מאז פרוץ המלחמה, היקף הנזקים ברכוש אדיר. צוותים של קרן הפיצויים – מס רכוש, מלווים במהנדסים ושמאים, נמצאים בזירות השונות ומעניקים מענה ראשוני לאזרחים שביתם ורכושם נפגעו, בשיתוף עם נציגי הרשויות המקומיות הפועלים בשטח.
המספרים מבהילים וכמעט בלתי נתפסים: על פי רשות המיסים, עד כה התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 38,700 תביעות מאז תחילת המלחמה, מהן 30,809 בגין נזק למבנה, 3,713 בגין נזק לרכב, ו-4,085 בגין נזק לתכולה וציוד. על פי הערכה, יש עוד אלפי מבנים שנפגעו וטרם הוגשה תביעה בגינם.
שיחות עם אנשים בשטח מעלה תמונה חלקית בלבד שנוגעת בעיקר בנזקים הקטנים יותר שמקבלים מענה מהיר יחסית. אולם, ההיקף המשמעותי של הפגידות מעלה שאלה משמעותית בנוגע לדרך בה צפויה המדינה לצד בעלי הנכסים לגשת לטיפול בנזק הרב.
לשאלות האם יש מספיק פועלים ואנשי מקצוע עוד אין מענה כמו גם לדילמה כיצד לגשת לאירוע בכל הקשור לרמה התכנונית והבירוקרטית. האם נכון להתייחס למבנים שניזוקו ככאלו שזכאים למסלולי התחדשות עירונית קיימים למשל? או שיש ליצור סל חקיקה חדש לחלוטין. יתכן שהיקף הנזקים יחייב זאת.
2 צפייה בגלריה
באר שבע זירה זירת נפילה טיל יירוט שיגור איראן איראני הרס נזק נזקים הריסות חילוץ מחלצים מאתרים לכודים מבצע עם כלביא מלחמה לחימה חרבות ברזל חילוץ לכודים
באר שבע זירה זירת נפילה טיל יירוט שיגור איראן איראני הרס נזק נזקים הריסות חילוץ מחלצים מאתרים לכודים מבצע עם כלביא מלחמה לחימה חרבות ברזל חילוץ לכודים
זירת נפילה של טיל בבאר שבע
(צילום: הרצל יוסף)
היוזמה הראשונה שכבר יצאה לדרך ועתידה להעניק תשובה, גם אם חלקית, לסוגיית כח האדם היא שיתוף הפעולה בין משרד הבינוי והשיכון והתאחדות הקבלנים בוני הארץ והתאחדות קבלני השיפוצים. מדובר ביוזמה לשילוב חברות בנייה גדולות וקבלנים בשיפוץ מתחמים שנפגעו.
מהתאחדות הקבלנים נמסר היום כי "ההתאחדות החלה הבוקר להפעיל את מערך הגיוס לקבלנים שיבצעו שיפוץ של דירות שנפגעו מירי טילים מאיראן. ההתאחדות מגייסת קבלני ביצוע מכל הסוגים, לשם שיפוץ הדירות וטיפול בתשתיות התומכות בסביבת הבניינים שנפגעו מתחילת ירי הטילים מאיראן במבצע "עם כלביא".
נשיא ההתאחדות, רוני בריק מסר: "אנו גאים לדווח שעוד בטרם נפתח החמ"ל שלנו, כבר הודיעו מרבית החברות הקבלניות הגדולות בישראל על הצטרפותן לפרויקט, למרות שלא מדובר בפעילות שבליבת העשייה שלהן. ההתגייסות של קבלנים תאפשר להשיב הביתה בזמן שיא את כל אלה שביתם נפגע".
 רוני בריק רוני בריקצילום: דנה קופל
עם זאת, בריק מזכיר שעל המדינה גם לפעול להגדיל משמעותית את כח האדם בענף, עכשיו יותר מתמיד, "חובת המדינה לפעול מיד כדי לאשר לנו יחד עם תאגידי כוח האדם הזר, להביא לכאן רכבת אווירית של עשרות אלפי עובדי בנייה, תשתיות ושיפוצים זרים שחסרים לענף. ללא התגייסות של מדינה לעניין הזה לא נוכל לבצע את המשימות הכל כך דחופות שהוטלו עלינו שכוללת כמובן את הבנייה השוטפת יחד עם הטיפול בהרס בעוטף עזה ובגליל העליון".

