אוירה מחבקת וחמימה מקבלת את פניי בדירתה הקטנה של אורין גנץ בראשון לציון, שאליה עברה ארבעה חודשים וחצי לאחר שבתה, עדן זכריה, הובאה למנוחת עולמים.
עדן היפה, החכמה ואוהבת החיים ובעלי החיים, הייתה בת 28 כשנחטפה ממסיבת הנובה. לאביה, בשיחת טלפון אחרונה, אמרה: "יורים עלינו, תשמור על הכלבים".
5 צפייה בגלריה
עדן זכריה ז"ל ואמה, אוריץ גנץ. "הבנתי שאני בשליחות ביחד עם עדן"
(צילום: אלבום משפחתי)
עדן נרצחה בשבי וגופתה הושבה ארצה בדצמבר 2023, בפעולת חילוץ בקרב שבו נהרגו גל איזנקוט ואייל ברקוביץ' זכרם לברכה.
ביולי האחרון, בריאיון שקיימתי איתה למוסף "זמנים פלוס", סיפרה אורין על הפעם האחרונה שבה ראתה את בתה, כשנפרדה ממנה באבו כביר: "היא שכבה על המיטה ואני נישקתי וליטפתי אותה, ותוך כדי בכי גם דיברתי איתה שיחה כמו עם בן אדם ששומע, אבל לא מגיב.
"ובאותם הרגעים של הפרידה, הבנתי שאני בשליחות ביחד עם עדן, הרבה מעבר ליחסים של אמא וילדה. ושליחות היא אף פעם לא קלה. ומאז אני פשוט לא מצליחה לעשות שום דבר אחר, גם אם אני רוצה".
למה הכוונה?
"השליחות המשותפת שלנו היא להעביר לאנשים כלים שיעזרו להם להתמודד עם מצבים מאתגרים. אז עוד לא ידעתי שהשליחות הזו תלבש צורה של ההרצאה שאתחיל להעביר בארגונים חודש אחרי שנביא את עדן למנוחת עולמים, ועוד לא ידעתי שכלים שאשתף עם הנוכחים בהרצאה יתפתחו בזכות הבקשות מהקהל לספר, ושאחליט להוציא אותו לאור במימון המונים.
"אז, בחדר המתים מול עדן, כשאני מלטפת אותה ונפרדת ממנה, רק ידעתי שבשביל השליחות הזו היא תרמה את החיים שלה, ואני תורמת את הכאב והנפש שלי. עמדתי שם, מול עדן, ואמרתי לה 'מה זה את עם השטויות שלך סידרת לי שליחויות. תחזרי לחיים ונוותר על הכול, אין לי כוחות'", אורין תולה בי את עיניה הגדולות והיפות. "אבל זה לא אפשרי, אני לא בוחרת, אף אחד לא שאל אותי. ואם לא אמלא את השליחות שלי - אני בוגדת בעדן".
"הספר נוצר לזכרה של עדן שלי, כשהמטרה היא להנציח אותה. הרי אני לא אחיה לנצח, ואני רוצה שעדן תמשיך להיות מונצחת גם כשלא אהיה כאן. ואמא הרי עושה את זה הכי טוב, מי ייקח את המושכות במקומי?"
אז היא מזדקפת בכל כוחותיה, מתלבשת יפה כפי שהיא יודעת, עולה על עקבים ויוצאת להרצאות בארגונים ובחברות, כדי לקיים את השליחות של עדן ושלה.
"רוצה שעדן תהיה מרוצה ממני"
אורין זכתה בתואר "מרצת השנה" ל-2025 בעקבות ההרצאה המרגשת והחזקה שלה, ואכן כשהיא על הבמות הנוכחים פוגשים מולם אישה חזקה ורהוטה, שמדברת בזקיפות קומה מעומק הכאב הנוראי, אבל לא מאפשרת לו לנצח אותה.
"וגם פה עדן עוזרת לי, כי אני יודעת שבתום החיים שלי כאן אני ועדן ניפגש, ואני רוצה שהמשפט הראשון שהיא תגיד לי יהיה שהיא מרוצה ממני ושעמדנו במשימה".
