"צפיתי בראיון עם אלי שרעבי פעמיים. חלק מהמאבק על הזהות היהודית של המדינה היא להחזיר מיידית את כל החטופים". כך אמר הערב (א') שר הפנים, משה ארבל, בפתח ועידת מרכז הנדל"ן שמתקיימת באילת. הוא הוסיף: "אין מצווה גדולה כפדיון שבויים. עלינו לעשות הכל כדי שכולם כולם ישובו הביתה מיידית".
בנושא סוגיית גירוש משפחות מחבלים אמר ארבל: "תנאי הגירוש דורשים שגם בני המשפחה יהיו מעורבים בתמיכה בטרור. התחלתי את התהליך שדורש שימוע. המטרה לבצע זאת, אך לא באופן טכני ובתיאום עם המשטרה. חייבים למגר את הטרור, אך באותה נשימה לחזק את ערביי ישראל שבחרו לא להיות בצד של הטרור. אין מאבק בין יהודים לערבים אלא בין מי שבוחר לתמוך בטרור לאילו שלא".
ארבל התייחס למשבר החמור בידיים עובדות בענף הבנייה והתשתיות בעקבות סגירת השערים בפי כ-90 אלף עובדים פלסטינים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולכך שהממשלה התחייבה להביא אלפי עובדים זרים לאתרי הבנייה, אולם עד כה הגיע מספר מועט של עובדים. "יש בישראל 186 אלף עובדים זרים. זה מספר לא מבוטל, שדורש היערכות ודורש לשמר את יכולתם להיטמע באוכלוסייה מבלי להפוך שכונות לסלמס, ותוך מתן תנאים בריאותיים וסוציאליים".
הוא הדגיש כי הוא מצדד בהחזרת פועלים פלסטינים: "יש מתווה ששב"כ הציע. זה ניהול סיכונים, אבל צריך להכניס עובדים פלסטינים לעבודה בישראל. מנהיגות צריכה לקבל החלטות אמיצות שלא תמיד פופולריות". עוד אמר ארבל כי "נכון לבזר סיכונים ולא להישען על שוק אחד שיציב אותנו בסיטואציה שאנחנו תלויים יותר בו יותר מדי". הוא הוסיף: "מבחינתי לא סגרתי את הדלת בפני עובדים סיניים. אנחנו צריכים להבטיח רציפות תפקודית של המשק בצורה הטובה ביותר, אחרת נסכן אותו".
ארבל אמר כי הוא מאמין שתקציב המדינה יעבור בקרוב: "ישראל חייבת יציבות. נכון יהיה להתווכח, אבל אחרי התקציב. בנושא תקציב הביטחון, ישראל לא יכולה להתנהל באחד חלקי 12. זה נשמע מופרך, אבל גם האופוזיציה הייתה צריכה להצביע בעד העברת התקציב ולהתווכח אחר כך".
על הארנונה שהעלה השנה ציין ארבל כי "עשיתי השנה מספר צעדים לא פופולריים, ביניהם העלאת הארנונה רטרואקטיבית ב-3.2%. נכון שזה בסופו של דבר מתגלגל על כל תושבי ועסקי המדינה. אבל הייתי חייב להבטיח יציבות ואיתנות של הרשויות המקומיות בישראל, אחרת מחיר הקריסה שלהן היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. לא היתה ברירה אחרת. הרשויות העלו שכר והיו הסכמים מבורכים עם ההסתדרות למשל לשכר הסייעו וצריך לממן את זה".
ארבל סיים בהתייחסות לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון ה-7 באוקטובר: "אם ההרכב של הוועדה הממלכתית לא מוסכם, חייבים למצוא הרכב מוסכם ולקדם אותו. אנחנו חייבים את זה לעצמנו לילדינו ולמדינת ישראל ".
"המדינה צריכה לשים כסף על התחדשות עירונית בצפון"
ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, התייחס לנושא שיקום הצפון באמצעות התחדשות עירונית: "כבר בחוק ההסדרים הקודם אין כמעט ישיבה שלא דיברתי בה על הנושא הזה. יש 10 ישובים בצפון, שנמצאים תחת סכנת רעידות אדמה כיוון שהם מצויים על השבר הסורי-אפריקאי. זה כמו שלא ידענו על ה-7 באוקטובר, אם לא יהיו ממ"דים אז ימצאו פתרון/חצי פתרון וברגע שתעשה, הרגת את ההתחדשות העירונית".
