שבת בבוקר, סתיו, ערב שמחת תורה. בני משפחת סיגל התכוננו לשגרת השבת שלהם – ארוחת פנקייקס מפנקת של אב המשפחה, שורד השבי, קית' סיגל. אבל ל-15 מחבלי הנוח'בה שפרצו לביתם היו תוכניות אחרות לגמרי. אין שום סירופ מייפל בעולם שיכול להמתיק את הטרגדיה שהתחוללה שם. במקום שבני משפחה סיגל יישבו לזלול סביב השולחן את הפנקייקים, המחבלים חטפו את אביבה וקית' לעזה. במקום ריח אגוזי משכר של חמאה מומסת, הם קיבלו ריח של אבק שריפה. אביבה,שוחררה מהשבי אחרי 51 יום, וקית’, אחרי 484 ימים בשבי חמאס, יצא לחופשי עטוף בדגל ישראל, וחזר הביתה אבל הוא לא שוכח את מי שהותיר מאחור. “אני מאוד מודאג וחושב על החטופים שנשארו בעזה ועל הסכנה המיידית לחייהם. בעדיפות הראשונה חייבים להחזיר את החטופים, זה מה שצריך לעשות כרגע. יש 59 חטופים, חלקם עוד בחיים והם סובלים יום יום ושעה שעה. הם בסכנת חיים ומחובתינו לעשות הכל כדי להחזיר אותם בדחיפות”, הוא אומר בראיון מיוחד ל”מסלול”.
הכל התחיל מאמא
אחרי השחרור התברר לקית’ שהפנקייקים שנהג להכין למשפחה בימי שבת הפכו לחלק מהמאבק לשיחרורו. "התרגשתי מאוד כשסיפרו לי שהפנקייקים שלי הפכו ללהיט בישראל בזכות שיר, הבת שלי. שמחתי מאוד ששיר סיפרה שהיינו אוכלים פנקייקים עם המשפחה. זה החזיר אותי לתקופה שבה הייתי מכין פנקייקים בבוקר, ובכלל מבשל יותר. הרבה זמן לא עשיתי את זה. הרגשתי שזאת דרך יפה ומיוחדת לחבר אנשים לנושא החטופים ולדחיפות להחזיר אותם הביתה. היוזמה של שיר גרמה להרבה אנשים להכין פנקייקים, כמחווה כייפית וטעימה לשמירת נושא החטופים על סדר היום".
מה היא בעצם מסורת הפנקייק המשפחתית שלכם?
"הכל התחיל בילדות כשאמא שלי הייתה מכינה פנקייקים. מאוד אהבתי אותם, וזאת הייתה אחת מארוחות הבוקר האהובות עליי. אמא שלי הייתה אופה ומבשלת מצוין, ולאורך השנים היא הטמיעה בי את האהבה לפנקייקים ולאוכל בכלל. זה נשאר איתי עד לבגרות ולהורות, ובעצם ליווה אותי כל החיים. אחרי שהוחזרתי הביתה מהשבי סיפרו לי שאמא שלי נפטרה והיה לי קשה לחשוב שלא הספקתי להיפרד ממנה ולאכול איתה שוב פנקייקים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד כמה אני אוהב ומעריך אותה, היא לעד תישאר בליבי".
יצא לך לאכול פנקייקים מאז שחזרת?
"כשחזרתי הביתה מהשבי הגעתי לבית החולים איכילוב, ושם הצוות המקסים הציע שנכין יחד כל המשפחה פנקייקים לרגל חזרתי הביתה. זה היה אירוע מרגש מאוד, שבמהלכו כל המשפחה הכינה פנקייקים יחד עם הנכדים, במחלקה שבה אושפזתי. אחרי שאכלנו חילקנו את הפנקייקים לחיילים שנפצעו במלחמה ומאושפזים במחלקת שיקום. שמחתי על ההזדמנות לפגוש את החיילים הגיבורים שנלחמו וסיכנו את חייהם למען ביטחון המדינה והחזרת החטופים. החיילים שפגשנו התרגשו לראות אותי ולאכול את הפנקייקים המנחמים האלה. פעם נוספת שזכיתי לאכול פנקייקים טעימים הייתה במטוס בדרך חזרה מארה"ב, אחרי שטסנו במסגרת משלחת של שבים למפגש עם אנשי הממשל, ביניהם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ושליחו המיוחד למזרח התיכון, סטיב וויטקוף. מה שמצחיק זה שגם בטיסה הפרטית מארה"ב לישראל השתתפו כולם ביוזמה המרגשת, והכינו לי את הפנקייקים האהובים עליי. זה היה עבורי רגע מרגש".