אז עכשיו המשימה היא הוצאתו לאור במימון המונים של הספר שנקרא על שם ההרצאה "לעוף עם כנפיים שבורות", וכותרת המשנה שלו היא - "365 טיפים שיעזרו להפוך כל משבר להזדמנות".
5 צפייה בגלריה
כריכת הספר "לעוף עם כנפיים שבורות". "אחרי 7 באוקטובר כולנו זקוקים לארגז כלים הרבה יותר עמוק"
(צילום: אלה רסקין, לי מימון, הוצאת אוריון)
"חודש אחרי שהבאנו את עדן למנוחת עולמים, עליתי לבמה בפעם הראשונה. פשוט עמדתי מול הקהל ושיתפתי אותם בדרך שהתחלתי ללכת בה. אפילו שם להרצאה עוד לא היה לי. מהרצאה להרצאה, הבנתי שיש ביקוש לכלים שאני משתפת על ההתמודדות היומיומית שלי".
אילו כלים למשל?
"זה שאני בכל יום אומרת תודה, חיה כדי להיות, שחשוב לי לעשות פעולות ולא לשקוע במיטה, שאני מקפידה לא לאפשר לאנשים להכתיב לי את מצב הרוח. אנשים שיתפו אותי שהם כותבים את הטיפים האלה, והם עוזרים להם להפוך לאנשים טובים יותר ולהתמודד עם מצבים בחיים שלהם, כמו פנס קסם שמאיר את הדרך. מכאן נולדה המחשבה לאגד אותם לספר טיפים ברוחה של עדן".
בהרצאה היא משתפת בשבעה כלים שסיגלה לעצמה לאורך המסע, כדי להתמודד עם הקשה מכל שנפל עליה. אנחנו הרי לא יכולים לבחור עם מה נתמודד, אנחנו רק יכולים לבחור איך נתמודד, היא מזכירה.
בספר, כמובן, יש הרבה יותר משבעה כלים, ובכל יום אורין הקפידה להוסיף עוד טיפ ועוד מחשבה ועוד כלי ועוד אמונה, עד שהגיעה ל-365 היגדים שנאגדו למדריך שימושי, מעשי, אופטימי ועבור רבים - יהפוך להיות משנה חיים, כך היא מקווה.
"כולם מתקשים להמשיך 'כרגיל' אחרי 7 באוקטובר. כל אחד מבין שארגז הכלים שהיה לנו עד אז כבר לא מספיק, שאנחנו זקוקים לארגז כלים הרבה יותר עמוק, שמאפשר חופש בתוך הכלא הזה של החיים, שמאפשר לנשום אוויר בתוך מרחב מחניק. אנחנו לא יכולים לשנות את כל העולם, אבל בהחלט יכולים ליצור פה מקום יותר טוב שיתלכד לבסוף לשינוי גדול.
"הכלים שאספתי והכנסתי לספר מלמדים איך לשפר את איכות החיים שלנו, להעמיק את השקט בתוכנו ולהציל את הנפש מאי השפיות שאנחנו חווים מסביב".
5 צפייה בגלריה
עדן ז"ל ואמה אורין. "להציל את הנפש מאי השפיות שאנחנו חווים מסביב"
(צילום: אלבום משפחתי)
אורין לא מצפה מאף אחד לאמץ את כל הכלים שיש בספר, ודאי לא בבת אחת. היא גם מדגישה שאין ביכולתה לקבוע או לדעת מה כל אחד ייקח לעצמו מבין הדפים, אבל היא כן ממליצה להתחיל בשינוי אחד קטן בכל יום. כך לפחות היא עשתה אחרי שהשמים שלה נפלו.
"הספר מורכב מכל מיני דרכים שאני בעצמי הלכתי בהן, שהסברתי לעדן איך לאמץ לתוך החיים שלה וליישם. ועכשיו כל הטיפים האלה מונחים בקובץ מודפס ליד המיטה שלי, וגם בימים האחרונים הוספתי עוד ועוד טיפים למה שיהפוך להיות הספר של עדן ושלי.
