על המדף בסופר, בבית המרקחת או באינסטגרם של המאמן שלך – תוספי התזונה נמצאים בכל מקום. ויטמינים, מינרלים, קפסולות, טיפות ואבקות שמבטיחות אנרגיה, חיזוק חיסוני, עור זוהר או אפילו שינה טובה יותר. נדמה שאין ישראלי שלא מחזיק לפחות אחד מהם במגירה. אבל האם באמת מדובר בצורך רפואי אמיתי – או פשוט באשליה יקרה, ולפעמים גם מסוכנת?
"בוא נתחיל בזה שתוספי תזונה, ברובם, הם דברים שצריכים לעבור בדיקה של תזונאי ורופא מטפל – כדי לראות באמת אם יש צורך בהם. גם אם לפעמים הם לא ניתנים במרשם רופא – זה לא משחק. הם יכולים לעשות נזק", אומרת ד"ר ענבל קדמן, מומחית ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות.
האם לדעתך יש היום "צריכת יתר" של תוספי תזונה בציבור?
"חד משמעית. הרבה פעמים זה גם קצת מקשה עלינו – במיוחד הרופאים הראשוניים, כי המון פעמים אנשים מתייצבים עם כל מיני אלרגיות, בחילות, כאבי בטן ותסמינים אחרים – ושוכחים בכלל שהם מקבלים תוסף תזונה.
"התוספים משווקים היטב – אפשר לקנות אותם בבתי מרקחת או באינטרנט, ואפשר לקבל המלצות מחברים. אני חושבת שכדאי מאוד לדבר עם מי שמנהל את התיק הרפואי שלכם לפני שהתחלתם לקחת משהו באופן קבוע או לפחות – להודיע לרופא שהתחלתם".
מיותר לרוב האנשים
לפני ששולחים יד למדף התוספים, ד"ר סיגל פרישמן, דיאטנית קלינית ראשית בבתי החולים של כללית, ממליצה לבדוק אם בכלל יש סיבה. לדבריה, כשמדובר באנשים בריאים – התשובה לרוב שלילית.
"לאנשים בריאים שאוכלים מגוון – ההמלצה היא לא לקחת תוספים, פשוט כי אין צורך", היא מדגישה. "אנחנו אמורים לקבל הכול מהמזון שלנו. אם אדם מנהל אורח חיים בריא – מקפיד על תזונה בריאה, למשל תזונה ים תיכונית – שהמקור העיקרי שלה הוא תזונה צמחית: ירקות, פירות, עשבי תיבול, שמנים צמחיים (שמן זית אבוקדו טחינה ואגוזים), דגנים מלאים, קטניות ו/או חלבונים ממקורות של דגים, בשר רזה, יוגורטים, מוצרי חלב, ביצים – אין סיבה לתסף. זה כמובן בנוסף לשמירה על משקל תקין, פעילות גופנית, הפחתת סטרס ושינה תקינה. אם הכול בסדר – אז הכול בסדר".
אבל מה קורה כשלא הכול באמת בסדר? בדיוק כאן, אומרת פרישמן, נכנסים לתמונה תוספי התזונה – בתנאי שיש לכך הצדקה אמיתית.
"אני בדרך כלל ממליצה על תוספים של ויטמינים ומינרלים במצבים שבהם למטופלים יש חוסר, או כשאני יודעת שבשל מצב בריאותי הם לא יכולים לאכול סוגים שונים של מאכלים שעשירים בוויטמינים ובמינרלים", היא אומרת. "למשל, מטופל עם מחלת מעי דלקתית בזמן התפרצות, שמוריד מהתפריט ירקות, פירות וסיבים. במצב כזה עלולים להיווצר מחסורים, אז אני אתסף אותו".
גם אנשים ללא מחלה מאובחנת עלולים להיתקל במחסור. "טבעונים, למשל, עלולים לפתח חוסר בוויטמין B12 וכדאי שיבדקו את עצמם אחת לשנה. לכל ויטמין ומינרל בגוף יש חשיבות, ואין לנו מקור אחר – אנחנו לא יודעים לייצר אותם. אם לא מקבלים אותם ממזון ורואים רמות נמוכות בדם – חייבים לקבל אותם ממקור חיצוני".
דוגמה נוספת הם אנשים העוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית. "אני לא מדברת על מי שיוצא כל בוקר לצעדה", אומרת ד"ר פרישמן, "אלא על ספורטאים ברמה מקצוענית שמבצעים אימונים אינטנסיביים של מעל שעתיים ביום – הם צריכים תוספים, כי האובדנים גדולים יותר.
