חדוות הקיצוצים של ממשל טראמפ הסירה כבר מזמן את השומנים והיא מגיעה כעת לבשר החי, זאת כאשר בסוף השבוע האחרון חשף אתר Axios שבכוונת הממשל בוושינגטון להביא לפיטוריהם של רבים מעובדי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST).
5 צפייה בגלריה
אילון מאסק ודונלד טראמפ. קיצוצים משמעותיים גם בעולמות הטכנולוגיה
(צילום: Andrew Harnik/Getty Image)
מי שמצוי בעולמות הטכנולוגיה מכיר את מקומו הבינלאומי של NIST בהכוונת פיתוח תוכנה ושבבים, בקביעת תקנים טכנולוגיים ותקני בטיחות בכל תחום - ממוצרי קוסמטיקה ועד מחשבים קוונטיים, ובאחרונה גם בקביעת תקני אחריות בפיתוח בינה מלאכותית אתית ואחראית. השאלה אם כך היא האם במסווה של התייעלות, גורמים בעלי עניין משתיקים ביקורת שעלולה לעכב את דרכם אל המיליארד הבא?
למה זה חשוב
תהליך פיטורי עובדי ממשל פוגע במקרה הזה בפעילות שנועדה לבדוק את טכנולוגיות ה-AI שמפתחות חברות כמו OpenAI או xAI של אילון מאסק. היעדר פיקוח ממשלתי עלול להשאיר שיקול אחד אצל המפתחים: מה יביא את החברה והמוצרים שלה לשוק הכי מהר, ומה יכניס הכי הרבה כסף. ואם אנשים ייפגעו? למי אכפת.
תומכי הפיטורים יגידו שפיקוח על הגינות הבינה המלאכותית הוא התייפייפות לאור העובדה שארה"ב נאלצת להיאבק על המובילות שלה בעולמות ה-AI מול סין. הרגולציה היא כידוע לצנינים בעיני המיליארדרים. מתנגדי המהלך יגידו שהוא קטע באיבו מהלך שיזם הנשיא ביידן להעברת ההגמוניה העולמית בתחום השבבים לארה"ב.
5 צפייה בגלריה
מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס, לורן סאנצ'ז ומארק צוקרברג בהשבעה של טראמפ
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
מה מניע את החדשות
במקביל ולפי דיווחים שונים, המכון האמריקאי לבטיחות בינה מלאכותית (AI Safety Institute או AISI), שעיקר עבודתו בהבטחת אמינותם של מודלים חדשים, יימחק כלא היה. המכון הוא חלק מארגון NIST שבין השאר מפעיל את תוכנית "שבבים לאמריקה" (CHIPS for America) שהשיק כאמור ביידן ב-2022 במטרה להעביר את מרכז הכובד של תעשיית השבבים העולמית לארה"ב.
לפי הדיווח ב- Axios,NIST יידרש לפטר 497 אנשים, בהם 74 חוקרים בתפקידי פוסט דוקטורט, 57% מהצוות העוסק בתמריצים להעברת יצור השבבים לארה"ב ועוד 67% מהצוות העוסק בתמריצים למחקר ופיתוח. בדיווח אחר שעלה ב- Wired אף נטען כי עובדי סוכנות DOGE של מאסק כבר ביקרו במעבדת ה-IT של המכון במרילנד ואף קיבלו גישה למחשבים במקום.
מה הקונטקסט
מכון AISI הוקם על פי הצו הנשיאותי של ביידן כדי לפקח ולבצע בדיקות של מודלי AI, כמו גם לקבוע רגולציה במסגרתה יעבדו המפתחים בתחום. עד כה AISI חתמה על הסכמים לבטיחות AI ומחקר בתחום עם חברות כמו גוגל, אפל, אנתרופיק (מפתחת קלוד) ו-OpenAI (מפתחת ChatGPT). אגב, מי לא נמצא ברשימת החברות האלה? נכון - xAI של מאסק.
זו אולי גם הסיבה שבממשל טראמפ חושבים שרגולציה על בינה מלאכותית היא דבר נורא. בפסגת AI Action Summit בפריז בחודש שעבר, סגן הנשיא ואנס קרא להפחתת הרגולציה בתחום, וארה"ב סירבה לחתום על הצהרת הפסגה שקראה לפיתוח בינה מלאכותית אחראית. מכון AISI היה מודר מהפסגה, ולא שלח אליה נציגות.
כך או כך, מכון AISI ניצב כרגע על כרעיים מתנדנדות - הנשיא טראמפ ביטל את הצו של קודמו במסגרת בליץ הצווים הנשיאותיים של יומו הראשון בתפקיד, מה שהוביל להתפטרותה של מנהלת AISI, אליזבת קלי ואיתה עוד בכירים בארגון (בינתיים טראמפ לא מזדרז למנות להם מחליפים).
ג'ייסון גרין-לו, מנכ"ל מרכז CAIP לסיכוני בינה מלאכותית, טען בהודעה רשמית שיצאה מהארגון כי "הריסת AISI נוגדת את השכל הישר ומעמידה את האזרחים האמריקאיים בסיכון רב. רוב המומחים ב-NIST שמבינים את הסיכונים הקטסטרופליים הנשקפים מבינה מלאכותית עברו רק לאחרונה למכון מהמגזר הפרטי. פיטוריהם מונעים מאיתנו את העיניים והאוזניים, שבאמצעותם היינו יכולים לזהות מתי AI עשוי להוות סכנה מבחינה גרעינית וביולוגית. החיסכון יהיה טריוויאלי, אבל העלות לביטחון הלאומי שלנו תהיה עצומה", לשון ההודעה.
לא מדובר כנראה ברצון אמיתי לחיסכון
בעידן שבו אילון מאסק, ראש סוכנות DOGE שהקים, פונה - טוויטר סטייל - לעובדים פדרליים ודורש מהם להסביר מה עשו בשבוע האחרון או שיפוטרו, דווקא לעובדי AISI יש לבטח תשובות טובות.
אפשר להסביר את הקיצוצים ב-NIST בכל מיני הסברים, אבל לא ברצון כנה לקצץ את הוצאות התקציב של ארה"ב, זאת לאור העובדה שהעלות של NIST למשק האמריקאי היא 0.02% מההוצאות הפדרליות.
לעומת זאת, הנזק שייווצר בעקבות הקיצוץ בתחום בשבבים והפגיעה בתחרות מול אירופה וסין, הוא כנראה בלתי נמנע. והאם הארגון במתכונתו המקוצצת יוכל להמשיך במשימתו לדאוג לבטיחות AI ולתוכניות תשתיות שבבים? התשובה ברורה - כל המהלך הזה נועד לוודא שהוא לא יוכל.
אבל השורה התחתונה היא המשמעות שיש במהלך הזה לעולם. מול אירופה, שהתייצבה עם רגולציית AI מחמירה, הציגה ארה"ב עד כה גירסה מרוככת של רגולציה, שהתבססה על שיתוף פעולה ורגולציה עצמית של חברות.
עכשיו ארה"ב עוברת לאפס רגולציה, מה שאומר שהמרוץ הבלתי מרוסן עד כה של חברות ה-AI שמנסות להגיע ל-AGI – בינת העל המלאכותית – יראה כמו זירת "מקס הזועם". זה גם אומר שכל חברה שלא פועלת ממניעים "טהורים" נקרא לזה כך, תזדרז להקים פעילות בתחומי ארה"ב, שם נראה שלאיש לא אכפת כמה נזק אתה עלול ליצור עם ה-AI שלך.
