מתברר שלא צריך מדיטציה או אפליקציית מיינדפולנס כדי לחדד את המוח – לפעמים מספיק ללחוץ פליי על מוצרט. מחקר חדש של אוניברסיטת בר־אילן, שפורסם בכתב העת Current Psychology, מגלה שהאזנה פסיבית לסונטה K.448 של מוצרט לא רק מרגיעה - אלא גם משפרת זיכרון ובקרה קוגניטיבית.
את המחקר הובילה ספיר כהן במסגרת עבודת התזה שלה לתואר שני בחינוך ובחקר המוח, בהנחיית ד"ר עודד מאירון. השניים ביקשו לבדוק מדעית: האם קטע מוזיקלי קלאסי יכול להשפיע ממשית על תפקודי מוחיים הקשורים לזיכרון עבודה - ואם כן, באיזו דרך בדיוק?
"ממצאים קודמים מתחום המחקר של השפעות המוזיקה על המוח ועל תפקודים קוגניטיביים שונים מראים כי יצירות קלאסיות או יצירות אינסטרומנטליות מתרבויות שונות עשויות לגרום למצב רוח חיובי יותר, למצב רגוע יותר מבחינת עוררות תחושתית-רגשית הקשור לתחושת שקט פנימי, וגם לשיפור בתפקודים קוגניטיביים כמו קשב ניהולי וזיכרון עבודה מילולי", אומר ד"ר מאירון.
האזינו ליצירה:
לדבריו, ההשפעה הזו מתווכת, בין היתר, על ידי מספר מערכות במוח, אחת מהן היא מערכת הנקראת Default Mode Network או בתרגום חופשי לעברית: מערכת ברירת המחדל. "מערכת זו אחראית להעביר אותנו בין מצבי מודעות שונים – ממצב שבו אנחנו רגועים ללא צורך בקשב מבוקר ומאוזנים רגשית למצב שבו אנחנו דרוכים ומכוונים למטרה מסוימת. אלה שני מצבים מאוד בסיסיים בקיום האנושי שמנוהלים על ידי המוח", הוא אומר ומדגים:
"אם אנחנו הולכים לבנק, במטרה למשוך כסף מזומן מהבנק, אנו נדרשים להגיע למקום מסוים במרחב ולזהות את הכספומט כדי לבצע את המשימה. לעומת זאת, כשאנחנו יושבים בסלון ונחים ולא מרוכזים במשימה מסוימת – מערכת ברירת המחדל נכנסת לפעולה ועוזרת לנו לחזור למצב מנוחה, מצב שבו המחשבות שלנו עשויות לשוטט והקשב שלנו אינו ממוקד על גירוי מטרה ספציפי. זה מצב שהמוח 'שואף' להגיע אליו כדי לייעל פעילות של מנגנונים מוחיים לאחר מאמץ קוגניטיבי, ולהיות מוכן לעבור באופן יעיל למשימה חדשה בעתיד".
בנוסף למערכות הקשב השונות המושפעות ממערכת ברירת המחדל מונה ד"ר מאירון גם מערכת נוספת – מערכת העצבים האוטונומית. "המערכת האוטונומית היא בסיסית וקדומה יותר", הוא אומר. "היא משפיעה על שינויים בקצב הלב, בזרימת הדם, במערכת העיכול, ולשחרור הורמוני סטרס כמו קורטיזול וגם על פעילות המערכת החיסונית. המערכות הגבוהות בקליפת המח צריכות לעבוד בהרמוניה עם המערכת האוטונומית כדי שנרגיש רגועים, מרוכזים במטרה ונוכל להשיג את היעדים שלנו במהלך החיים מילדות ועד זקנה".
