מחקר חדש ופורץ דרך מאוניברסיטת סטנפורד מציג עדויות ראשוניות לכך שמהפכת הבינה המלאכותית כבר משנה את שוק העבודה - ופוגעת באופן בלתי פרופורציונלי בעובדים בתחילת דרכם.
לפי הדוח, מאז אימוץ כלי ה-AI הגנרטיבי על ידי חברות רבות בעולם לפני כשנתיים-שלוש, חלה ירידה של 13% בהעסקת עובדים צעירים בני 25-22 במשרות שחשופות להשפעת הטכנולוגיה, בעוד עובדים מנוסים יותר דווקא נהנים מפריחה.
השוק הכללי יציב, אבל לא הצעירים
במסגרת עבודת מחקר שזכתה לשם מעורר המחשבה "Canaries in the Coal Mine?" ("כנריות במכרה פחם?"), חוקרים ממעבדת הכלכלה הדיגיטלית של אוניברסיטת סטנפורד ניתחו נתונים על התעסוקה של מיליוני עובדים בארה"ב. עורכי המחקר, אריק ברינג'ולפסון, בהאראט צ'נדר ורויו צ'ן, מציגים תמונה ברורה: בעוד שבשוק העבודה הכללי המצב נותר יציב, ישנה קבוצה ספציפית שנפגעת באופן מובהק.
הנתונים העלו כי ההשפעה השלילית של הבינה המלאכותית על התעסוקה ניכרת כאמור בעיקר בקרב עובדים בתחילת דרכם המקצועית, בגילאי 22 עד 25, המועסקים במשרות עם חשיפה גבוהה ל-AI.
ההשפעה השלילית של AI על התעסוקה ניכרת בעיקר בקרב עובדים בתחילת דרכם המקצועית, בגילאי 22 עד 25
מדובר בתחומים כמו פיתוח תוכנה, שירות לקוחות ותפקידים משרדיים שונים, בהם חלקים נרחבים מהעבודה עוברים אוטומציה מואצת. במילים אחרות, מי שנפגע הכי הרבה אלה עובדים במשרות ג'וניור (כפי שהן מכונות בתעשייה, ר"ק).
המחקר מצא כי מאז סוף שנת 2022, במקביל לפריחה של כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT, נרשמה ירידה יחסית של 13% בהיקף המשרות של קבוצת עובדים זו. לעומת זאת, אצל עובדים מנוסים יותר באותם תחומים ואצל עובדים בתפקידים שאינם חשופים באותה מידה לבינה מלאכותית, מגמות התעסוקה נותרו יציבות ואף מציגות עלייה.
החוקרים משערים כי עובדים מנוסים, בניגוד לעמיתיהם הצעירים, מחזיקים בידע טכני ובעיקר בידע "שקט" (Tacit knowledge) – אותן המיומנויות, אינטואיציה וחוכמה שנצברו במשך שנים של עבודה והתמקצעות.
ידע זה קשה הרבה יותר להחליף בבינה מלאכותית, ולכן בעוד AI יכול לבצע משימות המהוות חלק ניכר מעבודתם של עובדים מתחילים, הוא פחות יעיל בסיוע לעבודתם של אנשי מקצוע מנוסים, שנדרשים לשלב יצירתיות ופתרון בעיות מורכבות.
השפעה על ההיקף, לא על השכר
נקודה חשובה נוספת שעולה מהמחקר היא שהשפעת הבינה המלאכותית בשלב זה מתבטאת בעיקר בהיקף התעסוקה, ולא בשכר. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים במגמות השכר השנתיות בין קבוצות הגיל השונות או רמות החשיפה ל-AI. הדבר יכול להעיד על כך ששכר הוא פרמטר "דביק" (Sticky) שמתאים את עצמו לאט יותר לשינויים בשוק, ובשלב זה ההתאמות מתרחשות דרך צמצום אפשרויות התעסוקה ולא דרך קיצוצי שכר.
החוקרים מסכמים ואומרים כי ממצאים אלו הם בבחינת "כנריות במכרה הפחם" – איתותים ראשוניים לכך שהשפעת מהפכת הבינה המלאכותית מתחילה לחלחל לשוק העבודה האמריקני, באופן משמעותי אך בלתי אחיד, ושהיא משפיעה במיוחד על הצעירים שמנסים להיכנס אליו.
נקודה חשובה נוספת שעולה מהמחקר היא שהשפעת הבינה המלאכותית בשלב זה מתבטאת בעיקר בהיקף התעסוקה, ולא בשכר
לעומת זאת, מחקר אחר עליו דיווחנו מצא שכ-95% מפרויקטי ה-AI בחברות גדולות אינן מבשילים לכלים שניתן לייצר מהם ערך מוסף או חיסכון בשלב הנוכחי, כך שניכר שמהפכת ה-AI, שאין ספק שמתרחשת, עדיין רחוקה מלהיות בשלה.
ניקח לדוגמה את טכנולוגיית הענן, שהיום נראית לנו טריוויאלית (כי מי לא מגבה את המידע שלו בענן של גוגל, אפל או מיקרוסופט, אפילו דרך הסמארטפון), אך בעצם החלה עוד בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 והפכה לנפוצה רק בשנים האחרונות.
בהתאם, נראה כי הזמן שנדרש להטמעה של טכנולוגיות מתקדמות הוא ארוך, וסביר להניח שייקח לפחות עוד עשור עד שנראה את ה-AI משנה באופן מהותי את שוק התעסוקה. עד אז כנראה שהמקצועות השונים יתאימו את עצמם לכך. בינתיים, מקצועות מנהליים שקלים מאוד להחלפה על ידי AI כנראה יסבלו מעט יותר. אבל כנראה שלא כולם.
