עובדת גוגל, מהנדסת תוכנה בכירה בעלת דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד, תובעת את החברה בבית משפט בניו יורק על אפליה ופיטורים לא חוקיים בגלל הביקורת שלה על ישראל. לטענתה, החברה אפשרה קמפיין הסתה נגדה והתעמרות מצד עובדים בעלי עמדות פרו-ישראליות, שכלל האשמות שווא, פוסטים תוקפניים והדלפת פרטים אישיים שלה.
התנגדה לפרויקט עוד טרם המלחמה
ג’ואל סקאף, עובדת ממוצא ערבי, החלה לעבוד בגוגל ב-2009 והתקדמה לתפקידים בכירים בחטיבת הענן של החברה, Google Cloud, טוענת שפוטרה באפריל 2024 לאחר שהביעה התנגדות לפרויקט נימבוס, חוזה הענן והבינה המלאכותית של גוגל עם ממשלת ישראל, והביעה ביקורת גלויה על השימוש בטכנולוגיות החברה במלחמה בעזה.
לפי כתב התביעה, ההתנגדות של סקאף לפרויקט נימבוס החלה כבר ב-2021, כאשר הצטרפה לקבוצת עובדים שחתמה על עצומות פנימיות והעלתה שאלות באשר להתאמת החוזה לתקנון העקרונות האתיים של גוגל, המגביל שימוש בטכנולוגיות למטרות פגיעה בבני אדם.
לדבריה, היא הזהירה את מנהליה שהחברה "שותפה לפשעי מלחמה" ואף "מעורבת ברצח עם", אך במקום לטפל בטענותיה, גוגל בחרה "להשתיק" אותה ו"להוקיע" את פעילותה, כך לטענתה. המאבק הפך לטענתה לטעון במיוחד אחרי מתקפת חמאס באוקטובר 2023. עם החרפת המלחמה בעזה, גוגל אפשרה "סביבה עוינת" לעובדים פלסטינים וערבים, בעוד "ביטויי תמיכה בישראל" הותרו במרחבים הפנימיים של החברה, כך לפי כתב התביעה.
לפי כתב התביעה, ההתנגדות של סקאף לפרויקט נימבוס החלה כבר ב-2021, כאשר הצטרפה לקבוצת עובדים שחתמה על עצומות פנימיות והעלתה שאלות באשר להתאמת החוזה לתקנון העקרונות האתיים של גוגל
טענות לאכיפה סלקטיבית
במסמכים המצורפים לתביעה מופיעות דוגמאות שממחישות לכאורה את טענותיה: בדצמבר 2023 נחשפה סקאף למם ברשת הפנימית של החברה עם הכיתוב "Israel Will Prevail" (ישראל תנצח, בתרגום חופשי – ד"א), עליו דיווחה בטענה שמדובר באיום כלפיה כעובדת ערבייה (התלונה נדחתה).
למחרת היא העלתה מם נגדי עם הכיתוב "Palestine Will Prevail" (פלסטין תנצח) שהוסר בתוך שעות. מעבר לכך, גישתה למערכת נחסמה זמנית, היא קיבלה אזהרה רשמית והדבר דווח לממונה עליה. לאחר מכן, לדבריה, בישיבת הביצועים האחרונה שלה, קיבלה הערה רשמית על "שפה מפלגת" – הערה שאין לה אח ורע לטענתה, ולא ניתנה לעובדים אחרים שהתבטאו פוליטית בעד ישראל.
לדברי סקאף מדובר ב״הוכחה לאכיפה סלקטיבית שמטרתה להרתיע עובדים המזדהים עם הפלסטינים״. לדבריה, בעוד לעובדים שהביעו תמיכה בישראל הותר לפרסם "דגלים, סיסמאות ותמונות צבאיות", לעובדים שתמכו בפלסטינים נמנע אפילו שימוש במילה "פלסטין", וכל ביטוי הזדהות נמחק באופן מיידי.
לפי כתב התביעה, התגובות נגדה החריפו במרץ 2024, לאחר שהעלתה שאלה בפורום פנימי ביום האישה: “האם גוגל צריכה להפסיק את פרויקט נימבוס כדי לאפשר זכויות לנשים בעזה?”. בעקבות כך, לדבריה, נפתח נגדה קמפיין מתואם, שכלל ממים תוקפניים והאשמות חמורות – בין היתר כי היא "מנכסת נושאים פמיניסטיים לשנאה" ו"תומכת בארגון שמשתמש באונס כנשק מלחמה".