"גם ילדים ספורטאים שמתעסקים בספורט תחרותי, שמתאמנים שעות ארוכות, לעיתים לא מצליחים להדביק את דרישות הגוף. אנחנו יודעים שהם צריכים לממש גדילה בשנים האלה, אז גם יכול להיות שנתסף".
אפילו חופשה ארוכה בהודו יכולה להשאיר את חותמה. "שלשולים ממושכים גורמים לאובדן של מינרלים, ולעיתים התסמינים מופיעים רק אחרי שחוזרים לארץ", אומרת ד"ר פרישמן. "בדרך כלל יש אובדן מאוד גדול של אבץ לאחר שלשול ממושך, ואז יכולה להיות גם נשירה, פצעים בעור. יש נקודות קצה, שאני קוראת להן, ששם אנחנו בהחלט יכולים להמליץ על תוספים – גם אם לא נראה משהו קליני – כי סביר להניח שיש מחסור".
ויש כמובן גם את המקרים האפורים – אלה שאין בהם אבחנה חד-משמעית, אבל משהו מרגיש לא תקין. כמו נשירת שיער, למשל – תופעה מתסכלת שלא תמיד אפשר למצוא לה תשובה ברורה.
"הרבה פעמים אנחנו לא רואים מחסורים בדם, ועדיין אנשים מדווחים על נשירה. אין כמו ניסוי וטעייה – לקחת תוספים ולראות אם זה מתמעט. ואם לא – אז צריך לבדוק כל דבר אחר. לא להישאר עם תוספים למשך הרבה זמן אם זה לא משתפר – כי זה אומר שהבעיה לא נובעת מחסר תזונתי".
מי בכל זאת צריך?
אחרי שהבנו מתי תוספי תזונה נחוצים באמת, ביקשנו מד"ר פרישמן לעשות סדר ולשתף אותנו אילו תוספים היא ממליצה ליטול באופן שגרתי – ובאילו מצבים. "ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית הם התוספים הנפוצים ביותר", היא מסבירה, "חומצה פולית מומלצת לכל אישה בגיל הפוריות שמתכננת היריון, ובוודאי לנשים הרות, אצלן אנחנו גם ממליצים על תוספי ברזל בשל הכפלת נפח הדם והסיכון למחסור. כל זה, כמובן, צריך להיעשות בתיאום עם רופא או דיאטנית – בהתאם למינון הדרוש ולמצב הרפואי האישי".
היא מוסיפה כי ישנם מצבים שבהם אנשים לא מצליחים לקבל מספיק ויטמינים ומינרלים מהמזון – למשל אחרי מחלה ממושכת, טראומה גופנית או בתקופות של סטרס. אז ניתן לשקול גם מולטי־ויטמין לתקופה מוגבלת, כדי להשלים חוסרים נקודתיים.
"ויטמין C והשלמה של אבץ הכרחיים למי שמתקשה לצרוך פירות וירקות או שסבל משלשולים ממושכים, ואילו סידן וויטמין D חיוניים במיוחד לנשים לאחר גיל המעבר ולאוכלוסייה המבוגרת עם רמות נמוכות בבדיקות או הוכחה לאוסטאופורוזיס בדימות".
אבל מעבר לחשיבות של אבחון המחסור והשלמתו בזמן, עולה גם סוגיה נוספת: מה קורה כשאנחנו משלבים תוספי תזונה עם תרופות מרשם, או כשתוסף "טבעי" לכאורה מתנגש בטיפול הרפואי שלנו?
"יש מדינות שבהן מקצוע ההרבליסטים – מומחים לצמחי מרפא – הרבה יותר נפוץ מאשר בישראל", אומרת ד"ר פרישמן. "אני לא מומחית בתחום הזה, ולכן כששואלים אותי על צמח או רכיב מסוים, אני חוזרת למחקרים. בעולם המדע יש שלל פרסומים סמי-מדעיים שלא מוכרים על ידי הרפואה הקונבנציונלית. תמיד מתנהל ויכוח בין הרפואה המערבית לרפואה האינטגרטיבית – אם מחקר שנעשה לפי החוקים של חוקרי הצמחים נחשב או לא".
לדבריה, כל חומר טבעי שאנחנו מכניסים לגוף עלול להזיק בדיוק כפי שהוא עשוי להועיל, ולכן חשוב שיהיה גורם מקצועי שמבין במינונים, באינטראקציות עם תרופות אחרות ובבטיחות הכוללת של המוצר.