המתכון עובר במשפחה
לדברי סיגל הפנקייקים הם רגע של מפגש משפחתי, כייפי, נעים וטעים. "במפגשי הפנקייק שלנו כולם תמיד שמחים ונהנים. עוד כשהייתי ילד בארה"ב היינו אוכלים פנקייקים בבית. זה מנהג אמריקאי שסיגלתי לעצמי גם אחרי שעליתי לישראל", הוא אומר. "בתור אבא צעיר הייתי מכין פנקייקים לילדים שלי, וזה מרגש אותי מאוד שהיום הבנות שלי מכינות את אותו המתכון גם לילדים שלהן וממשיכות את המסורת הקולינרית המשפחתית. היום גם הנכדים מכינים את הפנקייקים עם כל מיני תוספות שהם אוהבים. זה בעצם שלושה דורות של אותו מתכון פנקייקים".
ומה כל כך מיוחד בפנקייקים שלך?
"הפנקייקים שלי הכי טעימים. הם פריכים מבחוץ ורכים מבפנים, הם אווריריים מאוד, שמנמנים ומפנקים. כשמכינים אותם הבית מתמלא בריח מתוק, ואף אחד לא יכול לעמוד בפניהם. וכמובן, העובדה שזה מתכון שמתגלגל כבר דורות במשפחה. אין לנו אף מתכון אחר לפנקייקים".
דמיינת שהפנקייקים שלך יהפכו לסמל לשחרור חטופים?
"מה פתאום, לרגע לא חשבתי על זה. כשחזרתי נדהמתי איך שיר חיברה בין הדבר הפשוט הזה לבין מה שמסמל את הגעגוע אליי ואת הרצון להחזיר אותי הביתה".
מתי הבנת שהפנקייקים שלך הפכו להיסטריה?
"בימים הראשונים אחרי שחזרתי מהשבי המשפחה סיפרה לי מה נהיה מהפנקייקים, וחשבתי שזה בטח בקטנה, אולי כמה בודדים בארץ הכינו. אבל אחר כך נכנסתי לאינטרנט וראיתי שמדובר בטירוף. כל כך הרבה כתבות, תמונות ואנשים שהכינו את הפנקייקים שלי בכל שבת כשהייתי בשבי. זה ממש ריגש אותי".
לדמיין את השחרור
הפנקייקים נתנו לסיגל תקווה במהלך מאות הימים הקשים שבהם היה בשבי. "בשבי אוכל היה מצרך נדיר מאוד. היו רגעים שפינטזתי על ארוחת הפנקייקים המשפחתית שתקרה אחרי שאני אחזור הביתה", הוא אומר. "זה שימח אותי לחשוב על זה. הייתי עוצם עיניים ומדמיין אותי יחד עם כל המשפחה סביב השולחן, הרגשתי ברגעים האלה את האהבה והשמחה שאני עוד אחווה כשאזכה לחזור הביתה. המחשבות בעיקר היו על המשפחה והבית, הפנקייקים זה רק תוספת למה שכל כך התגעגעתי אליו".
סיגל מספר שכשהיה בעזה חי בפחד מתמיד. "הורעבתי ועוניתי פיזית ונפשית. כשהמלחמה התעצמה, המחבלים שהחזיקו בי התנהגו אליי באכזריות רבה עוד יותר. הם בעטו בי, ירקו עליי, והחזיקו אותי ללא מים, ללא אור וללא אוויר", אמר במסר שהעביר לנשיא טראמפ.
