בשיתוף קבוצת שטראוס
צפו בסיפורם של עובדי המחלבה בצפון
(צילום: ירון שרון)
בימוי ועריכה: אסף קוזין. צילום: ירון שרון. מנהלת פרויקט: ניצן כהן. מנהלת תוכן: סלעית מבטח
ב־1938 הכינה הילדה שטראוס מעדן קצפת מהחלב ברפת שלה ושל בעלה, ריכרד, והניחה עליו תותים שליקטה בסביבה. שכנים שהגיעו טעמו, ביקשו גם, ותוך זמן מה שמו של המטעם פרש כנפיים בצפון. ב-1939 מכרו הילדה וריכרד את הרפת שלהם והקימו את מחלבת שטראוס נהריה, מניצני התעשייה העברית בארץ ישראל. גם במלחמת השחרור לא פסקה המחלבה מלפעול וכך גם במלחמות ישראל שבאו אחריה. ה-DNA הזה עדיין היה שם גם במלחמת "חרבות ברזל".
המחלבה, שבינתיים התרחבה ועברה לאחיהוד בסמוך לכרמיאל, המשיכה לייצר מוצרי חלב תחת אש, גם כשהעובדים תושבי הצפון ברובם, נדרשו לא פעם להשאיר את ילדיהם בבית, בלי מסגרות, ולנסוע אל העבודה בזמן אזעקות, עוצרים ומשתטחים. את המנגינה הזאת כנראה היה קשה להפסיק.
"המרחב כאן שמדמה מכלית חלב היה המרחב המוגן שלנו בתקופת הלחימה. היינו מגיעים לפה ארבע-חמש פעמים ביום באזעקות מכל אולמות הייצור והמשרדים – הכל היה מתמלא באנשים", מספר מנהל המחלבה, אבשלום (אבשי) בכר. "הוספנו מיגוניות לכל החלונות והפעלנו את המחלבה בצורה מלאה בכל תקופת המלחמה".
2 צפייה בגלריה
"היו לנו לפעמים 4-5 אזעקות ביום". אבישי (אבשי) בכר, מנהל מחלבת שטראוס באחיהוד, ליד פס הייצור
(אלעד גרשגורן)
עינב נבו-הוך, מנהלת קשרי רפתנים-מחלבה, היתה צריכה להיות בתקופה הזאת הרבה בדרכים כשנסעה לבקר את הרפתנים שמספקים את החלב למחלבה. "אני בעיקר בשטח וזה לא נעים לקבל אזעקה, או יירוט מעל הראש כשאת ליד האוטו באיזו תעלה", היא משחזרת וחשוב לה להדגיש: "למרות הכול אף רפת שלנו לא הפסיקה לחלוב, לא דילגה על חליבה. הם עבדו בפול גז, למרות שירו סביבם רקטות. והיה גם את הבית שלי, עם שלושה ילדים, לא הכי עצמאיים - זה לא פשוט".
ארתור קנוני, מנהל ייצור במחלבה, הגיע מדי יום מראשון לציון עד למפעל בגליל המערבי כשבדרך כל העת אזעקות. "אם העובדים שלך והמנהלים שלך מגיעים - אין סיטואציה שאני לא מגיע", הוא מסביר את ההתמדה, "עם כל הקושי שבדבר והנסיעה מראשל"צ עד לפה, העצירות בדרך, ולפעמים בתעלה ולפעמים בצדי הכביש ולפעמים מתחת למנהרות, בין דאגה לעובדים ודאגה למשפחה ולילדים - אבל בסופו של דבר, נקודת המוצא שלך, שאתה שומר גם על שפיות כשאתה בא ושומר על סדר היום שלך".
2 צפייה בגלריה
עובדי מחלבת שטראוס באחיהוד. מימין לשמאל: נופר תמיר, חמדאן אלמן, עינב נבו-הוך, ארתור קנוני
(אלעד גרשגורן)
"שלחו לי הקלטה שהוא חי. לא יכולתי לעמוד על הרגליים"
בסוף חודש נובמבר המלחמה פגשה את חמדאן אלמן, מפעיל הייצור במחלבה – במקום הכי כואב. "הייתי בעבודה בזמן שהודיעו לי", הוא מספר, "אתה מסתכל על הטלפון ורואה קצינת נפגעים – אז כבר אתה...הדבר הראשון ששאלתי: הוא מת או חטוף? אז היא ישר אמרה לי: 'רגע כנס לוואטסאפ', ושולחים לי הקלטה בקול שלו שהוא חי. אני לא יכול לתאר את אותו רגע, אתה מרגיש שאתה לא יכול לעמוד על הרגליים".
בנו של חמדאן נפצע בעזה ובמפעל מיד התגייסו כולם לסייע. "היתה תקופה לא נעימה, לקחתי את הזמן שלי להיות עם הבן ועם הבית, עם המשפחה, ואחרי שהכול נרגע והכול היה בסדר, חזרתי לעבוד, בצורה אפילו עוד יותר רצינית, כי אתה מרגיש שיש לך פה גב, יש לך פה משפחה".
נופר תמיר, מנהלת משאבי האנוש במחלבה, מצביעה על המגוון ככוח האנושי של המפעל. "התמהיל של האנשים זה בעיניי מה שעושה את המקום הזה", היא אומרת. "כולם חוו את המלחמה, לכולם היה משהו בבית, הילדים בבית, המילואימניקים, בני זוג, בנות זוג - וכולם היו בסירה אחת, היתה ממש תחושה של ביחד - וזה מה שגרם לזה לעבוד". זה
חמדאן, שעוד הספיק לעבוד תחת מיכאל שטראוס ז"ל, מוסיף כי המגוון האנושי לא רק שלא יצר חיכוכים בתוך המחלבה במלחמה אלא להיפך: "אני 39 שנים במערכת, אני לא יכול להצביע על חיכוך אחד, על רקע עדתי או אחר, כי גדלנו לאורו של מיכאל שטראוס ז"ל כאילו זו משפחה".
מתכון בהשראת המחלבה: פנקייקים רכים עם יוגורט / מאיה בן דהן
פנקייקים שטראוס
(מאיה בן-דהן)
סמנו והוסיפו מצרכים לרשימת הקניות
בחר הכל
2
ביצים L
2
גביעי יוגורט דנונה שטראוס 3% (300 גרם בסה"כ)
3 כפות
סוכר
חצי כפית
מחית וניל
2 כפות
שמן
חצי כוס
חלב
רבע כפית
מלח
כוס ורבע (175 גרם)
קמח
כפית
אבקת אפייה
כפית
סודה לשתייה
בקערה טורפים היטב ביצים, יוגורט, סוכר, וניל, שמן, חלב ומלח:
בקערה נפרדת מערבבים קמח, אבקת אפייה ואבקת סודה לשתייה:
מאחדים בין הקערות וטורפים היטב לבלילה חלקה ללא גושים:
מחממים מחבת פנקייקים או מחבת נון־סטיק על אש נמוכה, ולאחר שהיא חמה יוצקים מהבלילה למחבת בכף. ממתינים עד להופעת בועות קטנות והופכים לצד השני לדקה-שתיים נוספות עד הזהבה:
מומלץ להגיש עם יוגורט, דבש/מייפל ופירות טריים:
:רשימת קניות עבור המתכון
"כשהבן שלי נפצע בעזה – היתה לי פה משפחה": סיפורה של המחלבה באחיהוד – תחת אש
