חברת "פנוליבס" (PhenOlives) מעמק המעיינות מפתחת טכנולוגיה לטיפול מלא ורציף בגפת זיתים, תוצר לוואי של תעשיית שמן הזית המהווה מזהם סביבתי משמעותי. הפתרון, המוגדר כגישת Total Solution Impact" (TSI)", מאפשר לנצל 100% מהגפת ליצירת מגוון מוצרים בעלי ערך כלכלי ובריאותי גבוה, במקום להפוך אותה לפסולת רעילה.
המערך של פנוליבס מקבל את כל הגפת – גרעינים, בשר זיתים (פולפה), ומי עקר – ומפריד אותה לשלושה תוצרים עיקריים. הטיפול מתבצע בצמוד לבתי הבד, תוך 20 דקות מרגע יציאת הגפת, כדי למנוע את הפיכתה לרעילה וחומצית.
בשיחה עם חן לב ארי, מנכ"ל החברה, שוחחנו על הפתרונות שהחברה מפתחת, האתגרים בשוק המסורתי וכיצד חדשנות חקלאית ישראלית יכולה להשפיע על הכלכלות הגדולות באירופה.
מהם המוצרים העיקריים שאתם מפיקים מתוך הגפת?
"יש לנו שלושה מוצרים עיקריים. המוצר המוצק הראשון שאנחנו מפרידים הוא גרעיני הזיתים. אנחנו עובדים עם חברות פולימרים המשלבות 30% מהחומר גלם הזה בפולימרים שלהן, לאחר שחיפשו מעל 300 סוגי פסולת חקלאית אפשרית לשילוב. זה מעניק לפולימרים צבע טבעי של חום עץ, הופך אותם לממוחזרים וניתנים למחזור. מבחינה כלכלית, חומרים אלה יקרים יותר מהחומרים המסורתיים, אך יש להם ביקוש רב בשווקים כמו איקאה.
המערך של פנוליבס מקבל את כל הגפת - גרעינים, בשר זיתים (פולפה), ומי עקר - ומפריד אותה לשלושה תוצרים עיקריים
"לאחר הוצאת הגרעינים, נשאר לנו בשר הזיתים (הפולפה), ואותו טוחנים ליצירת קמח זיתים חדשני. זהו קמח ללא גלוטן, והוא קיבל אישור נובל פוד ממשרד הבריאות הישראלי לפני כשנה. קמח זה הוא בעל ערכים תזונתיים יוצאי דופן, במיוחד בהשוואה לקמחים ללא גלוטן הקיימים בשוק. הוא מכיל המון סיבים, מעט קלוריות, פחמימות וסוכרים, והוא ניטרלי בטעמים, כך שאין לו טעם מובהק של זיתים. המוצר מתאים מאוד לעולמות הבריאות והסופר-פוד.
"המוצר השלישי היא טיפול במי עקר, שהם מים חומציים ורעילים שמהווים את התוצר העיקרי מתהליך הכנת שמן הזית. התהליך שלנו מפריד את המים המלוכלכים לשני תוצרים: מים נקיים ורכז נוגדי חמצון, כאשר המים הנקיים נראים נקיים לחלוטין וניתן להשתמש בהם כמי תהליך בבית הבד.
"המטרה היא להפוך את מאגרי גפת קיימים באירופה למאגרי מים שמישים להשקיה בעונת הקיץ. הפאזה השנייה היא רכז נוגדי חמצון, או 'הזהב השחור', שהופך את הגפת לחומצית ולרעילה. אנחנו מורידים את רמת הפוליפנולים בגפת מ-30,000 ppm במקור לכ-2,000-4,000 ppm בקמח. הרכז הזה, המכיל ריכוזים גבוהים של פוליפנולים, טירזול והידרו-טירזול, מיועד לתעשיית תוספי המזון ותוספי התזונה".
מה המודל העסקי שלכם עם בתי הבד, ומה האתגרים בהתרחבות לשווקים כמו אירופה?
"המודל שלנו מבוסס על רכישה ושיתוף פעולה עם בתי הבד. אנחנו רוכשים את כל הגפת מבתי הבד, משלמים להם עבור המכלול ומכסים את עלויות התפעול שלהם. הדבר חוסך לבתי הבד את הצורך להתעסק עם הטיפול בפסולת ומעניק להם מקור רווח גבוה יותר.
"בתי הבד יודעים למכור שמן זית, אך לא מעוניינים להיכנס לשוק מכירת הקמחים. אנחנו לוקחים אחריות על השוק, מייצרים את התוצרים ומוכרים אותם בשיטת B2B, במקום שכל בית בד יתחרה במכירת המוצרים. אנחנו מחפשים שותפים אסטרטגיים, וכחלק מהמודל אנחנו מעוניינים שגופי תאגיד גדולים ישקיעו ויבנו את המערכים.