מאות תמונות של פנקייקים
שיר סיגל (28), בתו הצעירה של קית', הייתה דמות פעילה במאבק לשחרור החטופים וביניהם אמא שלה, אביבה, ששוחרה, כאמור, משבי חמאס אחרי 51 יום. כבר ב-10:00 בבוקר של אותה שבת ארורה אבד הקשר עם ההורים. במשך 484 יום שיר נעה בין ייאוש, לאשמה ולתקווה, עד שזכתה לחבק שוב את הוריה.
"בפורים שעבר, מטה משפחות החטופים אסף מכל המשפחות מתכונים אהובים כדי לערוך ספר בישול של כל החטופים", מספרת שיר. "באותו זמן אמא שלי, האחיות שלי ואני חשבנו שיהיה טוב אם נשלח את המתכון של הפנקייקים כי זה באמת אחד הדברים שאבא שלי הכי אוהב וגם זה מייצג מסורת משפחתית שכולנו התגעגענו אליה מאוד. בהמשך התחלתי לפרסם בעמוד האינסטגרם שלי כל שבת בבוקר שאני מתגעגעת לאבא שלי ולארוחות הפנקייקים המשפחתיות שלנו. עם הזמן אנשים התחילו להכין פנקייקים ולתייג אותי. הדבר הזה גדל, עד שהגיע למצב שקיבלתי מאות תמונות של פנקייקים כל שבת בבוקר מאנשים שהכינו אותם. זה הפך להיות משהו שכולם מכירים.
"כל כך חיכיתי שאבא שלי יחזור ונוכל לאכול שוב ביחד. גם בשבילנו, אבל גם בשביל להראות לכל מי שהכין את הפנקייקים שחלומות מתגשמים ושהעלאת המודעות לנושא בעזרת הכנת הפנקייקים היא עניין משמעותי שתרם למאבק ולשמירת הנושא על סדר היום. לא האמנתי שכל כך הרבה אנשים ירצו להכין פנקייקים ולכתוב על אבא שלי. זה הדהים אותי כל פעם מחדש איך זה הגיע לכל האוכלוסייה, זה חצה דעות, מגזרים ואזורים גאוגרפיים. אני מסתכלת לאחור ומבינה כמה כוח זה נתן לי לאורך הדרך. עם כל תמונה שהגיעה אליי, הרגשתי עוד קצת שאני לא לבד בסיוט הזה".
המרכיב הסודי
"אנחנו מתרגשים מהאירוע ולא יכולים להסביר עד כמה", מוסיפה שיר. "זאת תהיה זכות עבורנו לפגוש את כל האנשים שתמכו בנו לאורך הדרך. אנחנו רוצים להאמין שהמפגשים שייקרו ייתנו לאנשים כוחות ומוטיבציה להמשיך במאבק הכי חשוב במדינה, שכולם יתגייסו להמשיך לעשות הכל כדי שכל החטופים יחזרו הביתה".
קית', בכל מתכון בעולם יש מרכיב סודי. מה שלך?
"אהבה, אופטימיות ותקווה, אלה המרכיבים הסודיים שלי. אם שמים את כל אלו, הפנקייקים יוצאים הכי טוב שיש. יכול להיות שיש אנשים שרואים את המתכון וחושבים שהוא מסובך להכנה, אבל חשוב לי להגיד שזה קל מאוד להכנה וגם אנשים שהם לא בשלנים יכולים להכין אותם ולהנות מאוד".
תן לי תשובה של מומחה: איזו תוספת הכי מתאימה על הפנקייק?
"סירופ מייפל. ואם אפשר אז להשקיע בסירופ טבעי, זו ההמלצה שלי. אופציה נוספת שאני אוהב היא להוסיף לבלילה אוכמניות, ואז זה יוצא ממש טעים".
בית הפנקייק של קית' סיגל
משפחת סיגל מזמינה את כולם לאכול את הפנקייקים של קית', במסגרת פסטיבל קינוחים שיתקיים ב-26 במארס במתחם שרונה מרקט בתל-אביב, לטובת גיוס המונים לשיקום שורדי השבי. במשך יום אחד ייפתח שם קית' דוכן , ובו אפשר יהיה ליהנות מהפנקייקים המפורסמים, במתכונת של תשלום לפי היכולת והרצון
