יש תקופות שבהן הגוף לא צריך להסביר לנו כלום. אנחנו מרגישים את הסטרס מתיישב בחזה, את הלילה מתקצר, את מערכת העיכול יוצאת מאיזון – והלב? לפעמים הוא פשוט רץ מהר יותר. מאז ההסלמה עם איראן שכבר באה לסיומה עם הפסקת אש מבורכת, יותר ויותר ישראלים מחפשים פתרונות טבעיים להרגעה. אך במקום לפנות מיד למדף התרופות – רבים חוזרים אחורה, אל האדמה, אל צמחי המרפא של הסבתות או הרפואה העממית המסורתית. לפעמים זה כל מה שצריך, לא? ציפי קדוש, נטורופתית והרבליסטית, מנהלת מגמת הרבליסט קליני במכללת רידמן, מסבירה על צמחי המרפא שיביאו לכם את הרוגע הכה יקר במציאות לא נורמלית.
"לאורך ההיסטוריה, האדם השתמש בצמחים לא רק כדי להזין את גופו, אלא גם כדי לטפל בעצמו – גם כמזון וגם למזור", היא אומרת. "רפואת צמחים היא בעצם בין הרפואות העתיקות ביותר שקיימות בכדור הארץ. היא התחילה כרפואה מסורתית שהועברה מדור לדור – מאב לבן, מאם לבת".
ההתוודעות של האדם לסגולות הריפוי של הצמחים, נולדה, כדבריה, מהתבוננות. "אבותינו הקדמונים הסתכלו על הצמחים סביבם, ראו באיזו סביבה הם צומחים, תצפתו עליהם – ובאיזה מצב בעלי החיים צורכים את הצמח", היא מספרת. "הם שמו לב שיש צמחים שהחיות אוכלות רק כשהן במצבי חולי, והבינו שאם החיה לא צורכת את הצמח הזה באופן קבוע, אלא רק כשהיא חולה – סימן שיש לו סגולת מרפא".
כך, דרך שילוב של טבע, הקשבה ודורות של ניסיון, הלך ונבנה הידע שנמצא היום בבסיס רפואת הצמחים, ידע ששירת את האדם גם בתקופות של לחץ ומצוקה. "לאורך כל השנים בני האדם חוו סטרס – אולי הוא היה קצת שונה מהסטרס שאנחנו מכירים היום, אבל ברוב המקרים הסטרס היה קיומי", מסבירה קדוש. "האדם גילה שלחלק מהצמחים יש יכולת להרגיע, לשפר מצב רוח, לעזור בשינה, להפחית חרדות – והחל להשתמש בהם".
בשנת 2025, בעידן שבו לכל דבר יש כדור נוצץ שמבטיח לעשות קסמים, ההבדל בין רפואת הצמחים לרפואה המערבית המודרנית, מדגישה קדוש, הוא מהותי. "תרופה מכילה חומר פעיל אחד שנחקר ונבדק, והיא נעשית בצורה כימית במעבדה. הצמח חי פה אלפי שנים בכדור הארץ. הוא מגיע עם שפע של חומרים פעילים – לפעמים אפילו עשרות או מאות חומרים פעילים, רבים ומגוונים, שחלקם ידועים וחלקם עוד לא חקרנו". לדבריה, לא מדובר רק בכמות אלא גם באיזון. "החומרים הפעילים של הצמח מגיעים במינונים מדויקים שמתאימים לבעלי חיים ולבני אדם לצרוך אותם. זה ההבדל – וזה הבדל גדול".
לפניכם חמישה צמחים זמינים שקל למצוא, קל להכין, ושיכולים לעזור בדיוק ברגעים האלה – כשצריך לישון טוב יותר, להירגע, להפחית חרדה או פשוט לנשום קצת יותר עמוק. את כולם ניתן לצרוך בחליטה, ולהכניס כחלק משגרת הרגעה יומיומית.