תפקוד קוגניטיבי טוב יותר
כדי לבדוק את ההשפעה של מוזיקה קלאסית על פעילות מוחית ותפקודי זיכרון, גייסו החוקרים 50 משתתפים בריאים בגילי 18 עד 45. בתחילת הניסוי מילאו הנבדקים שאלונים דמוגרפיים (גיל, שנות השכלה) לצד הערכות של מצבם הקוגניטיבי והרגשי, וסגנון המוסיקלי העדיף עליהם. לאחר מכן, חולקו באקראי לשתי קבוצות – קבוצה אחת האזינה לסונטה K.448 של מוצרט במשך עשר דקות, בעוד שהקבוצה השנייה המתינה באותו פרק זמן בחדר שקט לחלוטין.
בתום שלב ההאזנה או השהות השקטה, מילאו הנבדקים שאלוני מצב רוח ומיד התבקשו לבצע מטלת זיכרון עבודה תוך ניטור של פעילותם המוחית באמצעות מערכת EEG - רישום פעילות מוחית חשמלית ותנודות חשמליות-עצביות בטווחי תדירות שונים בעזרת אלקטרודות שהוצמדו לקרקפת. המטלה הייתה מילולית ודינמית: בכל פעם הוצגו על מסך זוגות מילים בקצב של אחת לשתי שניות. בהמשך הופיעה מילה בודדת, והנבדקים התבקשו להחליט אם המילה הבודדת הופיעה כבר לפני כן - בדיוק שתי עמדות אחורה ברצף זוגות המילים.
"הרעיון הוא לבדוק ביצועי זיכרון עבודה ופעילות מוחית תפקודית בו זמנית", מסביר ד"ר מאירון. "בשלב שבו מוצגים זוגות המילים, בשלב שבו הם נשמרים בזיכרון, וגם בשלב שבו צריך לשלוף את התשובה –נמדדה הפעילות המוחית-חשמלית ונותחו התנודות העצביות-חשמליות בתדירויות שונות: אמנם זה לא מאפשר לדעת בדיוק מאיזה אזור במוח הפעילות מגיעה, אבל כן אפשר לראות איך משתנה הפעילות של גלי המח לאורך זמן".
לדבריו, כך ניתן היה לבחון מה קורה במוח כשעוברים ממצב רגוע למצב של מאמץ קוגניטיבי שבו אנו "דרוכים יותר" ומשמרים מילות מטרה בלתי תלויות למען ביצוע המשימה באופן אופטימלי.
הממצאים היו מובהקים: המשתתפים שהאזינו למוצרט הציגו תפקוד קוגניטיבי טוב יותר מאלו שישבו בדממה. "הם הראו דיוק גבוה יותר וזמן תגובה מהיר יותר במטלת הזיכרון, ביחס לקבוצת הביקורת", מוסיף ד"ר מאירון. "אבל החדשנות האמיתית התגלתה בבדיקת גלי המוח – בתדירויות ספציפיות ומתחת לאלקטרודות מסוימות על פני הקרקפת. גלי הבטא, שמעידים על מאמץ קוגניטיבי גבוה, היו נמוכים יותר בקבוצה שהאזינה לסונטה. כלומר, הם השיגו ביצועים טובים יותר תוך השקעת פחות משאבים קוגניטיביים".
בנוסף לשיפור בתפקוד המוחי, המשתתפים שהאזינו למוצרט דיווחו גם על תחושות רגשיות חיוביות יותר. "הם היו פחות מדוכאים ופחות מתוחים", אומר ד"ר מאירון. "לאחר שמילאו שאלונים סטנדרטיים שמקובלים בספרות, ראינו שהקבוצה ששמעה את המוזיקה קיבלה ציון נמוך באופן מובהק בסקאלה של הדיכאון ובסקאלה של המתח לעומת קבוצת הביקורת. בכל שאר הסקאלות של מצב הרוח שנבדקו – לא היו הבדלים".
ד"ר מאירון מסביר את הממצאים במונחים נוירוביולוגיים: "כאן מדובר על כך שמערכת העצבים האוטונומית מחזירה את הגוף למצב של רוגע. זה קשור לשחרור של נוירואדרנלין, סרוטונין ונוירוטרנסמיטרים אחרים – מוליכים עצביים שמשתחררים ברשתות כלל-מוחיות (בכל המח) באופן מבוקר ומשנים את מצב הרוח דרך רשתות מוחיות שונות "גבוהות יותר" הקשורות למודעות המשפיעות על מערכת העצבים האוטונומית הפועלת מחת "לרדאר" של מודעות האדם, גם בעירות וגם בזמן שינה".
