הריון מגיע עם לא מעט שינויים – ולפעמים נדמה שגם עם ספר חוקים בלתי נגמר. פתאום הקפה של הבוקר מעורר שאלות, הזמנת סושי הופכת לדילמה רפואית, גבינה תמימה דורשת בדיקה של האותיות הקטנות על האריזה, להרים משהו כבד כבר נשמע כמו רעיון שצריך לחשוב עליו פעמיים, ולפני טיסה לחו"ל מתחיל חיפוש קדחתני בגוגל. וזה עוד לפני שמגיעות העצות מהמשפחה, מהחברות ומהרשתות החברתיות.
עם השנים הצטברו סביב ההריון אינספור אמונות ואזהרות הנוגעות לאוכל, לפעילות גופנית, לטיסות, ליחסי מין ואפילו לתנוחה שבה כדאי לישון: לא לישון על הגב, לא לאכול אננס, כן לאכול תמרים, להימנע מקפה, לא לטוס. חלקן נשענות על המלצות רפואיות אמיתיות, אחרות קיבלו חיים משל עצמן, ובחלק מהמקרים מסתתר מאחורי המיתוס גרעין של אמת שפשוט יצא מפרופורציה.
"בתור רופא נשים שמטפל בהריוניות, דברים אלו הם למעשה מהעיקריים שאנחנו נשאלים עליהם", אומר ד"ר אורי ארליך, רופא בכיר ברפואת נשים בשירותי בריאות כללית ומנהל יחידת האולטרסאונד בבית החולים מעייני הישועה. "תפקיד הרופא הוא להפריך מיתוסים ולחשוף את המטופלות למידע הבטוח".
מיתוסים של היריון
(עריכה: ספיר גורדו)
אז למי בכל זאת כדאי להקשיב? "הכי טוב לפנות לרופא המטפל, שהוא מקור המידע הראשון והאמין ביותר", אומר ד"ר ארליך. "כשמחפשים מידע ברשת, כדאי לבדוק מי הכותב, מה תחום המומחיות שלו בכתבות רפואיות, ולהסתמך פחות על דעות בפורומים". לדבריו, ישנם גם אנשים שחקרו את התחום וכותבים בפורומים וברשת, אך כשמדובר בעצות רפואיות ההמלצה היא תמיד לפנות לגורם רפואי מוסמך שיוכל לתת את המידע הנכון. אז לפני שמוותרים על עוד מאכל אהוב, או משנים הרגל בגלל משהו שמישהי אמרה שמישהי אמרה לה, הנה כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר ומה באמת כדאי לדעת עליהם.
קפה בהריון? לא חייבים להיפרד
אחד האיסורים המוכרים ביותר הוא זה שמרחף מעל כוס הקפה. אלא שלדברי ד"ר ארליך, אין צורך להפסיק לשתות קפה לחלוטין. "מומלץ להפחית מינונים, אך כוס קפה אחת או שתיים ביום היא בטוחה לחלוטין", הוא אומר. לדבריו, לעיתים נשים שחוות כאבי ראש בעקבות הפסקה מוחלטת של קפאין, או ירידה בלחץ הדם, עשויות להרגיש שיפור דווקא לאחר כוס קפה אחת או שתיים.
עם זאת, כשמדובר בקפאין עדיף לספור מיליגרמים ולא כוסות, משום שכמות הקפאין משתנה מאוד בין משקה למשקה. הקולג' האמריקני למיילדות וגינקולוגיה (ACOG) מתייחס לצריכה של פחות מ־200 מ"ג קפאין ביום כצריכה מתונה בהריון. משרד הבריאות הישראלי ממליץ גם הוא לצמצם צריכת קפאין, ומציין מחקרים שבהם נמצא קשר בין צריכה עודפת לבין סיכונים להריון.
לספור במילגרמים
(צילום: shutterstock)
הסיבה לזהירות היא שקפאין חוצה את השליה ולעובר אין יכולת זהה לזו של אדם בוגר לפרק אותו ביעילות. לפי המחקרים, צריכה של יותר מ־200 מ"ג קפאין ביום עלולה להיות קשורה למשקל לידה נמוך ולעיכוב בגדילה התוך־רחמית. קפאין עלול גם לפגוע בספיגת הברזל, להגביר מתן שתן ובצריכה עודפת לתרום להתייבשות. חשוב לזכור שגם תה, קולה, משקאות אנרגיה, קקאו ושוקולד מכילים קפאין – כך שהקפה של הבוקר הוא רק חלק מהחשבון היומי.
