אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותם הובילו לחשיבה מחודשת במגוון נושאים, אחד מהם הוא תחום הכושר הקרבי בצה"ל. תוואי הלחימה הייחודי וההבנה שהמלחמה אינה דומה לשום תרחיש קודם, אילצו את מקבלי ההחלטות לשנות כיוון.
בעזה נדרשו החיילים לטפס על בניינים רבי קומות ולנוע ימים שלמים על קרקע חולית, בלבנון הם מצאו עצמם מתמודדים עם עליות תלולות ומעברים טופוגרפיים מורכבים. כל אלה חייבו בנייה מחדש של שגרת האימונים - תפיסה רחבה יותר, מדויקת יותר, שמשלבת כוח פיזי, חוסן מנטלי ויכולות קוגניטיביות תחת לחץ.
"הכושר הקרבי בצה"ל הוא אבן יסוד בהכשרת הלוחם והמפקד ומהווה מרכיב ליבה בתהליך בניית הלוחם וההכנה שלו לשדה הקרב", אומר אע"צ (אזרח עובד צה"ל) אבי דהן, מפקד מערך הכושר הקרבי במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. "כבר לפני חמש שנים בנינו תפיסת כושר קרבי שמשלבת בתוכה שלושה מרכיבים עיקריים - המרכיב האירובי, המרכיב האנאירובי והכוח. שלושתם מהווים את הפלטפורמה המרכזית בתוך תוכניות האימונים, וביחד עם תחום הקרב מגע הם יוצרים את כל התפיסה כולה".
עם זאת, כאמור, המלחמה האחרונה חידדה את הצורך בהתאמות. "מאז פרוץ המלחמה ראינו שהתפיסה משרתת את הכשירויות הנדרשות מהלוחמים בשדה הקרב. הלקחים המרכזיים היו שיש תחומים ייחודיים שאנחנו צריכים לחזק ולפתח. לדוגמה: בלבנון - טיפוס הטרסות והמעברים הטופוגרפיים הקשים, ובעזה – טיפוס של רבי קומות ותנועה בחול. זה חייב אותנו לחזק את תחום העבודה והחיזוק של פלג גוף תחתון של לוחמי החי"ר. זה בא לידי ביטוי בבניית תוכניות אימונים ייחודיות, בעיקר להכשרות הבסיס והכשרות הפיקוד".
אך לא רק. לדבריו גם הממד המנטלי קיבל משקל משמעותי. "גילינו שהחוסן הפיזי מחובר באופן מהותי לחוסן המנטלי, באופן מובהק", הוא מדגיש. "חוסן פיזי בונה גם תחושת מסוגלות, שהיא מרכיב חיוני בכשירות הלוחם בשדה הקרב. לכן בתוכניות האימונים שילבנו מרכיבים של חוסן מנטלי: תרגילים בלתי מתוכננים, מאמצים קשים שמביאים את הלוחם לקצה גבול היכולת, ותרגילים מנטליים שמשולבים במסגרת מסעות או מאמצים פיזיולוגיים עצימים".
אחד הביטויים הבולטים לשילוב בין פיזי למנטלי הגיע דווקא ביחידות המיוחדות. "למשל, בסיירות בנינו תרגילים שמשלבים בתוכם מאמצים בפן המנטלי, הפיזי והקוגניטיבי,” מספר דהן. “התרגילים כללו מאמץ פיזיולוגי עצים, ולצידו ביצוע פעולות קוגניטיביות שמחייבות חשיבה וקבלת החלטות תחת לחץ".
כדי לדמות מציאות קרב אמיתית הוחלט על תרגיל יוצא דופן: "ביצענו תרגיל מתגלגל של 72 שעות, שמדמה את אתגרי שדה הקרב בעזה ובלבנון. הלוחם ישן מעט מאוד שעות, נאלץ למצוא את המזון שלו בשטח על פי נקודות ציון, ותוך כדי מבצע פעולות פיזיות כמו נסיגה עם פצועים או טיפול בפצועים. גם כאן דימינו מצב אמת: יחד עם מפקדת קצין רפואה ראשי הבאנו בובות שמדמות פציעה. הלוחם עובד בעומס פיזי, מתמודד עם הפן המנטלי של קטיעה באמצעות חומר שמדמה דם, וגם עם חוסר שינה. הוא נאלץ לקבל החלטות כשהוא עייף, תחת לחץ ובמאמץ פיזי עם דופק גבוה מאוד".
5 צפייה בגלריה
תרגילים שמשלבים בתוכם מאמצים בפן המנטלי, הפיזי והקוגניטיבי,. כושר קרבי בצה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
הלקחים מהמלחמה נכנסו גם לשגרת המסעות של ההכשרות. “הכנסנו הרבה מאוד תרגילים בלתי מתוכננים בגרף המסעות, בעיקר בהכשרות הפיקוד והבסיס", אומר דהן. “כחלק מהשינוי, למשל, לוקחים לחיילים את השעונים, הם לא יודעים איזה מרחק עברו, וכשהם בטוחים שסיימו, מוסיפים להם עוד אקט של מסע, בכלל באזור אחר. לפעמים מקפיצים אותם כמו שהיה בשביעי באוקטובר - במהלך נסיעה ללבנון מקפיצים להילחם בעזה ומשם להגנה במרחב צאלים או שדרות. הרבה מאוד תרגילי הקפצות, תרגילי בלת"מים, שמשלבים עומס פיזי עם עומס מנטלי".
