"לא יהיו עובדים פלסטינים, נגמרה התלות בפלסטינים. צריך לעשות מאמץ גדול להביא לכאן עובדים זרים בלי בירוקרטיה", כך הכריזה שרת התחבורה מירי רגב על במת ועידת הנדל"ן של מרכז הנדל"ן שהתקיימה באילת השבוע. אומנם החלטה סופית בנושא לא התקבלה אך יש לשער שהאמירה ההחלטית של השרה רגב נשענת על בסיס כלשהו. נזכיר כי מדובר בנושא שנוי במחלוקת שהממשלה נמנעה עד כה מלהתייחס אליו במפורש.
עוד אמרה השרה רגב כי תחום התשתיות זקוק לעובדים והיא ובכירי המשרד טסו לחו"ל למיין עובדים לתחום, אולם עד כה לא הגיע אף לא עובד אחד לתחום התשתיות שאכן זקוק נואשות לידיים עובדות. רגב טענה כי הבעיה הייתה במלחמה מול משרדי ממשלה אחרים ואמרה על הבמה כי: "אני מאמינה שבמהלך השבועיים הקרובים נסגור את התאחדות הקבלנים כספק יחיד להבאת עובדים לתשתיות. אני חושבת שהפתרון הנכון שמדינת ישראל תפסיק לעשות הסכמי ממשלה מול ממשלה. אלא אנשי עסקים שיכולים להביא עובדים זרים על פי הקריטריונים שהמדינה מקציבה".
נושא נוסף שעלה לדיון היה חזון הרכבת לאילת. מדובר בנושא שעולה כבר שנים אולם טרם התקדם משמעותית. רגב התייחסה לנושא ואמרה: "חזרתי למשרד התחבורה רק בשביל פרויקט הדגל הזה, זה נושא חברתי כלכלי, תעסוקתי. אני אמרתי שכל עוד לא תהיה הצעת מחליטים לנושא הרכבת, המטרו לא יקודם, ותודה לאל גם המטרו מקודם וגם הרכבת מקודמת. 2.4 מיליארד שקלים ניתנו בתקציב הקרוב ותהיה רכבת. אני מאמינה שתוך 7-10 שנים תהיה רכבת מקרית שמונה עד אילת".
נציין כי בפאנל נוסף שהתקיים באותו היום בו השתתף ראש עיריית אילת אלי נקרי התייחס אף הוא לרכבת המדוברת ואמר כי לאחרונה ישב עם שר האוצר על הנושא ונראה שאכן דברים מתקדמים. לנקרי אף חשף בפאנל רעיון נוסף שבכוונתו להתחיל ולקדם והוא הקמת כפר גמלאים בעיר הדרומית: "אנחנו רוצים להקצות קרקע לדיור מוגן, חטיבת קרקע משמעותית, ולהקים מתחם שיהיה כמו פלורידה ויימשוך אוכלוסייה מבוגרת מכל הארץ". גם מוטי קירשנבאום, יו"ר ובעלי רשת מגדלי הים התיכון, שהשתתף אף הוא בפאנל התייחס למיזם ועל ההיתכנות והאפשרות להקים אותו בעיר אילת והציע לראש העיר לקחת חלק.
"סוגית העובדים הזרים מתנהלת בצורה לא ברורה"
במסגרת פאנל שעסק במיזמי תחבורה, תשתיות ותחבורה ציבורית נשאלו הדוברים על הפקקים והדרך להתמודד איתם. אורלי שטרן, מנכ"לית נתיבי איילון השיבה כי: "התפקיד שלנו להציב אלטרנטיבה. זה לא רק רכבת קלה או מטרו או רק אוטובוסים. צריך להסתכל על כל המערך. משרד התחבורה צריך להסתכל מהצעד הראשון שהאדם עושה מהבית ועד הצעד האחרון. צריך אלטרנטיבה אמינה וזמינה".
יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ התייחס לנושא ואמר : "אלטרנטיבה בלי חינוך הצרכן לא מספקת. צריך להרגיל ולחנך את הציבור להשתמש באותם הפלטפורמות אחרת הן יישארו ריקות".
יגאל סלוביק יחצסלוביק התייחס גם למצוקת העובדים בתחום התשתיות, הזכיר כי על אף ההבטחות לא הגיעו עובדים זרים לתחום התשתיות מאז החלה המלחמה והוסיף: "כל סוגיית העובדים הזרים מתנהלת בצורה לא ברורה. יש מכסה ייעודית לעובדים למגורים, מכסה ייעודית לתשתיות ואין שום מכסה ייעודית למבני ציבור שאותם צריך לבנות. המדינה צריכה לקבל החלטה מה המכסה שאותה צריך להביא ולתת לתאגידי כוח אדם להביא אותם לבד. כל עוד רשות האוכלוסין וההגירה תעמוד בקצב הבקשות יגיעו לפה אלפי עובדים בחודש. ברגע שהדבר הזה לא קורה יש בעיה. יש 2,000 עובדים שהגיעו למגורים והם לא מתאימים לתחום, אני מחכה חודשים להעביר אותם לתשתיות וזה לא קורה".