"בכל בוקר לפני שאני מתחילה את היום אני פותחת, מדפדפת, ומאמצת את הטיפ שיוצא לי. אני מתחייבת שבאותו יום אעשה כמיטב יכולתי ליישם רק אותו", היא מסתכלת קדימה. "אם הצלחתי - דיינו. אם הוספתי גם טיפ נוסף שעמדתי בו - זה בונוס. בדיוק כמו הציפור שעפה עם כנפיים שבורות. בכל יום עוד קצת, עוד טיפה, עוד מרחק מסוים שהיא עוברת. מרחקים קצרים שבסוף הופכים לדרך".
ואת הדרך הזו היא עושה עכשיו גם בעזרתם של אנשים שסביבה, שזוכרים את עדן, או שמכירים אותה דרך הסיפורים. חברים או זרים גמורים שהתאהבו בילדה היפה עם העיניים הגדולות והטובות והחיוך הכובש, שאהבה את החיים ואהבה בני אדם וכלבים.
"הספר נוצר לזכרה של עדן שלי, כשהמטרה היא להנציח אותה. משימה שאני פועלת למענה ככל יכולתי, כי הרי אני לא אחיה לנצח, יום אחד עדן ואני ניפגש, אבל אני רוצה שעדן תמשיך להיות מונצחת גם כשלא אהיה כאן. ואמא הרי עושה את זה הכי טוב, מי ייקח את המושכות במקומי?" היא שואלת בחיוך גאה ועצוב.
"אני חיה בתודעת שפע"
את הפרויקט בחרה אורין להעלות בפלטפורמת giveback, שדרכה אפשר לתמוך בהוצאתו של הספר לאור וגם לרכוש אותו ברכישה מוקדמת: לינק לעמוד הפרויקט, שמקווה לגייס בעזרת ההמונים סכום של 300,000 שקלים.
"להפתעתי, בזכותם של האנשים הטובים שמלווים אותי בפלטפורמה ובזכות התומכים שלנו, הציבור עצמו, הספר יצא לאור הרבה יותר מוקדם ממה שתכננתי. חשבתי שהוא יצא לאור עד יום ההולדת של עדן בדצמבר, אבל יש סיכוי ממש טוב שהוא יהיה מוכן כבר בראש השנה", היא אומרת ומבטיחה שכל מדרגה שתעלה בגיוס, תפתח את הפרויקט לעוד כיוונים של הנצחה ותרומה לקהילה. ושעם ההגעה ליעד הכספי של הגיוס, היא תתרום עותקים מהספר ללוחמים ולוחמות שנפגעו בגוף ובנפש.
"נתחיל בהוצאה של הגרסה בעברית, כשיצטבר בגיוס עוד כסף נלך על הגרסה באנגלית, אחרי זה גרסה דיגיטלית ולאחר מכן אמזון ופיתוח של ערכות קלפים על בסיס הספר, השמים הם הגבול", היא אומרת על הפרויקט שהתחיל מרצון להנציח את עדן, אבל מסתבר כגדול יותר.
"הספר הוא גם דרך להנציח את עדן, וגם דרך לעזור לעצמי ולאחרים. הטיפים שאספתי הם אוצר שכל אחד יכול לקבל במחיר של קפה וכריך, ואני לא יכולה להשאיר את הכלים האלה לעצמי", היא מכריזה. "זה נובע מכך שאני חיה בתודעת שפע, ותודעת שפע זה לחלוק ולהעביר הלאה את מה שיש לי".
וכך היא כתבה בעמוד הפרויקט בפלטפורמת מימון ההמונים:
"אני, אורין גנץ, אמא של עדן ז"ל - לוחמת אמיצה שנחטפה ב-7.10 בדרכה הביתה מפסטיבל הנובה ונרצחה בעזה - בחרתי להנציח את האור שלה בדרך שתיגע באנשים, תעודד, תעורר, תעצים. הטיפים שבספר מבוססים על מסע אישי עמוק - מהתמודדות עם טראומה והפרעות אכילה, דרך בניית חיים חדשים בתוכנית '12 הצעדים', ועד לרגעים בהם חיכיתי לבתי מתוך תקווה, פחד ואמונה. הם נכתבו לאורך השנים - על פתקים, ביומנים, בין נשימות - והיום הם נאספו לכדי ספר אחד: 365 טיפים - אחד לכל יום - שנוגעים בדיוק איפה שצריך. זהו ספר של חיים".
