמון האהבה": מחקר חדש מפצח השפעות אוקסיטוצין על גופנו
הנוירופפטיד אוקסיטוצין משנה את ההתנהגות החברתית שלנו. מחקר חדש של צוות חוקרים ממכון ויצמן חושף ממצאים חדשים על תפקידו בהתנהגות זו ועל ההבדלים בהשפעתו בין זכרים ונקבות. פרופ' טלי קמחי, מנחת המחקר: "לתאי אוקסיטוצין יש תפקיד בהפעלה של אגרסיביות והתנהגות טריטוריאלית בעיקר בעכברות נקבות. הממצאים יסייעו להבין מנגנונים של מחלות הקשורות לחרדה חברתית ולתוקפנות מוגברת"
איתן גפן | 11.07.24
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
ספורטכדורגל ישראליכדורגל עולמיעיתוןארצות הבריתכדורסל ישראליבנימין נתניהוצה"לחרבות ברזלחדשות