סושי: הדג הוא לא כל הסיפור
ומה לגבי סושי? "הדגים עצמם אינם מסוכנים, אך קיים חשש מחשיפה לחיידקים, כמו ליסטריה, שעלולים לפגוע בהריון", מסביר ד"ר ארליך. "מכיוון שאין לדעת בוודאות אם הייתה חשיפה לחיידק, ההמלצה היא להימנע ממאכלים נאים". הכלל הזה אינו נוגע רק לדגים. מוצרים נאים באופן כללי פחות מומלצים בהריון. בשר נא או שאינו מבושל היטב, למשל, עלול לחשוף לטפיל טוקסופלזמה, שעלול להיות מסוכן כאשר ההדבקה מתרחשת בהריון.
גם הסכנים יכולים להיות מסוכנים
(צילום: Shutterstock)
ויש עוד עניין חשוב: ליסטריה מסוגלת לשרוד ואף להתרבות גם בטמפרטורות קירור, כך שהחשש אינו רק מהמזון עצמו אלא גם מזיהום צולב דרך סכינים, קרשי חיתוך ומשטחי עבודה. זו גם הסיבה שמשרד הבריאות הישראלי ממליץ להימנע במהלך ההריון מדגים נאים, ואף מסושי צמחוני במסעדות, משום שחיידקים עלולים לעבור דרך הציוד והמשטחים המשמשים להכנת סושי עם דג נא.
גבינה רכה: השאלה החשובה היא לא רק אם היא רכה
גם סביב גבינות התפתח עם השנים איסור גורף, אבל המציאות מורכבת יותר. "זה תלוי בפסטור", מסביר ד"ר ארליך. "גבינה רכה ומפוסטרת שנשמרה בתנאים נאותים מותרת למאכל. לעומת זאת, מגבינות שלא עברו פסטור ואין יכולת לוודא היעדר חיידקים – מומלץ להימנע". לדבריו, גם כאשר מדובר בגבינות במים, אם הגבינה נארזה לאחר פסטור באריזה אטומה וסטרילית – כפי שקורה בחלק מהמוצרים הארוזים בסופר – אין איתה בעיה.
מפוסטר? זה מצוין
(צילום: sweet marshmallow / shutterstock)
בין הגבינות שנחשבות לבטוחות יותר כאשר הן עשויות מחלב מפוסטר, נשמרות כראוי וארוזות מראש, נמצאות גבינה לבנה, קוטג', שמנת, גבינה צהובה ופרמזן. גם מוצרלה מפוסטרת וארוזה מראש יכולה להתאים, בהתאם לאופן האריזה והאחסון. עם זאת, כאן חשוב להכיר גם את ההנחיות המחמירות יותר של משרד הבריאות בישראל. לצד ההמלצה להימנע ממוצרי חלב לא מפוסטרים, המשרד ממליץ להימנע גם מגבינות בשלות ועובש כמו ברי, קממבר, רוקפור וגורגונזולה, וכן מגבינות במים כמו פטה, צפתית ובולגרית. הלחות הגבוהה והשהייה בנוזלי ההשריה עלולות ליצור תנאים נוחים יותר להימצאות ולהתרבות של חיידקים ובהם ליסטריה. לפי משרד הבריאות, גבינות במים אפשר לצרוך לאחר בישול יסודי. גם מגבינות ומוצרים אחרים הנמכרים במשקל במעדנייה מומלץ להימנע במהלך ההריון.
פפאיה יכולה לגרום להפלה?
זה אחד המיתוסים הפחות מוכרים בישראל, אבל בחלקים אחרים בעולם הוא נפוץ מאוד: פפאיה, ובעיקר פפאיה שאינה בשלה, עלולה לכאורה לגרום להתכווצויות ואף להפלה. "בפפאיה ירוקה ושאינה בשלה יש ריכוז גבוה יותר של חומרים שעלולים לגרום להתכווצויות, אך פפאיה צהובה ובשלה מותרת למאכל", אומר ד"ר ארליך.
תשעה חודשים בלי סלט פפאיה?
(צילום: Shutterstock)
החשש מפפאיה לא בשלה מיוחס בין השאר לריכוז גבוה יותר של לטקס בפרי. מחקרים ניסויים מצאו שללטקס מפפאיה לא בשלה עשויה להיות השפעה על התכווצויות הרחם, אך חלק משמעותי מהראיות בתחום מגיע ממחקרי מעבדה ובעלי חיים, ולא ממחקרים קליניים איכותיים בבני אדם. לגבי צריכה רגילה של פפאיה בשלה לא נמצא בסיס טוב לאיסור גורף.
תמרים באמת יכולים לעודד לידה?