"מומלץ להחזיק את הצמחים האלה בבית", אומרת קדוש. "ניתן לשלב ביניהם או להשתמש בכל אחד בנפרד. אחרי אזעקה, או במצבי לחץ, פשוט להכין לעצמכם תה מרגיע. אם מדובר בצמח בודד – שימו כפית או שתיים מהחומר היבש במסננת, הניחו בכוס, שפכו מים רותחים, כסו בצלחת ל־5 דקות, ואז הסירו את הצמחים ושתו את התה. כך גם נשמרים מעט השמנים האתריים שיש בצמח."
עם זאת, היא מדגישה כי גם כשמדובר בחליטה עדינה – חשוב לא לקחת סיכונים מיותרים. "חשוב לציין שכל ההמלצות אינן מחליפות המלצה רפואית", היא אומרת. "יש צמחים שאפילו בחליטה מאוד עדינה יכולים להתנגש עם תרופה של המטופל, ולכן, לפני כל שימוש – כדאי להתייעץ עם רופא".
מליסה רפואית (Melissa officinalis)
הצמח הראשון שקדוש ממליצה עליו הוא מליסה רפואית – שמוכרת גם בשם הלועזי Lemon Balm. "זה צמח ממשפחת השפתניים המכונה ביוונית 'דבורת הדבש', כי יש לו ריח לימוני שמושך אליו נחילי דבורים", היא מסבירה ומציינת כי "ברפואה המסורתית השתמשו במליסה כמעט בכל מקום – באיראן, באפריקה – גם לבעיות עיכול, גם להרגעה, וגם לשיכוך כאב, ואילו ברפואה הערבית המסורתית בארץ השתמשו בה למצבי התמוטטות עצבים, דיכאון ובעיות עיכול."
ואכן, המליסה פועלת בכמה מישורים בעת ובעונה אחת. "יש לה שלוש פעילויות עיקריות", מונה קדוש, "היא מרגיעה, היא אנטי עוויתית – כלומר מטפלת בכיווציות ושרירים קפוצים, כמו שקורה במצבי מתח – והיא קרמינטיבית, זאת אומרת שהיא מפחיתה נפיחות וגזים".
לדבריה, ההשפעה היא מיידית. "כבר ממש מהלגימות הראשונות של כוס תה מליסה מרגישים את הרגיעה שהיא משרה", היא אומרת. "היא צמח שעובד טוב במצבי סטרס, חרדות ולחץ. היא משפיעה גם על מערכת העיכול – בייחוד כשזו נפגעת ממתח נפשי ויוצרת בעיות עיכול, גזים, נפיחויות, עצירויות או שלשולים. יש לה השפעה שמאוד מקלה על מערכת עיכול סטרסוגנית. באשר למערכת העצבים, כבר בשנת 1493 רופא שווייצרי בשם פרצלסוס טען שלצמח הזה יש יכולת 'להחיות את נפש האדם', "במיוחד בבעיות הקשורות למערכת העצבים".
גם מחקרים תומכים בשימוש בצמח. "מחקר מ־2010 הראה ששתיית תה מליסה סייעה להרגעת התקפי חרדה קלים ונדודי שינה", מציינת קדוש. את המליסה אפשר למצוא כמעט בכל מקום – "אפשר לקנות מליסה טרייה בשווקים, במשתלות, לגדל אותה בעציץ, או לקנות אותה כצמח יבש בפארמים ובחנויות טבע ולשתות אותה כתה".
סנטלה Centella asiatica (Gotu Kola)
לצמח הבא ברשימה אין אפילו שם עברי רשמי – אבל הוא מוכר היטב בקרב מרפאים מסורתיים בכל העולם: סנטלה, או בשמה ההודי Gotu Kola. "אחד הדברים שאני ממש אוהבת בצמח הזה – זה שהוא גדל ליד מים", אומרת קדוש. "וזה משמעותי – כי אם דיברנו על כך שהאדם הקדמון התבונן בסביבה של הצמח כדי ללמוד על תכונותיו, אז סביבה של מים מרמזת על תנועה, רכות והרגעה".
לדבריה צמח זה נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר באיורוודה, הרפואה ההודית העתיקה. "ראו בו צמח שמחייה את מערכת העצבים ותאי המוח. טיפלו בו בבעיות נפשיות שקשורות למערכת העצבים – כולל סטרס, לחץ דם גבוה וזיכרון ירוד. ייחסו לו אפילו סגולות של צמח מאריך חיים".
