לפי נתונים מתעשיית הכושר האמריקאית, מנוי לחדר כושר הוא המוצר הכי נרכש והכי לא משומש שקיים בשוק. זה לא מאוד מפתיע. כולם יודעים שהקושי להתמיד בפעילות גופנית לאורך זמן רב וכהרגל של חיים שלמים, הוא אחד האתגרים הנפוצים שאנשים מתמודדים איתו.
למה זה קורה?
הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שזה לא קשור לכוח הרצון שלכם. העובדה שאתם מאמינים שזה עניין של כוח רצון הוא אחד הגורמים לקושי שלכם.
הקושי להתמיד בפעילות גופנית נעוץ בסיבות סוציולוגיות (רעיונות תרבותיים מטעים ופוגעניים), פסיכולוגיות (מנגנוני הגנה ומבנה הנפש האישיים של כל אדם) ופסיכו-פיזיולוגיות (ההשפעה ההדדית שיש בין תפיסות ומחשבות מודעות ולא מודעות, לרגשות ותחושות גופניות).
פעילות גופנית עברה בעשורים האחרונים מחטף קשה אל עבר תרבות הדיאטה - מושג המתייחס להתניות התרבותיות שקשורות להרזיה. במילים פשוטות יותר: קישרו לנו ספורט עם הרזיה, צבעו את מטרת הספורט לייעוד מרכזי - שינוי המראה החיצוני שלנו.
הקישור הזה בעייתי ומעכב התמדה בפעילות גופנית סדירה.
הפנמנו רעיונות שגויים, שמקדשים תפיסה והתנהגות הפרעתית ושיפוטית: המחשבה שאם אהיה בכושר וודאי אהיה רזה היא מחשבה שגורמת לאנשים רבים להתייאש מביצוע פעילות גופנית כי הם לא מגיעים ליעד שציפו לו. בפועל, מעטים האנשים שיוכלו להיראות בצורה שקרובה לאידיאל היופי מתוך בריאות הוליסטית.
מתוך הנחת יסוד זו, האימונים מקדמים ניתוק מהגוף והידיעה של האדם את עצמו. הפעילות מגיעה מתוך מטרה חיצונית ולא מתוך הקשבה פנימית, ומתוך שנאה עצמית ולא מתוך הרצון להיטיב עם עצמנו. איך תהיו קשובים לעצמכם אם צורחים עליכם מהצד ש"הכול בראש" ושאתם "חייבים להכין את גופכם לקיץ"?
בנוסף, רוב האימונים המוצעים אינם מותאמים למנעד רחב של גדלי וצורות גוף שונות, מה שגורם לאנשים רבים לחוש חוסר התאמה בתרגילים עצמם, מה שרק מחזק את תחושת החריגות והבושה.
כשאנחנו גדלים על ברכי רעיונות שאומרים לנו שאם אנחנו לא עומדים ביעד מסוים, אז זה מעיד עלינו דברים שליליים ("אני עצלן וגרוע, לעולם אישאר ככה"), והרעיונות האלו פוגשים ילדות מורכבת - בין אם כי גדלנו בבית ביקורתי או בית שאימץ את הרעיונות של תרבות הדיאטה ושפט את הילד לפיהם - אז עלול לייווצר בתוכנו קול פנימי רעיל ושיפוטי.
הקול הזה יוביל לחוויה רגשית קשה מול פעילות גופנית ואכילה בריאה. הקול הזה הוא מנגנון הגנה ויש סיבה שהוא נוצר. הנפש שלנו לא מייצרת מנגנונים פנימיים "סתם", יש להם ערך הישרדותי שקשור ביכולת שלנו לחוש תחושת ערך, שייכות וביטחון.
הקול הזה נוצר כדי לוודא שלא ניכשל - מתוך מחשבה מוטעית שהוא יגרום לנו לעמוד ביעדים המצופים, או כדי למנוע מאיתנו בכלל לנסות משהו שיש חשש שלא נצלח אותו כמצופה.
4 צפייה בגלריה
רוב האימונים המוצעים אינם מותאמים למנעד רחב של גדלי וצורות גוף שונות
(צילום: shutterstock)
אצל אנשים רבים נוצרת התניה בה מאמץ גופני מייצר ביקורת עצמית, תחושות כישלון, אשמה ובושה. המאמץ השרירי הוא בסך הכול תחושה פיזית. הדבר שממנו באמת נרצה להימנע הוא החוויה הרגשית הקשה שמגיעה עם תחושת המאמץ. כי אם קשה לנו פיזית, הקול השיפוטי יאמר לנו שזה כי אנחנו פשוט לא טובים ולא מספיק.
מה שמייצר כאב רגשי, יכול להוביל להצפה רגשית ואז להצפה מחשבתית שלילית ותחושה גופנית מציפה לא נעימה. זו בעצם הפסיכו-פיזיולוגיה, הקשר שבין החוויה הרגשית לחוויה הגופנית שלנו.
חשבו על ילדה שמנסה ללמוד משהו חדש, אבל במרחב הלימודי לא מתאימים עבורה את רמת החומר, מודדים את הערך שלה לפי הגעה ליעד מסוים ולא לפי ההשתדלות וההתקדמות האישית שלה. בסביבה שלה נאמר לה שהיא לא טובה, לא תצליח, והיא זו שאשמה בהעדר ההצלחה. סביר להניח שהילדה הזו לא תרצה להמשיך ללמוד את את התחום החדש. כך גם אנחנו, למרות שאנחנו כבר לא ילדים.
אז מה הפתרון?
הפתרון צריך להיות רחב כגודל הבעיה. יש צורך בשינוי התפיסה התרבותית, בקידום מודעות למישורים רגשיים במרחבי תנועה וכושר, ובהבנה עמוקה שקידום בריאות לא יכול להגיע מתוך אשמה ובושה, אלא רק מתוך הקשבה, סקרנות, אהבה וחמלה.
במישור האישי, לשמחתנו יש כבר שינוי. יש אנשי ונשות מקצוע רבים שערים לתופעות האלה, ושמקדמים גישה אחרת.
אני מעודדת אתכם לחפש אותם, ולשים לב כשאתם בוחרים מקום חדש להתאמן בו: האם נעים לכם? האם אתם מרגישים שהאימון מותאם לכם? האם מקשיבים לכם כשאת מבקשים תרגיל אחר? האם שואלים אתכם "איך הגעת היום?" ועוזרים לכם להתאים אימון למצב הנשי והפיזי הנוכחי שלכם?
ובעיקר חשוב לי שתיקחו איתכם את הידיעה שאתם לא אשמים בקושי, שיש סיבות רבות להיווצרו, ושהקול השיפוטי הפנימי הזה מעכב אתכם ופוגע בכם, וממש לא מקדם בריאות והתמדה. ואם קשה לשנות אותו (דבר הגיוני ונפוץ), זה מצריך טיפול רגשי פסיכותרפי שמודע לסיבות התרבותיות שגרמו לו להיווצר מלכתחילה.
שינוי מורכב מצעדים קטנים, ואם נוכל לברך על כל צעד, במקום לבקר אותו - נוכל להתקדם לדרך חדשה.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית, יוצרת הפודקאסט "מאוזנת" ואקטיבסטית לדימוי גוף ועצמי בריא
פורסם לראשונה: 03:03, 08.10.25