"צריך מישהו שיפקח על זה. וכדי שמישהו יפקח על זה, הוא צריך מאוד להבין בזה. מה לעשות – אנחנו, אנשי הרפואה הקונבנציונלית, לא מספיק מבינים בזה, ואנחנו צריכים אינפורמציה מדעית טובה ואמינה כדי להיות בטוחים שאם אנחנו נותנים את זה למישהו – זה לא מזיק לו. הכלל ברפואה הוא קודם כל לא להזיק – ואנחנו פוחדים מזה. ולכן ככלל, אנחנו לא אוהבים את הדברים שלא נחקרו מספיק".
הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם הטיפול עשוי להיות קריטי. "מטופלים אונקולוגיים, למשל, שמקבלים תרופות כימותרפיות או ביולוגיות, מגיעים לעיתים עם תוספים מהרפואה האינטגרטיבית – ובבית החולים מיד מבקשים להפסיק אותם, כי לא יודעים אם ייגרם נזק או התנגשויות עם הטיפול התרופתי", מסבירה ד"ר פרישמן. "כדי לאשר תוסף, צריך לוודא שהוא נספג היטב, שיש בו באמת את החומר הפעיל בכמות המוצהרת, שהוכחה יעילותו במחקרים קליניים מבוקרים ושנעשו גם מחקרי בטיחות שמראים שהוא לא גורם לנזק או לתופעות לוואי קשות".
גם ד"ר פזית שקד, רוקחת קלינית ומומחית בטיפול תרופתי בקהילה, מצטרפת לאזהרות לגבי אינטראקציות אפשריות בין תוספי תזונה לתרופות ומצבי מחלה מורכבים.
"קודם כל, תוספי תזונה יכולים להתנגש גם עם מצבי מחלה וגם בוודאי עם תרופות מרשם", היא ממהרת להגיד. "אם אדם סובל, נניח, ממחלת כליות שבגללה הגוף שלו צובר אשלגן והוא דיבר עם השכן שלו, מה שאנשים לרוב עושים, והוא אמר לו שזה טוב לתסף באשלגן – הדבר יכול להביא אותו עד כדי סיכון חיים, שהרי רמות גבוהות של אשלגן יכולות לגרום להפרעות קצב לב קטלניות.
"גם בקרב אנשים בריאים תיסוף לא מבוקר עלול להזיק. תוספי סידן ומגנזיום יכולים למשל להתנגש עם אנטיביוטיקה מסוג ציפרו ולפגוע בספיגה שלה, ככה שאדם לא יקבל את המנה של האנטיביוטיקה שהוא לקח".
מה עם תופעות לוואי?
ד"ר שקד: "בטח. למשל, כבר תקופה שאנשים מאוד מתעניינים בתוסף הליקוריץ לטיפול בסוכרת. יש כל מיני טענות על התוסף הזה. מבחינתי הוא לא יעיל בכלום כי אין שום הוכחות. אבל במקביל, מה שהמחקרים כן מראים – שהוא יכול לגרום לעלייה של לחץ הדם ולהפרעות ברמות של מלחים בדם כמו נתרן ואשלגן – כל הדברים האלה יכולים להיות משמעותיים.
"בנוסף, קיימים תוספים דוגמת גדילן שאומרים שהוא מנקה את הכבד, אבל הוא יכול "לנקות" אותו בצורה כזאת יעילה שאנשים יכולים למות מכשל של הכבד. כבר הייתי עדה למטופלת שנפטרה כתוצאה מזה. היא בלעה את גדילן כתוסף תזונה, התחילו לה בעיות בכבד שהרופאים חשבו שנבעו מתרופת מרשם לטיפול בכולסטרול. לבסוף היא נפטרה תוך כדי האשפוז מכשל של הכבד וסיבת המוות שהוגדרה: התוסף".
"צריכת תוספים ללא ליווי רפואי עלולה להזיק, חד משמעית", מסכימה ד"ר קדמן. "אנחנו רואים את זה הרבה במרפאות וגם במיונים, מאחר שרובם לא נספגים רק אצל מי שחסר לו – הם נספגים גם אצל מי שלא. עודף ויטמין C יכול ליצור אבנים בכליות, עודף ברזל עלול לגרום לעצירות, ומשם לטחורים ולדימומים. עודף מגנזיום – בעיות בדופק ולחץ דם. לא באמת כדאי לקחת דברים שחסרים מבלי שאנחנו יודעים שבבדיקת מעבדה מדדו אותנו".