מהבחינה הפרמקולוגית, סנטלה נחשבת לאדפטוגן – כלומר צמח שמסייע לגוף להסתגל למתח מתמשך. "היא מסייעת לגוף להגיב בצורה פחות דרמטית לסטרס", אומרת קדוש. "יש לה גם השפעה שמחזקת את הפעילות העצבית, משפרת יכולת קוגניטיבית ומגנה על תאי מוח, מוסיפה קדוש ומציינת כי בימים של מתיחות ממושכת – כמו התקופה הנוכחית – זה בדיוק מה שהגוף צריך. "זה לא סטרס רגעי שאנחנו חווים עכשיו – זו מתיחות ארוכת טווח", היא מדגישה. "ולשם בדיוק סנטלה נכנסת – היא עוזרת לווסת את התגובה של הגוף ולהרגיע את מערכת העצבים".
גם המחקר המדעי לא פסח על הצמח הזה. "עשו עליו מחקרים שעסקו בהרגעה, הפחתת סטרס וחרדה, וגם באפקט האנטי-דיכאוני שלו", מציינת קדוש. "אחד המחקרים היפים הראה שיפור קוגניטיבי בזכות פעילות נוגדת חמצון מאוד חזקה. אפשר לשתות אותו בחליטה – והוא בהחלט יתרום לשיפור מצב הרוח והרגעת הסטרס בימים כאלה".
זוטה לבנה (Micromeria fruticosa)
הצמח השלישי שממליצה עליו קדוש הוא הזוטה הלבנה – צמח ישראלי אהוב, שנמכר כמעט בכל שוק מקומי. גם היא, כמו המליסה, שייכת למשפחת השפתניים – אך שונה ממנה לגמרי באופי ובמרקם.
"אם תטייל ביערות הכרמל, תוכל לראות את הזוטה צומחת מתוך נקיקי סלעים", מספרת קדוש. "זה פשוט מהמם – צמח עדין שצומח בתנאים קשוחים. העלים שלה עדינים, המרקם שלה עדין, והטעם – מנטה עדינה. אבל היא שורדת. יש לה אופי. כאילו היא אומרת: 'אני נראית קשוחה – אבל בעצם עדינה'".
אולי בגלל האיזון הזה – בין עדינות לנחישות – הפכה הזוטה לצמח כל־כך שימושי במסורות רפואיות. "ברפואה הערבית המקומית השתמשו בה במשך שנים לכאבי בטן, שלשולים, זיהומים במערכת העיכול, דלקות עיניים, הפרעות בלב, לחץ דם גבוה – וגם למצבים של מתח, עייפות ותשישות", היא אומרת.
כמו בת דודתה המליסה, גם הזוטה היא אנטי עוויתית – כלומר עוזרת לשחרר מתח וכיווציות מהגוף. "היא מטפלת במערכת העיכול – גזים, נפיחויות – ומסייעת בהרגעה כללית", אומרת קדוש. "אבל יש לה גם תכונה מאוד מיוחדת: היא לא רק מרגיעה, היא גם מרוממת מצב רוח".
בנוסף, לזוטה יש גם שימוש חורפי: "היא משמשת כמכייח טבעי – עוזרת לשחרר ליחה, לטפל בשיעול, ובמצבים של הצטננות או שפעת", מוסיפה קדוש. אם תרצו להכין חליטה נעימה ומעודנת במיוחד, קדוש ממליצה על שילוב: "אפשר לשלב את הזוטה עם מליסה – המליסה תיתן את הטעם הלימוני, והזוטה תוסיף מנטה עדינה. ביחד הן יוצרות תה מרגיע, משחרר, ומרומם מצב רוח".
קמומיל (Matricaria recutita)
עוד כוכב קבוע במדף צמחי המרפא הביתיים הוא הקמומיל – פרח עדין במראהו, אך רב־עוצמה בהשפעתו. "אנחנו משתמשים בפרחים היפים של הצמח", מסבירה קדוש. "הוא נמצא בשימוש רפואי אלפי שנים – ברפואה היוונית, הרומית, המצרית, ובאינספור תרבויות עממיות. יש בו חומר פעיל בשם אפיגנין – רכיב טבעי שנחקר רבות ונמצא כבעל השפעה מרגיעה ונוגדת חרדה על מערכת העצבים".