"יש אתגרים בפן המדינתי, במיוחד מול מדינות כמו ספרד, פורטוגל ויוון. בנוסף, הפתרון חייב להיות צמוד לבית הבד כדי לטפל בגפת במהירות ולכן אנחנו מתכננים להקים חברת בת אירופאית ולהתקין קווי ייצור רציפים. תעשיית שמן הזית היא תעשייה מסורתית, ובתי הבד רואים חדשנות בתוספת נטיעות עצים. למרות זאת, הם מבינים את הערך הכלכלי הגדול ואת הפתרון המהפכני שאנחנו מביאים".
"אנחנו לוקחים אחריות על השוק, מייצרים את התוצרים ומוכרים אותם בשיטת B2B, במקום שכל בית בד יתחרה במכירת המוצרים"
איפה אתם עומדים מבחינת פיתוח וייצור, ומהן מטרות גיוס הכספים הנוכחי?
"סיימנו את הטיפול במוצקים (גרעינים וקמח), ואנחנו נמצאים בשלב הקמת קו הייצור הרציף הראשון בעולם בבית בד שמן שאן בעמק המעיינות בישראל. נכון לעכשיו אנחנו בגיוס של 3 מיליון יורו, מתוכם גייסנו מיליון יורו מהבעלים, מה שאפשר לנו להתחיל בבניית המערך.
"הכסף הנוסף מיועד להתפתחות החברה, השלמת פאזת הטיפול במי העקר (R&D) והכניסה לשוק (Go-To-Market). אנחנו מתמקדים כרגע בשווקי צפון אירופה וארה"ב, מכיוון שאלו שווקי המכירה הגדולים ביותר. אנחנו נתקלים בחוסר תקצוב ומענקים משמעותיים מגופים ממשלתיים, למרות שהם מביעים עניין בפתרון. לשמחתנו, הבעלים שלנו הם התאגידים האזוריים קבוצת שאן, משקי עמק יזרעאל ואינוואלי, שהאמינו והשקיעו בנו.
"לצערנו השקעות בתחום המזון החקלאי בישראל נמצאות בירידה, והקרנות מעדיפות לרוב רובוטיקה ותוכנה, ולכן התמיכה מגיעה מבעלים שחשים את הבעיה ומבינים את הפתרון המקיף. אנחנו מקווים שעם הקמת המפעל היצרני הרציף, נצליח להשלים את הגיוס ולצאת לשוק".
מה הערך הסביבתי שהפתרון שלכם מביא?
"כיום, מי העקר הופכים את האדמה לעקרה והטיפול בהם הוא פיזור באדמה או ברמת חובב, מה שמהווה מטרד סביבתי קשה. הטכנולוגיה שלנו, המפרידה את המים הנקיים ומאפשרת שימוש חוזר במי התהליך של בית הבד, מעניינת מאוד את משרד איכות הסביבה ומשרד החקלאות.
"בדיקות ראשוניות מראות הורדה משמעותית בפרמטרים מזהמים של המים המטופלים, קרוב מאוד לתקן. הפתרון כולל גם החזרת חומרים מזינים כמו חנקן וזרחן לאדמה באמצעות מי ההשקיה, מה שמדגיש את הגישה שלנו שלא יוצרת בעיות חדשות בשרשרת הערך. הפתרון שלנו יחסוך בין 20% ל-30% בפחתים, וזו רק ההתחלה".
לדבריה של ד״ר דליה ריבנזון-סגל מקבוצת ריינהולד כהן, האחראית על רישום הפטנט והגנת הפיתוח, "בעוד מוצרי אבקת גפת קיימים בעולם בתצורות שונות, ברוב המקרים מדובר בתמציות או באבקות מרוכזות, שמיוצרות לרוב בשיטות הכוללות תוספים שונים ואף שימוש בחומרי מיצוי (סולבנטים) לצורך הפקת רכיבים פעילים מהגפת.
"המוצר של פנוליבס (קמח זיתים) מופק בתהליך טבעי לחלוטין, כלומר ללא ממסים או חומרים אורגניים, ולמיטב ידיעתי אין כיום מוצר מסחרי בתפוצה רחבה המבוסס על קמח זיתים מלא ואיכותי כמו של החברה. לא רק שהתהליך לא דורש ממיסים, הוא שומר על ההרכב הטבעי והשלם של הפרי בייצור שנעשה כחלק מתהליך בית הבד.
"ההכנה כחלק ממחזור הייצור בבית הבד מאפשרת ניתוב של רוב תוצרי הלוואי של הזית (כ-85% מהפרי) לשימושים מועילים ומהווה חלק ממערכת שלמה וחדשנית לניצול תוצרי הלוואי מתעשיית שמן הזית, שמטרתה הפחתת הפסולת לאפס, יצירת מקורות הכנסה חדשים לבתי הבד והגדלת התפוקה תוך ניצול מיטבי של המשאבים הטבעיים".