שוק שמגלגל מיליונים
ההשלכות הבריאותיות הן רק חלק מהסיפור: במקביל עולה הסוגיה המורכבת של הפיקוח והאישורים שהיצרנים נדרשים – או לא נדרשים – לעמוד בהם. תעשיית תוספי התזונה מגלגלת כ-160 מיליון שקל בשנה רק בישראל, ובארה"ב מדובר כבר ביותר מ-50 מיליארד דולר. בניגוד לתרופות, שתהליך האישור והמעקב אחר ייצורן מפוקח בקפדנות, תוספי התזונה פטורים במידה רבה מבדיקות מעמיקות והצגת הוכחות ליעילותם. התוצאה היא שוק עצום שבו לעיתים קשה לדעת מה באמת מסתתר בתוך הקפסולות הצבעוניות שנמכרות על המדף.
"קודם כל, צריך להבין עניין בסיסי: תוספי תזונה מוגדרים תוספי תזונה ולא תרופות מפאת העובדה שאף אחד לא חייב להוכיח את הבטיחות ואת היעילות שלהם לרשויות בריאות. ויתרה מכך – אין שום פיקוח על תהליכי הייצור של התוספים האלה", מסבירה ד"ר שקד. "אין אינטרס מובנה להביא מוצר למדף, כמו שיש עם תרופות – הרי תרופה לא תעלה על מדף עד שלא עברה את שלבי המחקר. לתוספי תזונה אין בעלי אינטרס להשקיע משאבים במחקרים. אנחנו תלויים בקבוצות חוקרים כאלה ואחרות שבא להם לבדוק את זה – ומחקרים לוקחים זמן ועולים הרבה כסף".
אבל כתוב על אריזות תוספי התזונה "בפיקוח משרד הבריאות".
"כשכתוב על תוסף 'בפיקוח משרד הבריאות', כל מה שזה אומר זה שמשרד הבריאות רוצה לדעת שהייצור נעשה בתנאים נאותים מבחינת תנאי ייצור וניקיון, אבל זה לא אומר שמשרד הבריאות מפקח על מה יש בתוך התוסף. אין בקרה על הרכיבים של הכדור.
"יכול להיות שמישהו אומר שזה ליקוריץ, המוצר נמצא על המדף, וכאשר נעשה אנליזה (בדיקה לתכולה) לכדור – אין פה מיליגרם אחד של ליקוריץ. אנחנו לא יודעים אם תוסף מכיל 360 מ"ג של החומר כפי שיכול להיות מוצהר על התווית או שמא יש 60 או 900 מ"ג. כשבן אדם בא לבלוע תוסף תזונה הוא צריך לסמוך על היצרן הזה – שהוא נותן לו מוצר שעל התווית מה שכתוב – זה מה שיש".
אז איך נדע אם תוסף תזונה הוא איכותי ובטוח לשימוש?
"בוא נגיד שבעיקרון – לאדם מן השורה אין יכולת לעשות בקרה. מה שניתן לעשות הוא בחירה על דרך השלילה: חברות גדולות וותיקות, שאנחנו יודעים שהן פעילות הרבה שנים בשוק עם תוספי תזונה – אפשר לחשוב שאם לא היו איתן עניינים מיוחדים לאורך השנים, ולא היו בעיות עם המוצרים ולא התלוננו עליהן – יש לנו עסק עם יצרן שאפשר לסמוך עליו".
נשמעת כמו שיטה לא יעילה במיוחד.
"זה כמו שאתה הולך למאפייה וקונה עוגה. איך אתה יודע שאתה יכול לסמוך על המאפייה הזאת? אתה בדקת? נכנסת למטבח שלהם לראות איך המטבח מתנהל? עשית דגימות? זה לא שיש דרך מתודולוגית להבין או שיש איזשהו פיקוח".
הכוכבים העולים של תוספי התזונה
נדמה שהמרדף אחר "התוסף הבא" מעולם לא עוצר – רשתות חברתיות מתמלאות בהמלצות, ואנו מוצאים עצמנו מתנסים בפורמולה "פורצת דרך" חדשה או באבקה קסומה שמבטיחה פלאים. השוק פורח, והצרכנים מחפשים בכל עת את הנוסחה האחת שתעשה את ההבדל. אך כאמור, לא כל הבטחה שיווקית מלווה גם בנתונים מדעיים ואנחנו פשוט נעים מטרנד לטרנד בציפייה לתוצאות מהירות.
אחד הכוכבים הגדולים של עולם תוספי התזונה בשנים האחרונות הוא הקולגן, חלבון שתפקידו לתמוך ברקמות הגוף ולהקנות להן גמישות וחוזק. רבים משוכנעים כי נטילה של קולגן כתוסף תחזיר לעור את הזוהר שאבד ותתרום לחידוש הרקמות, אך האם יש ראיות מוצקות לכך?
