מאז ה-7 באוקטובר, חברת מיקרוסופט מתמודדת עם מחאה מתמשכת של עובדים הדורשים ממנה לנתק את קשריה עם ישראל. הלילה (בין שלישי לרביעי, שעון ישראל), הגיעה המחאה לשיא נוסף, כאשר המשטרה עצרה שבעה בני אדם לאחר שאלה השתלטו על משרדו של נשיא מיקרוסופט, בראד סמית'.
לפי קבוצת המחאה No Azure for Apartheid ("אין אזור לאפרטהייד"), בין העצורים ישנם עובדים בהווה ובעבר של מיקרוסופט. המפגינים תיעדו את עצמם בשידור חי בפלטפורמת טוויץ' (Twitch), בה הם נראו מצטופפים יחד במשרדו של סמית', בזמן שהמשטרה נכנסת לעצור אותם. מאוחר יותר בתדרוך לתקשורת, אישר סמית' כי שניים מהעצורים הם עובדי החברה.
בשבוע שעבר נעצרו 20 מפגינים במטה החברה ברדמונד, וושינגטון, לאחר שהקימו מחסומים במקום וסירבו להתפזר. לאחר מכן עברו לשטחים ציבוריים מחוץ למשרדי החברה. סמית' הבהיר אז כי מיקרוסופט אינה מנהלת דיאלוג עם גורמים שאינם עובדיה. "אנחנו מתייחסים לנושא הזה כעניין של אכיפת חוק", אמר.
פנייה ל-FBI לסיוע
במקביל, לפי תחקיר שפורסם בבלומברג אמש, החברה נקטה בשורה של צעדים כדי לבלום את תסיסת העובדים הפרו-פלסטינים שלה, כולל פנייה ל-FBI, שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, מחיקת תכנים פנימיים ופיטורי מפגינים. למרות זאת, קבוצות עובדים ממשיכות להוביל קמפיין התנגדות בתוך החברה ומחוצה לה, תוך שימוש במיילים, הפגנות קולניות ושיבוש אירועים פנימיים.
האחראים העיקריים הם כאמור קבוצה בשם No Azure for Apartheid , שטוענת כי שירותי הענן של מיקרוסופט, ובפרט שירות הענן "אזור" (Azure) וכלי הבינה המלאכותית שלה, משמשים את צה"ל וגורמים ביטחוניים אחרים בישראל, ובכך תורמים לטענתם לפגיעה באזרחים פלסטינים. במיקרוסופט מכחישים בתוקף את הטענות הללו.
בתגובה להאשמות העובדים, סמית' הצהיר כי החברה מצפה מלקוחותיה לעמוד בחוקים בינלאומיים הנוגעים לזכויות אדם, וכי תנאי השימוש שלה אוסרים על שימוש במוצריה באופן שמפר זכויות אדם. "אם נגלה שלקוח כלשהו משתמש בטכנולוגיה שלנו בניגוד לתנאי השימוש, נפעל כדי לטפל בכך", אמר.
לצד זאת, מיקרוסופט פתחה בחקירה פנימית בעקבות דיווחים בתקשורת על כך שצה"ל עשה שימוש בשרתים שלה כדי לאחסן מידע על שיחות טלפון של פלסטינים. יצוין, כי חקירה קודמת שמיקרוסופט הזמינה לא מצאה כל הוכחה לכך שתוכנות החברה שימשו לפגיעה בחפים מפשע.
גל מחאה בעקבות ה-7 באוקטובר
נזכיר כי המחאה הפנימית במיקרוסופט החלה לתפוס תאוצה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. בתחילה הביעו בכירי החברה תמיכה בעובדים הישראלים והיהודים, אך עד מהרה החלה לצוף מחלוקת בפורומים פנימיים, כאשר עובדים פלסטינים ותומכיהם האשימו את ההנהלה בהתעלמות מחששותיהם.
המחאה הגיעה לשיאה בחודש אפריל האחרון, במהלך אירוע חגיגות 50 שנה לחברה, כאשר שתי עובדות צעירות, וניה אגרוואל ואיבתיהל אבו-סעד, הפריעו לנאומים של בכירי החברה, כולל מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, קראו סיסמאות נגד החברה וזרקו כאפיות לבמה.
במקרה אחר, מהנדס בשם ג'ו לופז, שפנה לקבוצת המחאה באינסטגרם, קם באמצע נאום של נאדלה בכנס המפתחים השנתי של החברה, והאשים אותו ב"הנצחת פשעי מלחמה". לופז סולק מהמקום ופוטר עוד באותו ערב. בסך הכל, עשרות עובדים לשעבר הוכנסו לרשימה שחורה של החברה, והוזהרו שלא ליצור קשר עם עובדים פעילים. מיקרוסופט אף העבירה פרטים של חלק מהמפגינים ל-FBI.
למרות שמספר המפגינים קטן יחסית (הקבוצה מונה כ-200 חברים, מתוך כ-200,000 עובדים), האקטיביזם הצליח לייצר הדים ציבוריים ולהעלות את המודעות לנושא בקרב עובדי מיקרוסופט. לפי דיווחים, שאלות רבות שהועלו על ידי עובדים בכנסים פנימיים בתקופה האחרונה עסקו בנושא זה.
המפגינים, מצדם, מבינים כי לא סביר שמיקרוסופט תנתק לחלוטין את קשריה העסקיים עם ישראל. עם זאת, הם מקווים להמשיך להפעיל לחץ ולשמור את הנושא בתודעה הציבורית, תוך ציפייה שההתנגדות הגלובלית הגוברת למדיניות ישראל תתדלק את המחאה.
לחץ גובר על ענקיות הטק
מיקרוסופט אינה חברת הטק היחידה שחווה אקטיביזם ולחץ מצד עובדים, וגם בגוגל זכו למספר הפגנות, עצומות ואפילו התפרעויות מצד עובדים פרו-פלסטינים; החברה פיטרה כמה עשרות ממובילי המאבק בשנה שעברה ומאז הרוחות נרגעו.
גם באמזון (שאחד מעובדיה, סשה טרופנוב, היה חטוף בעזה) ניסו רבים לעורר עניין במלחמה בעזה דרך עצומה, עליה חתמו כ-1,700 מעובדי החברה. גם במקרה הזה החברה הגיבה בחריפות והזכירה שהפגנות פוליטיות מנוגדות לתקנון שלה.
אין ספק שפרו-פלסטינים רבים מנסים למנף את החברות בהן הם עובדים למען המאבק שלהם. ואולם, חברות גדולות, ובעיקר אלה שצריכות להתחשב בממשל האמריקאי, לא יכולות להרשות לעצמן להתעלם מאירועי מחאה או לאפשר אותם. התוצאה היא תגובות חריפות ופיטורי עובדים (מי יותר ומי פחות).
יש לציין שבתחום הטק, חברות הענק נסמכות לא פעם על כוח אדם שמגיע מכל העולם - כולל מדינות שאינן חובבות את ישראל, כמו למשל פקיסטן או דרום אפריקה. אין ספק שהמקום החשוב של הטכנולוגיה הישראלית בעולם והחשיבות של שמירה על ססטוס קוו א-פוליטי מול ממשל טראמפ מסייעות לישראל במקרה הזה. אבל לא לעולם חוסן, כפי שכבר הוכח לא פעם.