ימים ספורים לאחר מכן גילתה ששמה, תמונתה והמייל הפנימי שלה נחשפו בכתבה באתר החדשות האמריקאי השמרני Daily Wire, לצד שמותיהם של עובדים נוספים שהתנגדו לנימבוס. לדבריה, הדליפה בוצעה מתוך החברה, על ידי עובדים ישראלים ויהודים בעלי עמדות פרו-ישראליות, שדאגו להעביר מידע אישי לכלי תקשורת חיצוניים.
"גל שנאה ברשתות"
סקאף טוענת שבעקבות הפרסום קיבלה מסרים מאיימים ו"גל של שנאה ברשתות החברתיות" - כולל תגובות פוגעניות ואיומים מחוץ לגוגל, מה שהוביל להגברת האבטחה סביב ביתה. עוד טוענת סקאף כי בעקבות ההטרדות, היא נאלצה התמודדה עם בעיות בריאות שנגרמו כתוצאה מחרדה ולחץ ואילצו אותה לקחת חופשת מחלה זמנית.
בינתיים היא הוזהרה על ידי המנהל הישיר שלה כי “דבריה מסוכנים” ואיים כי זה עלול לרדוף אותה בתעשייה בהמשך הקריירה שלה. למרות שכיום היא מהנדסת תוכנה בכירה ב-Airbnb בניו יורק, לטענתה האיומים לפגיעה במוניטין שלה התגשמו בפועל, והיא התקשה להתקבל למשרות אצל חברות אחרות.
זמן קצר לאחר האזהרה מהמנהל הישיר שלה, סקאף קיבלה מייל ממחלקת משאבי אנוש בו נמסר לה כי "הדברים שכתבת עלולים ליצור פילוג במקום העבודה ועלולים להוביל לנקיטת צעדים משמעתיים נגדך".
במקביל, דירוג הביצועים שלה בעבודה ירד במפתיע, מה שחסם קידום שסקאף הייתה אמורה לקבל, שהיה מעלה את שכרה בכ-200 אלף דולר בשנה. "הייתי האישה היחידה והעובדת הערבייה היחידה בצוות שלי, ופערי השכר היו ברורים", נכתב בתביעה, שבה היא מציינת בנוסף פערי שכר עקביים מול עמיתים גברים, לצד אפליה בקידום.
לאחר השתתפות במחאה, הגיעו הפיטורים
הקרע הסופי הגיע באפריל 2024: סקאף השתתפה ב"מחאה שקטה" במשרדי גוגל בניו יורק תחת הכותרת "No Tech for Apartheid" (בלי טכנולוגיה לאפרטהייד), שבה עשרות עובדים שבתו ברחבי המשרדים.
שעות לאחר מכן נחסמה סקאף מגישה לחשבון החברה, ולמחרת פוטרה באמצעות מייל. לטענתה, לא מדובר במקרה יחיד: לדבריה, כ-50 עובדים שפעלו במחאות דומות במשרדי גוגל בסיאטל ובקליפורניה פוטרו באותו יום, מה שהיא מכנה "ענישה קולקטיבית על עמדות פוליטיות".
מלבד הטענות על הפיטורים הפוליטיים, סקאף כאמור טענה בכתב התביעה כי הופלתה בשכר, והזכירה תקדימים של אפליה מגדרית בגוגל, כולל תביעת ענק מ-2022 שבה הסכימה החברה לשלם 118 מיליון דולר לעובדות שטענו לאפליה בשכר.
התביעה כוללת 24 סעיפי האשמות, בהם הפרת חוק זכויות האזרח הפדרלי (Title VII), חוק זכויות האדם של ניו יורק והפרת חוקי המגן על חושפי שחיתויות. סקאף דורשת בין היתר פיצויים שיקבע בהמשך ההליך המשפטי, עונשים אזרחיים והכרזה על התנהלות גוגל כבלתי חוקית.
מגוגל נמסר בתגובה לפניית ynet כי "העובדת פוטרה לאחר שנקבע כי פעולותיה היו אלו שהפריעו למקום העבודה וגרמו לעובדים אחרים להרגיש מאוימים ולא בטוחים במשרדינו. אנו עומדים באופן נחוש מאחורי החלטתנו ונגן על עצמנו מפני כל טענה שתאמר אחרת".
