תזונה מערבית, המבוססת על אוכל תעשייתי עתיר קלוריות, פחמימות מעובדות ושומן מעובד, תופסת מקום מרכזי בתפריט של אנשים רבים בעולם. בעשורים האחרונים היא הגיעה גם לארצות מתפתחות ולאפריקה. יחד עם השינוי בתזונה, מופיעות בארצות אלו מחלות שהיו מאוד לא שכיחות באזורים הללו, כמו השמנה, סוכרת, מחלות לב ומחלות דלקתיות. העולים שהגיעו לישראל מאתיופיה חוו על בשרם את השינויים הללו, ונזקים בריאותיים כתוצאה מהשינוי. כאשר הגיעו לארץ, רמת הסוכר בדם בקרב הקבוצה הזו הייתה תקינה, ובתוך תקופה קצרה של חיים בארץ וחשיפה לתזונה המקומית, שכיחות הסוכרת נסקה בין בני העדה באופן דרמטי.
מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Medicine שופך אור חדש (מאוד לא מחמיא) על ההשפעות של התזונה המערבית על הבריאות. המחקר, שנערך בטנזניה, משווה לראשונה באופן מבוקר, בין תזונה מסורתית אפריקאית עשירה בצמחים ומזון מותסס לבין תזונה מערבית מעובדת – והתוצאות מדברות בעד עצמן: התזונה המסורתית מגינה עלינו, בעוד שתזונה מערבית מזיקה למערכת החיסון ולחילוף החומרים.
בן העיר ובן הכפר
באפריקה התזונה המערבית פופולרית בעיקר בערים, בעוד תושבי האזורים הכפריים לרוב ממשיכים לאכול תזונה מסורתית. המחקר, שביקש לבחון את ההשפעה הבריאותית של תזונה מסורתית זו לעומת תזונה מערבית, כלל קבוצה של 77 גברים צעירים מטנזניה וחילק אותם לשלוש קבוצות:
1.צעירים מכפרים שאכלו תזונה אפריקאית מסורתית ועברו למשך שבועיים לתזונה מערבית המבוססת על לחם לבן, פנקייק, נקניקיות, ביצים, עוף וקטשופ.
2.צעירים עירוניים שאכלו תזונה מערבית ועברו לפרק זמן של שבועיים לתזונה אפריקאית מסורתית המבוססת על צמחים בעיבוד מינימלי, כולל ירקות ועלים, פקעות טארו, פלנטיין (זן בננות ירוקות לא מתוקות), קטניות, דוחן מלא ו"מבגה" - משקה מותסס מקומי מדוחן ובננות.
3.צעירים עירוניים, שהמשיכו לאכול תזונה מערבית, אך הוסיפו ליטר משקה "מבגה" מותסס ליום.
4 צפייה בגלריה
העלו בממוצע 2.6 ק"ג בשבועיים. צעירים מטנזניה
(צילום: Borkowska Trippin / Shutterstock.com)
המדענים בדקו שינויים בכלל המטבוליטים בדם ובכלל ביטוי הגנים בתאי דם, על מנת לזהות את מלוא ההשפעות של השינוי התזונתי על המצב המטבולי, הדלקתי והחיסוני בשלוש נקודות זמן: לפני, מיד אחרי, וארבעה שבועות לאחר ההתערבות, והתוצאות היו מדאיגות.
הממצאים היו חדים וברורים: דיאטה מערבית גורמת במהירות לעליה במשקל, עליה בסמני דלקת ופגיעה במערכת החיסון. המשתתפים שעברו מתזונה אפריקאית מסורתית לתזונה מערבית, הראו עלייה משמעותית בחלבונים המעורבים בדלקת, שפעול של תאי דם לבנים וירידה בתגובה החיסונית בדם לגירויים חיידקיים שונים, כולל שחפת, סלמונלה, קנדידה וסטפילוקוק אאוראוס, כלומר, פגיעה בפעילות מערכת החיסון. הם אף עלו במשקל באופן משמעותי תוך שבועיים בלבד (בממוצע 2.6 ק"ג!).
4 צפייה בגלריה
תזונה שמחזקת את המערכת החיסונית. שוק אוכל בטנזניה
(צילום: Sun_Shine / Shutterstock.com)
לעומת זאת – לפי המחקר, נראה שתזונה מסורתית מחזקת את התגובה החיסונית. הקבוצה שעברה מתזונה מערבית לתזונה אפריקאית מסורתית, הראתה ירידה ברמות חלבוני הדלקת ושיפור בתגובה החיסונית. חלק מהמדדים שהשתפרו נשמרו גם ארבעה שבועות אחרי סיום ההתערבות, דבר שמעיד על השפעה ארוכת טווח.
הוספת המשקה המותסס "מבגה" לתזונה מערבית הובילה גם היא לשינויים מטבוליים וחיסוניים. נצפתה ירידה עקבית בחלבוני דלקת, ועלייה בייצור נוגדי דלקת – במיוחד IL-10, הידוע בתפקידו באיזון מערכת החיסון.
המחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים עולמיים המצביעים על הקשר הישיר בין מזון אולטרה-מעובד לבריאות לקויה. מה שמייחד את המחקר הזה הוא המיקוד באוכלוסייה אפריקאית, ההתערבות המבוקרת וההשוואה הישירה לתזונה מסורתית עשירה בצמחים ומזונות מותססים – אשר כמעט ולא נבדקה עד כה במחקרי התזונה.
4 צפייה בגלריה
תזונה מסורתית עשירה בצמחים ומזונות מותססים
(צילום: fran garcia photo / Shutterstock.com)
המסר חד וברור: תזונה מערבית, גם למשך זמן קצר, משנה לרעה מדדים חשובים במערכת החיסון, במדדי הדלקת וגורמת לעליה במשקל. לעומתה, תזונה מסורתית עשירה בצמחים עתירי סיבים ומזון מותסס יכולה להחזיר את הגוף לאיזון – גם עבור אנשים עירוניים שמורגלים באוכל תעשייתי.
להבין ולפעול: כך תבצעו את השינוי
השלב הראשון הוא מודעות – להבין שמזון מעובד מזיק, משמין ופוגע בתפקוד התקין של חילוף החומרים ומערכת החיסון. השלב השני הוא פעולה: לצמצם למינימום האפשרי מזונות ארוזים, מעובדים ועתירי סוכר וקמח לבן, ולהעדיף מזון טבעי, ביתי ומקומי המבוסס על ירקות, דגנים מלאים וקטניות. מומלץ מאוד לשלב מזונות מותססים כמו יוגורט, כפיר, כרוב כבוש, ירקות כבושים, קימצ'י, מיסו או קמבוצ'ה. במילים פשוטות: לחזור לאוכל המסורתי של סבתא – זו כנראה הדרך הכי מודרנית לשמור על הבריאות.
הכותבת היא מנהלת שירות סוכרת ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם, בקריה הרפואית רמב"ם