השינוי לא נעצר רק בתרגילים ובמסעות. דהן מתאר מהלך רחב-היקף שנוגע גם לתשתיות עצמן: "אנחנו במערך כושר קרבי מאמינים שתשתיות כושר קרבי בונות תרבות גופנית, והתרבות הזאת מחזקת יכולות. יצא לי לשרת שנתיים בחיל הנחתים האמריקאי, במארינס. הייתה לי זכות לשרת שם, ולמדתי רבות מצבא מקצועני כיצד התשתית מפתחת אתוס של כושר קרבי. בנינו תוכנית רב-שנתית של פיתוח תשתיות ברמה הכי גבוהה בעולם. הצבתי חזון להסב את כל אולמות הכדורסל בצה"ל לאולמות כוח, כמו בצבא האמריקאי. אחרי כמעט שנתיים של עבודה סיימנו לאבזר כשלושים אולמות כוח. המלחמה רק חיזקה את הצורך הזה ונתנה לו גיבוי מלא מקצועי".
במקביל, גם ההשקעה באנשי המקצוע קיבלה תנופה. "שינוי נוסף שבוצע הוא בתחום חיזוק והעצמת קצינות הכושר הקרבי וקציני הכושר כאנשי מקצוע. הם המאמנים הכי טובים בצה"ל, ולכן השקענו רבות בללמד את הקצינים והקצינות את ההקשר המבצעי לכל פעולה פיזיולוגית אותה הם מאמנים. בנוסף השקענו רבות בתוכניות פיתוח ולימודים אקדמיים בתחום הכושר הגופני, וכן בלימודים צבאיים בתחום הכושר הקרבי. כי כושר גופני וכושר קרבי הם שני דברים שונים. הם אמנם מחוברים, אבל הם שני דברים שונים".
מה ההבדל בעצם?
"כושר גופני הוא בעצם כל הפעולות הפיזיולוגיות שמבצע הלוחם: ריצה, מסעות, אימוני כוח, ניתור. כושר קרבי זה אימונים צבאיים עם ציוד קרבי שמדמה את אתגרי שדה הקרב, וכולל מעבר מכשולים, מסעות, ניווטים קרביים וכן תוכניות ייעודיות כגון בוחן מסלול".
בעוד הדיון הציבורי סביב גיוס החרדים לצה"ל מתנהל ברמות הגבוהות ביותר, בשטח כבר מתמודדים עם האתגר וגם כאן הכושר הקרבי משחק תפקיד מפתח. "נכנסו לאחרונה אוכלוסיות חדשות לצה"ל, בדגש על חרדים,” אומר דהן. “ולכן צה"ל הקים בא"ח ייעודי שנקרא בא"ח חשמונאים. אנחנו משקיעים רבות בלהכשיר את האוכלוסייה המעולה הזאת, שתחום הכושר הגופני פחות מעורה אצלה בשלב ההתבגרות. בנינו תוכניות ייעודיות, מדורגות ומגוונות, כדי להכשיר את הצעירים החרדים שמתגייסים כלוחמים מן המניין".
ההשקעה, לדבריו, אינה נעצרת במתגייסים החדשים. "בנוסף, מערך הכושר הקרבי משקיע רבות בקידום התרבות הגופנית בקרב אנשי הקבע וכלל הלוחמים והחיילים בצה"ל. אנחנו פותחים בכל רחבי הארץ קבוצות ריצה, קבוצות שחייה, קבוצות יוגה ופילאטיס, ומטמיעים תרבות גופנית ואורח חיים בריא בקרב כלל משרתי הקבע, מתוך החזון שצה"ל, כצבא העם, מהווה מודל ומופת עבור האזרחים לאורח חיים בריא ותרבות גופנית איתנה".
החזון הזה בא לידי ביטוי גם מחוץ לבסיסים. "בתוך כך אנו מקיימים בצורה תדירה מרוצים צבאיים, ומשתתפים במרוצים אזרחיים כגון מרוץ תל אביב, מרוץ ירושלים ואף מרוץ חשוב ביותר - מרוץ 'בשביל הבנים הדרוזיים' שמתקיים בסוף השבוע הקרוב. מטרתו לחזק את הכשירות או לשפר את כשירות המשרתים, וכן לחבר את צבא העם לעם על מסלולי הריצה ברחובות הערים השונות".
לאחר שהמערך הפנים את הלקחים והצליח לבנות מחדש את שגרת האימונים של הלוחמים, בצה"ל כבר מביטים קדימה אל האתגרים הבאים. דהן מסכם ומשרטט את החזון לשנים הקרובות: "קיימת תוכנית רב־שנתית לתחום הכושר הקרבי בצה"ל, שעיקריה הם פיתוח המפקדים כמפקדים-מאמנים, חיזוק התרבות הגופנית בצה"ל כולו, שדרוג מרכז הכושר הקרבי בווינגייט והפיכתו למתקדם ברמה עולמית, וכן עדכון תפיסת הכושר הקרבי כולה – תורת האימונים, שיטות האימון ותשתיות האימון – כך שהן יאפשרו לכל לוחם להתאמן ברמת האיכות הגבוהה ביותר, ברמה שאינה נופלת מזו של הצבאות המובילים בעולם".