על הדרך להפוך התחדשות עירונית לכדאית כלכלית בצפון אמר אשר: "קרקע משלימה זה פטנט ישן שלא הצליח במדינת ישראל. זה מסובך תבע"ית (הכוונה מבחינת תכנון תוכנית בניין עיר - ה.צ). מצד שני, אני גם לא רואה את המדינה שמה את הכסף. צריך לשים כסף. זה לא כסף שהמדינה מפסידה אותו. אם לא יתנו מענקים, אין כדאיות כלכלית כדי להגיע לפינוי בינוי כזה או אחר. המדינה לא מפסידה, היא יכולה רק להוריד את המיסוי הזה ולשים כסף או להלוות את הכסף".
אשר הצהיר כי בכוונתו להחזיר את נושא "הטקס קרדיט", מנגנון שבמסגרתו מי שבונה בפריפריה יקבל נקודות זיכוי ממס שאותו הוא יכול לנצל במרכז הארץ. "אני אחזיר את ה-Tax Credit, שיבטיח הטבות מס לקבלנים שישקיעו בהתחדשות העירונית בדרום ובצפון. הייתה הצעה של האוצר שדובר שהיא תתקדם בחוק ההסדרים. לדעתי לא היה חכם להגיד לא. פעם ראשונה שהאוצר הסכים ללכת על דבר כזה והמדינה לא תברח מזה. זאת ההזדמנות להעיף את הצפון למעלה".
דן קצ'נובסקי , מנכ"ל ובעלי מרכז הנדל"ן, אמר כי "על הכלכלה הישראלית כולה, ועל ענף הנדל"ן בפרט, עדיין מרחפת עננה כבדה של בלבול וחוסר ודאות. הבלבול הוא תוצאה ישירה גם של היעדר מנהיגות מוחלט במדינת ישראל; מצב בו הכלכלה הלאומית, ובכלל זה שוק הנדל"ן, פועלים ללא כל מדיניות ממשלתית סדורה וללא יד מכוונת, וכמו מחכים לקטסטרופה הבאה. לאן שלא נביט, נגלה אוזלת יד והתעלמות מהבעיות הקיימות".
"המחירים בשדה דב יכולים להגיע גם ל-150 אלף מ"ר"
יגאל דמרי, בעלים ומייסד חברת י.ח דמרי שרכשה את הקרקע של קבוצת חנן מור בשדה דב בתל אביב, לאחר שקרסה בעקבות בעיות תזרימיות, התייחס למכרזים האחרונים שהושלמו בשדה דב לפני כחודש. "זאת לא תקופה פשוטה וייקח שנתיים לעלות לקרקע. אבל אנחנו מדברים על אזור שהוא המקום הכי טוב במדינת ישראל. להערכתי, בעוד עשור או שניים רמת המחירים שם תעבור את רוטשילד או הירקון. גם שם זה יכול להגיע ל-150 אלף שקל למ"ר".
דמרי התייחס למבצעי המימון של הקבלנים ואמר: "מבצעי 20-80 לא קיימים מהיום. לדעתי זה גרם ליותר נזק מתועלת כי כאשר זה היה צמוד בפרופורציות, רמת המחירים הייתה יותר נמוכה. היזם לא לוקח את הסיכון ומעלה את המחיר מראש. המבצעים האלה הניעו את השוק ואנחנו משתדלים לפזר אותם במספר פרויקטים, להציע למשל רק 40% מהפרויקט בהלוואות האלה".
צחי חג'ג', בעלי קבוצת חג'ג' שזכה לאחרונה באחד המכרזים בשדה דב, אמר כי "יש יותר תושבי חוץ שמגיעים לקנות דירות. בשדה דב, גם אם נמכור דירות ב-90 אלף שקל למ"ר, אלה לא מספרים גבוהים מדי לתל אביב. בכל זאת מדובר בקו ראשון לים ובתל אביב יש עוצמות. כבר ב-2016 במגדל מאייר בשדרות רוטשילד המחיר הממוצע היה 116 אלף שקל למ"ר. לא צריך להיבהל מהמחירים בשדה דב על הים".
רונן גינזבורג, מנכ"ל קבוצת דניה סיבוס, התייחס לקפיצה בחלקן של תשומות הבנייה במדד המחירים לצרכן: "פנינו לבג"ץ בנושא תשומות הבנייה. לקח ללמ"ס המון זמן עד שהתחילו לעשות תיקון של שכר העבודה בחצי אחוז כל חודש. לאחר שהגשנו בג"ץ, תיקנו שם משמעותית את שכר". הוא דיבר על המחסור בעובדים: "אנחנו לא מרגישים מחסור, כחברה גדולה יש לנו הרבה פועלים מחברות זרות. אני חושב שכניסה של פלסטינים תייצב את המצב".