"ראיתי שישנם מחקרים שמראים שאפשר לתת רכיבים של קולגן ושאחרי שהם נספגים נוצרת מהם המולקולה השלמה של הקולגן, אבל בין זה לבין להראות שזה אכן משפר את מראה העור או את השריר – לא ראיתי שום דבר ששכנע אותי", אומרת ד"ר פרישמן. "אנשים שלקחו קולגן לעומת אנשים שלקחו פלסבו – לא הראו הבדלים משמעותיים. מסיבה זו אני אישית לא ממליצה – לפחות עד שיוכח אחרת. אני מוכנה לקרוא עבודות שיראו עבודה קלינית רצינית".
מעבר לקולגן, כוכב נוסף שכבש את השוק הוא הכורכומין – הרכיב הפעיל בכורכום, התבלין הצהבהב המוכר ממטבחים בכל העולם. לא מעט צרכנים נשבעים ביכולות האנטי-דלקתיות שלו ומדווחים על שיפור בתסמיני כאב ודלקת.
"ממליצים על זה כמונע דלקות. מכל העבודות שראיתי עד כה – המקום היחיד שבו הראו איזשהו יתרון זה במחלת מעי דלקתית שנקראת קוליטיס, אך בשום מחלה דלקתית אחרת – לא. ולכן לאנשים עם קוליטיס ששואלים אותי – אני אגיד ששם ראו יתרון. אפשר לנסות לקחת ולראות אם זה משפר. לא ראיתי שזה מזיק למישהו, ולכן אני מוכנה להמליץ על זה לאנשים עם דלקות פרקים או אחרות – ולראות מה קורה".
נוסף על קולגן וכורכומין, כמוסות קינמון צוברות תאוצה בשנים האחרונות – בעיקר בקרב הסובלים מסוכרת או מטרום-סוכרת, במטרה לאזן את רמות הסוכר בדם. אך עד כמה הנתונים העומדים מאחורי ההבטחה הזו מוצקים באמת?
"מספר העבודות שהוכיחו שיפור אמיתי מאוד קטן ולכן אני שוב חושבת שצריך אנדוקרינולוג טוב עם דיאטנית טובה שמבינה בסוכרת, כדי לנסות לאזן בכל דרך אחרת. אני לא אתנגד, אבל אדגיש שזהו תוסף לטיפול. תרופות, תזונה ואורח חיים מאזנים את רמות הגלוקוז בדם והחשש הוא שכשלוקחים תוסף, מפסיקים לשמור על ההנחיות הטיפוליות לאיזון הסוכר", מוסיפה ד"ר פרישמן.
בשורה התחתונה, גם והחלטתם לנסות תוסף תזונה חדש – בין אם בהמלצת חבר, בעקבות פרסומת אטרקטיבית או מתוך תקווה לשפר היבט מסוים בבריאות – כדאי לעשות זאת באופן מושכל ולהבין את הסיכונים והיתרונות האפשריים.
"אם אדם לא עונה על הקריטריונים – עדיף שלא ייקח מאשר ייקח לפני שעשה בדיקות וראה שבאמת חסר לו", אומרת ד"ר קדמן. "אני רוצה שאנשים שיש להם רקע רפואי, ונשים בהיריון או בכל קבוצת סיכון אחרת יהיו מאוד זהירים עם טיפול תרופתי או כל טיפול אחר שלא עבר דרך מי שמנהל את הטיפול הרפואי, כי גם רפואת יתר וגם רפואה שאינה מותאמת אישית יכולים לעשות יותר נזק מתועלת – והמון פעמים זו גם באמת הוצאה כלכלית מיותרת מאוד".
המלצות לסיום?
"קודם כל – מאוד חשוב לבצע בדיקות דם באופן סדיר - מותר למטופלים לבקש מהרופא שלהם את זה. לצרוך את כל אבות המזון כמו שמומלץ, להיחשף לשמש 20 דקות ביום – כל יום. זה מאוד חשוב לויטמין D.
"אם צריכים לקחת, אפשר לקרוא מה שכתוב על האריזה ולבדוק שהתוסף מכיל את החומרים הרצויים, וניתן גם להיעזר בייעוץ רוקחי. יש המון יועצים בבתי המרקחת שמסתובבים. וגם לדבר על זה עם רופא המשפחה, על תופעות הלוואי של מה שקורה אם לוקחים – זו תרופה לכל דבר וצריך להתייחס אליה ככה".
