"בעוד 10 שניות אתם נכנסים. וברגע שנכנסים – מכניסים את כל הגוף, בלי לטבול רק חלקים. ונשארים לפחות 15 שניות. מובן?"
כן, מובן. למה לא להיכנס בבת אחת למים בטמפרטורה של מינוס חמש מעלות. קל.
השיחה הזו התקיימה בתוך חדר שהוקדש כולו לשינויי טמפרטורה, רגע לפני טבילה ראשונה (בחיים!) באמבטיית קרח. אבל הפעם הטבילה הזו היא לא כל הסיפור – היא חלק מתהליך החלמה.
נתחיל מההתחלה. תחום הריקאברי, ובעברית – החלמה או התאוששות - מגיע מעולמות הספורט. ספורטאים מקצועיים צריכים לאפשר לגוף להתאושש כדי שישתפר בתפקוד ולא ייפגע. שלב ההתאוששות הוא השלב שבו שרירים נבנים, מתחזקים ומחלימים. הדבר נעשה לא רק בעזרת תזונה נכונה, מנוחה ומתיחות - אלא גם באמצעות טיפולים שונים.
אם בעבר הריקאברי שימש רק את האתלטים המקצועיים, היום הוא כבר מגיע לעולמות הוולנס, כך שגם מי שמתאמן הרבה להנאתו ולטובת הבריאות שלו, יכול להשתמש בו.
לא ספא
WLNS CLUB, שנפתח לאחרונה בתל אביב כיוזמה של ארבעה שותפים, הוא מרכז שמתמקד בדיוק בהתאוששות הזו. מציעים בו "מסלול ריקאברי" שבמהלכו עוברים באופן מודרך בין שלושה חדרים, ובכל אחד מהם יש טיפול שנועד לסייע לגוף להחלים.
המסלול (או ה"פלואו", כמו שקוראים לו במקום) נפתח בבודי רולר (Body Roller) – עיסוי בעזרת גליל, שמשלב חימום באינפרא אדום. המדריכה במקום הסבירה בדיוק מה לעשות בכל שלב – וכך, באופן מודרך, עוברים בין כל השרירים ומעניקים להם עיסוי עמוק. המטרה היא לשחרר "טריגר פוינטס", אותן נקודות רגישות וכואבות במיוחד, לרכך את השריר ולהכין אותו לשלבים הבאים בתהליך. כמו כל עיסוי עמוק – החדר הזה הוא שילוב בין כאב והנאה.
השלב השני נקרא הייבריד, ובו עוברים טיפול בשרוולי לחץ בשילוב נשימות. את השרוולים מלבישים על הרגליים, מפעילים ופשוט נותנים להם להתמלא באוויר ולייצר לחץ. המטרה: ללחוץ על שרירי הרגליים לטובת שיפור זרימת הדם ופינוי רעלים. התחושה דומה ללחץ על היד כשמודדים לנו לחץ דם במרפאה – קצת מוזר, אבל נחשב ליעיל. בינתיים רצוי לכסות את העיניים בכריות קטנות שמיועדות לכך ופשוט לנסות לנוח.
השלב האחרון נקרא Hot & Cold – טיפול בשינויי טמפרטורות. הרבה מאוד דובר כבר על אמבטיות קרח וההבטחה שלהן לשפר בערך כל תחום. דבר אחד בטוח: טיפול בקור יכול להפחית דלקת. במקרה של החדר הזה, לא רק שטובלים במים בטמפרטורה של מינוס חמש מעלות (ומנסים להישאר שם יותר מחצי דקה) – מיד לאחר מכן נכנסים לסאונה של 95 מעלות ושוהים בה כמה דקות. המטרה, לפי WLNS CLUB, היא המרצת זרימת הדם, סילוק רעלים והתחדשות.
טבלנו בקרח ובאש שלוש פעמים וזה בדיוק מה שזה נשמע – עינוי ממריץ. או כמו שאמר אחד המשתתפים ברגע של בונדינג בסאונה: "זה לא ספא".
כל המסלול הזה נמשך שעה בדיוק. הוא כאב וקצת הלחיץ, אבל בסופו של דבר צריך להגיד – הכול היה מקצועי, נקי ונעים ככל האפשר. המקום מתוקתק לגמרי, מהלוקרים ועד האמבטיות היפות (פה לא תיכנסו לשום מקרר ארטיקים מלא בקוביות קרח). יש אפילו סלסילות אישיות חמודות עם מגבות וכפכפים.
כמה עולה התענוג? התרגלנו למחירים גבוהים מאוד בכל הנוגע לעולמות הוולנס, אבל נכון לעכשיו המקום מציע כרטיסיות שמאפשרות כניסה בעלות של 100-80 שקל לסשן. לא גבוה בכלל ביחס לשוק או ליוקר המחיה שמשתולל אצלנו.
ולשאלת השאלות – האם הגיעה באמת החלמה לגוף חובב אימונים שסוחב איתו לא מעט כאבים? ובכן, אין שום הבטחה שהריקאברי ירפא פציעות בבת אחת (ובאמת, הירך האחורית עדיין פצועה), אבל התחושה הכללית אחריו הייתה ממש טובה.
את ההיי הנעים שהגיע בסופו אי אפשר לזייף. הוא נשא את המשתתפים החוצה, בחזרה אל יום בארץ שבה כל תחושת הקלה, היא הישג.