ואכן, כבר בעת העתיקה שימש הקמומיל לטיפול במגוון רחב של בעיות עיכול: עצירויות, שלשולים, גזים, נפיחויות ומעי רגיז. "הוא משפר תהליכי עיכול שנפגעים ממצבי סטרס – וזה מה שכל־כך רלוונטי היום", אומרת קדוש. "אני שומעת את זה מהמטופלים שלי – אנשים חווים רגרסיה בתפקוד העיכול בעקבות המתח הנפשי".
אך הקמומיל לא עוצר שם. הוא ידוע גם כאחד הצמחים המרגיעים והעדינים ביותר – עד כדי כך שהוא מתאים גם לתינוקות. "אני נותנת לאימהות מניקות לשתות חליטת קמומיל – וההשפעה המרגיעה עוברת לתינוק", היא מספרת. "אפשר לתת אותו גם לתינוקות קצת יותר גדולים שסובלים מחוסר שקט או קושי להירדם. וגם אצל ילדים – הוא יכול לעזור למשל במצבים של חרדות לקראת שינה, כמו בתקופות מתוחות".
אצל מבוגרים, לקמומיל השפעה אנטי עוויתית – בדומה למליסה ולזוטה – והוא מסייע בשחרור כיווציות, הפחתת חרדה והרגעה כללית. ובזמן שהעולם חוזר לצמחים – גם המחקר מצטרף לתמונה. "מחקר מ־2020 בדק מטופלים בגיל השלישי שקיבלו כמוסות קמומיל פעמיים ביום במשך חודש, ומצא שיפור משמעותי באיכות השינה – מבלי להשתמש בתרופות", מציינת קדוש. "מחקר נוסף הראה השפעה מיטיבה גם אצל נשים אחרי לידה".
פרחי עוזרר (Crataegus)
הצמח האחרון ברשימה אולי פחות מוכר לצרכן הישראלי הממוצע – אך בקרב מרפאים, הוא נחשב לאחד הצמחים העדינים והעוצמתיים כאחד, בעיקר בכל הנוגע לרגיעה של הגוף והלב. "אנחנו משתמשים בעוזרר בכל חלקי הצמח – פרחים, עלים ופירות הרפואה העממית לטיפול בעוויתות, חרדות, חוסר שקט ובעיות עיכול, אבל כאן אתמקד בפרחים, שיש להם השפעה מאוד מיוחדת", אומרת קדוש.
לדבריה, מה שמייחד את הפרחים – זו היכולת שלהם להשפיע על ויסות לחץ הדם ועל בריאות הלב. "הם ממש נחשבים כמגנים על הלב – במיוחד במצבים של דופק מהיר שנובע מסטרס", מסבירה קדוש. זו גם הסיבה שבפרקטיקה הקלינית, משתמשים בהם למצבים נפשיים וגופניים שמלווים במתח מתמשך.
עם זאת, היא מדגישה: "מי שלוקח תרופות להסדרת דופק, הורדת לחץ דם או מחלות לב – חייב להתייעץ עם רופא לפני השימוש, כדי לוודא שאין אינטראקציה עם הטיפול התרופתי".
בנוסף לזאת, העוזרר לא מטפל רק בלב הפיזי, אלא גם בזה הרגשי. "זה צמח שעוזר מאוד במצבים של מועקה, עומס נפשי, סטרס ממושך, חרדות, קשיי שינה, ואפילו כאבי ראש או מיגרנות שמתלווים למתח", אומרת קדוש. "אני אוהבת לתת אותו במיוחד במקרים של שברון לב – ממש אחרי פרידה או סיום קשר. הוא תומך ומרפא גם את התחושות של חולשה רגשית". ובדומה לצמחים האחרים ברשימה – גם העוזרר לא שוכח את מערכת העיכול. "הוא מפחית גזים ונפיחויות – שזה חשוב, כי מתחים נפשיים משפיעים מאוד גם על הבטן", מסכמת קדוש.
פורסם לראשונה: 06:00, 27.06.25