שיתוף משמעותי ומרגש.
"כי כל טיפ מגיע מתוך ארגז כלים שאני אוספת לאורך השנים, ושבאמת שעוזר לי להצליח ולהמשיך הלאה. הרי יש לפעמים ימים כל כך מאתגרים, וכשברגע כזה אני פותחת את הספר ובוחרת לי טיפ שמתאים לי לאותו יום, שעוזר לי להתגבר על הסיטואציה - זה תמיד יוצא טיפ שמתאים לי בול לאותו הרגע. לא להאמין, אבל זה ככה. וכמה דיוק יש בשליפת הטיפ האחד הזה מתוך מאות שנכללים בספר".
"הספר מורכב מכל מיני דרכים שאני בעצמי הלכתי בהן, שהסברתי לעדן איך לאמץ לתוך החיים שלה וליישם. ועכשיו כל הטיפים האלה מונחים בקובץ מודפס ליד המיטה שלי, ובכל בוקר לפני שאני מתחילה את היום אני פותחת, מדפדפת, ומאמצת את הטיפ שיוצא לי. אני מתחייבת שבאותו יום אעשה כמיטב יכולתי ליישם רק אותו"
מה למדת על עצמך מהתהליך?
"שלמרות הכול, החיים שלי הם עצמאים ואני יכולה לנהל אותם בצורה הכי טובה שיכול להיות. שיש משברים קשים מאוד, אבל אחרי שעוברים דרכם צריך להתאמץ כמיטב יכולתנו להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו, במציאות שהיא באמת לא פשוטה ומאתגרת".
איך המשפחה והסביבה הקרובה הגיבו להחלטה להוציא את הספר?
"בהתרגשות מאוד גדולה. רוב האנשים מסביבי מאוד מתלהבים מההחלטה הזאת, וכמובן שכולם תרמו לפרויקט ורוצים ספר כזה אצלם בספרייה", היא מציינת. "עדן השאירה לי צוואה: לשמור על שני כלבי הוויסלה שלה, טד וקאיה שהיא טיפלה בהם כאלו היו הילדים שלה ולכן על הכריכה של הספר, הם יופיעו. יחד איתה. כי גם בחייהם הם היו בלתי נפרדים".
(צילום: ירון ברנר)
12 טיפים מתוך 365 ימים בספר:
- 1 בינואר: היום אכתוב עשר תודות על מה שיש לי.
- 2 בינואר: היום אתקשר לחבר או לחברה ואשאל לשלומם, בלי לדבר על עצמי כלל.
- 3 בינואר: היום אגיד לאדם אחד שאני אוהב/ת אותו.
- 4 בינואר: היום ארגיש שאני בצד של המנצחים. ניצחון או הפסד אינם קיימים במציאות אלא בראש בלבד.
- 5 בינואר: היום אגיד לעצמי שאני אוהב/ת אותי (גם אם זה לא בא לי בקלות).
- 6 בינואר: היום אקנה בגד חדש.
- 7 בינואר: היום אכתוב רק דברים טובים ברשתות החברתיות.
- 8 בינואר: היום אבחר לשתוק כשאין לי משהו טוב להגיד.
- 9 בינואר: היום אחיה הכי טוב שאני יכול/ה. מגיע לי שהיום הזה יהיה טוב.
- 10 בינואר: היום אחייך לאנשים. חיוך לא עולה שקל אבל שווה מיליונים.
- 11 בינואר: היום לא אעביר ביקורת על אף אחד.
- 12 בינואר: היום אנהג בכביש ברוגע ולא אתעצבן על נהגים אחרים. הכביש הוא לא זירת קרב.
לתמיכה בהוצאת "לעוף עם כנפיים שבורות" - היכנסו לעמוד הפרויקט