"תאכלי תמרים לקראת הלידה" היא עצה שעוברת בין נשים כבר שנים. מבחינת הרפואה הקונבנציונלית, אומר ד"ר ארליך, זה עדיין לא טיפול מקובל. "אנו לא מכירים בכך, אכילת תמרים אינה חלק מהטיפול הרפואי המקובל או משהו שמומלץ על ידנו לצורך כך", הוא אומר. ובכל זאת, כאן יש למיתוס בסיס מחקרי מסוים. מחקרים שבדקו צריכת תמרים בשבועות האחרונים להריון, בין היתר החל משבוע 36, מצאו סימנים לכך שהם עשויים לסייע בהבשלה ובריכוך של צוואר הרחם, להפחית בחלק מהמקרים את הצורך בהשראת לידה ואף להשפיע על משך שלבים מסוימים בלידה. עם זאת, אין עדיין ביסוס רפואי חד-משמעי שמאפשר להגדיר אכילת תמרים כשיטה רפואית מוכחת לזירוז לידה. סקירות מחקריות מצאו תוצאות מעודדות, אך גם הצביעו על מגבלות באיכות הראיות. ובכל מקרה, תמרים אינם "משרים לידה" באופן ישיר.
סגולות נוספות ל'שוקולד של הטבע'
(צילום: Photoongraphy / shutterstock)
ומה עם הכספית בטונה?
גם כאן, המילה "טונה" לבדה לא מספרת את כל הסיפור. "בטונה משומרת מקופסה יש כמויות נמוכות מאוד של כספית, ולכן אפשר לאכול אותה", אומר ד"ר ארליך. "סוגי טונה לבנה או דגים מסוימים המכילים ריכוזים גבוהים יותר של כספית דורשים יתר זהירות". הסיבה היא שכספית נוטה להצטבר בעיקר בדגים גדולים וטורפים שנמצאים גבוה בשרשרת המזון. בין הדגים שבהם יש צורך בזהירות רבה יותר נמצאים טונה לבנה מסוג אלבקור – ובפרט טונה טרייה או קפואה – סטייק טונה, דג חרב, כריש ומקרל גדול.
צריך לבחור את הסוג הנכון. טונה
(צילום: ADDICTIVE STOCK / shutterstock)
משרד הבריאות הישראלי ממליץ להימנע בהריון בין היתר מטונה לבנה, טונה אדומה, דג חרב, כריש ומקרל גדול. לעומת זאת, טונה בהירה משומרת נחשבת לבחירה בטוחה יותר, וכך גם דגים כמו סלמון ואמנון. כלומר, ההמלצה אינה לוותר על דגים בהריון – אלא לבחור נכון את הסוג ולגוון.
אננס גורם לצירים? לא כל כך מהר
סיפור האננס הוא כמעט קלאסיקה של הריונות: אכילה שלו, כך נטען, עלולה לגרום להתכווצויות, לזרז לידה ואפילו להיות מסוכנת בשלבים מוקדמים. "כדי להגיע לאפקט המשרה התכווצויות, צריך לצרוך כמות גדולה מאוד של אננס בבת אחת", אומר ד"ר ארליך. "אננס כשלעצמו אינו אסור בהריון". בבסיס המיתוס נמצא אנזים בשם ברומלין (Bromelain), שמפרק חלבונים ומרוכז במיוחד בחלקים הקשים של האננס, ובהם הליבה והגבעול. אחת ההשערות היא שהוא עשוי להשפיע על רקמות הקשורות לצוואר הרחם ולעורר התכווצויות. אלא שהרעיון הזה מבוסס בעיקר על מנגנון תיאורטי ועל מחקר מוגבל, ואין כיום בסיס מוצק לכך שכמות רגילה של אננס בתזונה יכולה לגרום ללידה. במילים אחרות: אננס אינו מזון שאסור בהריון, ופרוסה או שתיים אינן צפויות לשלוח אף אחת לחדר לידה.
״אין בסיס מוצק שהוא מזרז צירים״. אננס
(צילום: Shutterstock)
יחסי מין יכולים לפגוע בעובר?
זה אולי אחד הנושאים שקשה יותר לשאול עליהם בקול, אבל החשש נפוץ: האם יחסי מין במהלך ההריון עלולים להזיק לעובר או לגרום ללידה מוקדמת? "אם אין שליית פתח, דימום או בעיה רפואית אחרת, כמו קיצור צוואר הרחם או סכנה ללידה מוקדמת, קיום יחסי מין מותר ואפשרי לאורך כל ההריון", אומר ד"ר ארליך. ברוב ההריונות התקינים הפעילות המינית נחשבת בטוחה. העובר מוגן בתוך הרחם ובשק מי השפיר, ובהיעדר סיבוך רפואי יחסי מין אינם אמורים לפגוע בו. כמובן, במקרים שבהם קיימת בעיה רפואית, מופיעים דימום או כאבים משמעותיים, או שניתנה הנחיה אחרת מהרופא המטפל – ההמלצה האישית גוברת.