שיפור מצב הרוח
ומה סוד הקסם של הסונטה K.448 דווקא? לדברי החוקרים, מדובר ביצירה שמתאפיינת בדפוס מלודי רפטטיבי ובמקצב איטי יחסית, שמסתנכרן באופן טבעי עם המערכות הפיזיולוגיות של הגוף – כמו קצב הלב ומשפיע על פעילות תנודות עצביות או גלי מח בתדירות ספציפית.
"הסונטה הזאת נבדקה לאורך ההיסטוריה ב 100–200 השנים האחרונות, ואנשים הצליחו להדגים באופן מהימן שהיא משפרת את מצב הרוח, משפרת את התפקודים הקוגניטיביים, במיוחד את היכולת לתפוס (תפיסה חושית) את המציאות בצורה שונה, וזה גם כן מעודד שימור של זיכרונות ושיפור תפקודי זיכרון עבודה מילוליים. המנגנון המשוער שמנהל את השינויים המשמעותיים ביותר הוא מערכת ברירת המחדל וקליפת המח הפרה-פרונטאלית", מסביר ד"ר מאירון.
אם אני מרגיש קצת פחות טוב – מוזיקה תעזור לי?
"ייתכן מאוד שאם אתה נמצא במצב של מנוחה, ואתה מקשיב, לא כשאתה עצבני או שמח או חולה, אלא כשאתה במצב יחסית נורמלי, זיכרון העבודה הוורבלי שלך ישתפר באופן זמני. חשוב לזכור - בדקנו את ההשפעות המיידיות, לא יום אחרי ולא שבועיים אחרי, וזה גם נבדק בקבוצת גיל מסוימת. אם אתה שייך לקבוצת הגיל הזאת, יש סיכוי גבוה שאתה כן תגיב בצורה חיובית, וזה כן ירגיע אותך, ואתה כן תרגיש יותר טוב אחרי עשר דקות של הקשבה".
מה בנוגע ליישום בעולם האמיתי?
"אנחנו יכולים לשלב טיפולים במוזיקה בהפרעות פסיכיאטריות, כדי לשפר את מצב הרוח - למשל, בדיכאון מאג’ורי, או בחולי PTSD. אנחנו יכולים גם באופן עקיף, רק באמצעות יצירת סביבה מוזיקלית שהאנשים נמצאים בה ביום־יום, לשפר את היכולת שלהם לשמר מידע, להרגיש רגועים ובטוחים, ואולי גם לשפר את התקשורת המילולית עם אנשים אחרים". בעתיד גם ניתן לבדוק שינויים ברמות החמצן במח ובזרימת הדם במח בעקבות סטימולציה מוסיקלית כדי לחזק את הממצאים של מחקר זה"
ומה הלאה? החוקרים רואים בממצאים פוטנציאל טיפולי רחב. לדבריהם, המחקר יכול להוות אופציה להתערבות טיפולית נוספת לטיפול הרפואי הקיים בבני נוער הסובלים מדיכאון, ADHD או הפרעת התנהגות.
בנוסף, הממצאים פותחים דלת לגישות חדשניות בחינוך ובטיפול באוכלוסיות נוער ובוגרים עם קשיים בחוסר בקרה רגשית וקוגניטיבית בעקבות טראומה או מצבי דחק שונים בילדות המוקדמת המשפיעים באופן שלילי על תפקודי זיכרון עבודה לאורך כל החיים. "במקום להסתמך רק על תחושות סובייקטיביות על כוחה של המוזיקה, כעת יש בסיס מדעי אמפירי ראשוני להבנת המנגנונים המוחיים המתווכים את 'אפקט מוצרט' בבני אדם", מסכם ד"ר מאירון.
פורסם לראשונה: 02:59, 20.07.25