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים התייחס לסוגיית העובדים והזכיר כי מדובר בנושא שנמצא באחריות משרד הפנים. "למשרד התחבורה יש אחריות גדולה על נושאים אחרים. כששרת התחבורה זועקת ואומרת שלא צריך להחזיר עובדים פלסטינאים יש לכך כמה סיבות. במשרד התחבורה הבנו שאם לא נרים את הכפפה וניכנס לעניין הזה דברים לא יוקדמו. בדרך יש המון גורמים אינטרסנטים שלא מתאים שיהיו פה עובדים זרים. הפתרון עליו אנחנו עובדים עם התאחדות הקבלנים אל מול רשות האוכלוסין יוביל לפתרון להרבה שנים קדימה.".
איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע נשאל על השפעת הרכבת הקלה על הנדל"ן ואמר: "חצינו את רף ה-110 אלף נוסעים ביום ברכבת הקלה. בסקר שביצענו ופרסמנו השבוע עלה שמחירי הדירות על תוואי הרק"ל האדום הסגול והירוק עלו בצורה משמעותית. את הפקקים אי אפשר לנצח, מה שצריך לעשות זה להתמודד על ידי ייצור אלטרנטיבה".
רם סידיס, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי ציין בפאנל שגם כשהיו עובדים בבתחום התשתיות, המצב לא היה מזהיר בתחום התחבורה. "גם אם יחזרו פועלים אני לא רואה אותנו בשנים הקרובות עם עתיד טוב יותר. חלק מהחסמים נמצאים גם מול הרשויות המקומיות".
"לא צופה עליית מחירים במגורים"
דובר נוסף בכנס היה חיים כצמן, מייסד ומנכ"ל G City שהתייחס לתחום הנדל"ן המסחרי: "אין שום ספק שהמסחר הקמעונאי חזר למרכז הבמה, ויש יותר ויותר משקיעים שנכנסים אליו לטווח ארוך בגלל הנדירות הכלכלית ופוטנציאל ההשבחה של הנכסים. בכל העולם הריטייל התחזק ואנחנו רואים את זה גם בדוחות חברת הבת האירופאית שלנו שהציגה תוצאות ושיפור מתמשך בכל הפרמטרים התפעוליים והפיננסיים. כיום המצב בישראל ובעולם טוב מאד, ובארה"ב ואירופה לאור ירידת הריבית נראה עליות מחירים בשנים הקרובות. בישראל מצב הריטייל טוב מאד עם עליות של כ7% השנה ברכישות".
כצמן הסביר כי "זה גם נובע מכך שבגלל המצב הבטחוני ישראלים לא טסו לחו"ל השנה. וכך קורה היום שהרבה משקיעים שהדירו את רגליהם מהשקעה בענף רואים את השיפור בתוצאות שנה אחרי שנה וחוזרים להשקיע. לאורך השנים אהבו להספיד את המרכזים המסחריים – אמרו שהמסחר המקוון יהרוג את המסחר הקמעונאי, אבל זה כמובן לא קרה כי עדיין צריך את החנויות הפיזיות וכי אנשים עדיין רוצים את חוויית הקניה הכוללת. אחר כך הגיעה הקורונה וגם אז נשמעו הספדים, ולא רק שזה לא קרה, וראינו קניות בהיקפים עצומים כי אנשים הרגישו צורך לפצות על התקופה ההיא. וגם היום אנחנו ממשיכים לראות עליה מתמשכת בתפוקות".
חיים כצמןצילום: ג'י סיטילגבי ענף המגורים ציין כצמן כי "לדעתי יש שני כוחות שפועלים עליו. האחד הוא הגידול באוכלוסייה – שבישראל גדול מאד לעומת מדינות מערביות אחרות, השני הוא ריבית גבוהה שבינתיים לא יורדת והפגיעה בכושר התשלומים. אני צופה שבאיזשהו שלב תהיה נקודת איזון ולכן אני לא צופה שתהיינה עליות מחירים".
"היטלי השבחה זו מפלצת"
בשולחן עגול שעסק במדיניות התכנון והבנייה בגבעתיין ורמת גן התייחסו המשתתפים לסוגיית היטלי ההשבחה כמו גם לרישוי עצמי וביטול ההקלות. רועי ברזילי, סגן ראש עיריית רמת גן ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה אמר: "צריך למצוא דרך לייעל את החישוב של היטלי ההשבחה אבל הדיבורים על למצוא ערך קבוע לכולם מנותק מהמציאות. העיריות צריכות את היטלי ההשבחה לפעילות השוטפת שלהן".
עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים במחוז תל אביב והמרכז אמר: "אנחנו היזמים נברך על וודאות. מה שיש היום בתחום של היטלי ההשבחה זו מפלצת.
עמית גוטליב צילום: ענבל מרמרי עשינו בדיקה רחבה וגילינו שלא פחות מ-95% מהחיובים של היטלי ההשבחה מופחתים בשלב מאוחר יותר על ידי שמאים כשמערערים עליהם. זה מראה שהמצב הקיים לא טוב". גוטליב התייחס גם לנושאים אחרים ולקשיים איתם מתמודדים היזמים ואמר: "המדינה חייבת לעשות שינוי ולהיות מחוברת לשטח".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים הגיב לטענות על אי קידום בנייה בעיר ואמר: "יש בנייה, אבל יש צורך בשינוי המציאות הקיימת. כשבודקי תוכניות מרוויחים סכום זעום ולכל תוכנית אפשר להגיש ערר בלי בעיה, ובלי שום דבר להפסיד מצב המגישים, זה מעקב בנייה לשנים".