״ברוב ההריונות התקינים הפעילות המינית נחשבת בטוחה״
(צילום: shutterstock)
בהריון אסור לטוס?
גם זה לא נכון באופן גורף. "טיסות ככלל אינן מסוכנות בהריון, והחשיפה לקרינה בטיסה היא זניחה", אומר ד"ר ארליך. העניין המרכזי בטיסה, במיוחד כאשר היא ארוכה, הוא דווקא הישיבה הממושכת. הריון מעלה את הסיכון לקרישיות יתר, ולכן בטיסות ארוכות מומלץ לקום ולהסתובב, להניע את הרגליים, להקפיד על שתייה ובמידת הצורך להשתמש בגרבי לחץ – לאחר התייעצות עם הרופא המטפל לגבי מגבלות פרטניות.
עד שבוע 36, אפשר בלי בעיה. היריון בטיסה
(צילום: leungchopan / shutterstock)
רוב חברות התעופה מאפשרות לנשים עם הריון תקין לטוס עד סביבות שבוע 36. בהריון מרובה עוברים ההגבלות עשויות להתחיל מוקדם יותר, לעיתים סביב שבוע 32. המדיניות משתנה בין חברות התעופה ולעיתים נדרש אישור רפואי כבר בשבועות מוקדמים יותר, ולכן חשוב לבדוק מראש את התנאים של החברה הספציפית. הסיבה להגבלות בשלבים המאוחרים אינה משום שהטיסה עצמה הופכת לפתע למסוכנת, אלא בעיקר מהרצון להימנע ממצב שבו מתפתחת לידה במהלך הטיסה. ועוד דבר שכדאי לסגור לפני שסוגרים את הנסיעה עצמה: לוודא שביטוח הנסיעות הרפואי מכסה הריון ואת שבוע ההריון שבו מתוכננת הנסיעה, ולא לגלות את מגבלות הפוליסה רק אחרי הזמנת הכרטיסים.
באמת אסור לישון על הגב?
אם יש מיתוס אחד שד"ר ארליך היה רוצה לעשות בו סדר במיוחד, זה זה. "לפני עידן האינסטגרם נשים שכבו על הגב וחיו בשלום", הוא אומר. "הכלל הוא תחושת האישה: אם הרחם לוחץ על החזרה הוורידית ללב והאישה מרגישה לא טוב, היא תרגיש זאת לפני העובר. כלי הדם שמזין את העובר מזין גם את האם. אם האם מרגישה טוב, אין הכרח לשכב דווקא על הצד". לדבריו, הוא פוגש גם נשים שמשנות את תנוחת השינה כבר בתחילת ההריון וסובלות בשל כך. "מטופלות מספרות שהן ישנות רק על צד שמאל מהרגע שגילו על ההריון וסובלות מכאבים. המסר שלי: להקשיב לגוף. אם את מסוגלת לשכב על הגב בלי שזה גורם לך לקוצר נשימה או תחושה רעה – העובר מרגיש טוב וזה בסדר גמור".
שינה על הצד - עדיפה בשלבים מתקדמים
(צילום: shutterstock)
עם זאת, כאן חשוב להוסיף הסתייגות: הנחיות של גופים רפואיים שונים ממליצות בשלבים מתקדמים של ההריון להעדיף הירדמות על הצד. שירות הבריאות הבריטי, למשל, ממליץ החל משבוע 28 להירדם על אחד הצדדים – לאו דווקא שמאל – בעקבות מחקרים שמצאו קשר בין הירדמות על הגב בשלבים אלה לבין עלייה בסיכון ללידת מת. גם לפי ההמלצות האלה אין סיבה להיבהל אם מתעוררים באמצע הלילה ומגלים שהתהפכתן על הגב: פשוט מסתובבים שוב לצד וממשיכים לישון.
וזה אולי גם המסר החשוב ביותר של ד"ר ארליך בכל הקשור לעולם המיתוסים של ההריון. "קודם כל לסמוך על הגיון בריא. נשים הן חכמות ויודעות לדאוג לעצמן", הוא אומר. "אם עולה דילמה מטרידה – לשאול קודם כול את הרופא המטפל. אם קוראים באינטרנט, לוודא שהממליץ הוא בעל הסמכה מתאימה שמסביר מאיפה המידע. תמיד לסמוך על ההגיון ולדבר עם הרופא". כי בהריון, מתברר, לא כל דבר ש"אסור" באמת אסור – אבל גם לא כל מיתוס הוא בהכרח שטות מוחלטת.
