אין סימן חיצוני שמסמל יותר מצב של חוסר פעילות גופנית כמו השמנה בטנית – או "כרס" בשפה העממית. לא מדובר רק בבעיה אסתטית. השמנה בטנית, שקיימת בקרב כ-40 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת, קשורה ישירות לעלייה בסיכון לחלות במחלות לב, מחלות מטבוליות כגון סוכרת וסוגי סרטן שונים. בקרב גברים נמצא שעלייה של 11 סנטימטר בהיקף המותניים מגדיל ב-25 אחוז את הסיכון לאירוע לבבי, ובקרב נשים עלייה של תשעה סנטימטרים מגדילה ב-15 אחוז את הסיכון לאירוע לבבי.
הסיבה לכך היא שלהצטברות שומן באזור הבטן יש השפעה בריאותית גדולה כל כך כשלאורך זמן תאי השומן האלה הופכים לפחות פעילים מטבולית, כמות כלי הדם באזור יורדת, הם מפתחים עמידות להורמון האינסולין – מה שמגדיל את הסיכון לסוכרת, והם גם מגבירים את רמות הדלקת בגוף – מה שעלול לגרום לעלייה בסיכון לפגיעה בכלי דם סמוכים.
העלייה בכמות השומן הבטני היא גורם שמדרבן רבים להתחיל להתאמן ולעשות דיאטה, אולם באופן פרדוקסלי, פעמים רבות הוא גם זה שגורם להם להפסיק כי הם לא רואים מספיק תוצאות בהקשר זה – גם אם ירדו במשקל והכושר הגופני שלהם השתפר. ההנחה שלהם היא שאין מה לעשות בנושא: "הגוף בוחר מאיזה שומן להיפטר".
אולם מחקרים מראים שזה דווקא לא נכון. בניגוד לדיאטה, שגורמת לירידה כללית באחוזי השומן בגוף, יש פעילות גופנית שדווקא יכולה לצמצם את רקמת השומן הבטני: פעילות אירובית בשיטת האינטרוולים – HIIT. ממחקר אשר ניתח את התוצאות של 11 מחקרים שבדקו את השפעתה של שיטת אימון זו עולה שהאימונים גרמו לירידה של שני סנטימטרים בהיקף המותניים של המתאמנים, יותר מבאזורים אחרים בגוף. הסיבה: תאי השומן באזור הבטן, בניגוד לרקמת השומן במקומות אחרים בגוף, מכילים קולטני אדרנלין, שהוא ההורמון העיקרי שמופרש בזמן ביצוע פעילות גופנית ודואג לאספקת אנרגיה לשרירים בזמן פעילות. הוא עושה זאת על ידי פירוק מאגרי אנרגיה, ובשל ריבוי הקולטנים הבטן היא מקור מרכזי לאנרגיה זו.
עם זאת, למרות שמדובר בהשפעה חיובית, אלה רק שני סנטימטרים, ומתאמנים רבים חשים תסכול ואכזבה מאחר שאימון אינטרוולים הוא אימון בדרגת קושי גבוהה, וכדי לראות גם את התוצאות האלה יש לבצע אותו לפחות שלוש-ארבע פעמים בשבוע.
והנה, ממחקרים חדשים עולה שלפעילות הזאת יש השפעות בריאות אחרות בהקשר של השומן הבטני. מחקר שממצאיו התפרסמו בכתב העת המדעי The Journal of Physiology בדק מה קורה לאנשים שסובלים מהשמנת יתר ועוברים תוכנית אימונים למשך 12 שבועות, ארבעה אימונים בשבוע, שכוללת אימוני אינטרוולים או אימונים אירוביים בקצב קבוע בדרגת קושי בינונית. הממצאים: מעבר לאיבוד חלק מרקמת השומן, גם הרקמה שעדיין נותרה שם הפכה בריאה יותר. נמצאה עלייה בכמות כלי הדם בתאי השומן, ירידה בגודל תאי השומן, ירידה במספר תאי הדלקת, תכולה גדולה יותר של אנזימים המפרקים שומן ועוד. שינויים אלה גרמו לכך שרקמת השומן הגבירה את קצב חילוף החומרים שלה גם במצב מנוחה, בדומה לשרירים, והובילו לירידה בעמידות הגוף לאינסולין ולהפחתת התהליך הדלקתי בגוף – מה שהקטין את הנזק שהשומן הבטני גורם למצב הבריאותי. מחקרים נוספים איששו את התוצאות, ואף קבעו כי האפקט רב יותר ככל שמתאמנים יותר ושומרים על רציפות.
אז בפעם הבאה שאתה עולים על מכשיר הכושר או יוצאים להליכה אל תתמקדו בכמה קלוריות "שרפתם", אלא בכמה דקות הייתם פעילים.
הכותב: פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף (www.plife.co.il) לפיזיותרפיה וכושר אישי