"תגובה לאומית - לא רק מקומית"

אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג מציע מודל אפשרי לטיפול באירוע וגם סבור שיש לקדם חקיקה חדשה:" הפגיעה בעשרות אלפי דירות היא מהחמורות שידענו כאן, והיא מחייבת תגובה לאומית, לא רק מקומית. תהליכי שיקום ובנייה בישראל, גם כשיש שיתוף פעולה מלא של כל הגורמים, נמשכים שנים – בעיקר בשל הליכי תכנון, רגולציה ומגבלות תקציביות. לכן, לצד הקמת מסלול מואץ לתכנון ולשיקום, המדינה חייבת להציע פתרון מיידי למשפחות שבתיהן נהרסו".
הלר ממשיך: "אני סבור שכדאי לשקול מודל שבו המדינה תממן רכישת דירה חלופית לבעלי הדירות – ניתן גם באותה עיר – ובתמורה תקבל בעלות על הקרקע של הבתים שנהרסו. לאחר סיום הליכי התכנון, תוכל המדינה לשווק את הקרקע לכל המרבה במחיר, להחזיר את ההוצאה, ואולי אף מעבר לכך. המנגנון הזה ישרת את כל הצדדים: התושבים זוכים לדירה ולוודאות; המדינה מונעת סחבת; ובטווח הארוך יש לה גם דרך ריאלית לאיזון תקציבי. במקום לטפל באירוע כמשבר בלבד – אפשר להפוך אותו להזדמנות לתיקון, לצמיחה ולבנייה נכונה יותר".
אמיר הלראמיר הלרצילום: איציק שוקל
בכל הקשור לצורך בחקיקה חדשה אומר הלר כי: "בהחלט יש צורך בחקיקה ייעודית שתאפשר שיקום מהיר ויעיל בקנה מידה רחב. החקיקה הקיימת – כולל חוק המקרקעין, חוק התכנון והבנייה, חוק פינוי-בינוי וחוק ״הדייר הסרבן״ – לא נבנו לטיפול באירוע חירום שבו עשרות אלפי דירות נפגעו בבת אחת. יש כאן צורך ביצירת מסלול חקיקתי חדש, זמני, שיאפשר כמה דברים. למשל: הפקעה או העברת בעלות מוסכמת לידי המדינה בתמורה לפיצוי מהיר ; תכנון מואץ עם הקלות מהותיות ברגולציה ; הגדרה של ועדות ייעודיות כדוגמת הותמ"ל".
2 צפייה בגלריה
זירת הפגיעה בתל אביב
זירת הפגיעה בתל אביב
זירת הפגיעה בתל אביב
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
כאמור, חלק מהמענה אמור להגיע גם מקבלני השיפוצים אך גם הם כבר לא עומדים בעומס. "הענף נמצא כעת בעומס בלתי סביר", כך ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, "פתחנו בשבוע שעבר קו מידע לציבור, הכוונה מקצועית וסיוע באיתור בעלי מקצוע אמינים ומוסמכים, וקבלנו מאז מאות פניות. הצלחנו לגבש רשימות של קבלנים מכל הארץ שזמינים לעבודה מיידית ואנחנו בקשר עם כלל ראשי הרשויות לטובת חיבור של התושבים לבעלי המקצוע. צריך להבין שענף השיפוצים במשבר מאז 7 באוקטובר עת אסרו כניסת עובדים פלשתינאים לישראל. נכון להיום יש מחסור של כ-15 אלף עובדים בענף".
ערן סיבערן סיבצילום: יגאל עמר
עוד מוסיף סיב: "כבר לפני שבוע פנינו לרשות האוכלוסין וההגירה ובקשו שיסבו עובדי בניין לעבודות שיפוצים כדי שנוכל להתמודד עם כמות הפניות. לצערי, בלי עזרה מהממשלה בהבאת כוח אדם מקצועי ידרשו שנים עד שנוכל לסייע בשיקום הבתים. חשוב לזכור, שוועדת מנכ״לים החליטה בחודש יולי 2024 להביא לענף השיפוצים 5000 עובדי שיפוצים , עד עכשיו קיבלנו רק 250 עובדים . במידה ולא יתעוררו ויביאו עובדים במיידי אנשים פה לא יוכלו לחזור לביתם בעתיד הקרוב".

"זה לא עניין רק של טפסים ופיצויים"

יוסי חזן, סמנכ"ל התחדשות עירונית בקרדן נדל"ן סבור שיש למצוא פתרונות חדשים שיאפשרו שיקום זריז לצד חשיבה מחודשת גם על עניין המיגון: ״מדובר באירוע תקדימי, שדורש התייחסות מערכתית מצד המדינה. יש צורך בחשיבה מחוץ לקופסה ויכולת לעבוד בקצב חירום אמיתי. זה לא עניין רק של טפסים ופיצויים - יש פה שכונות שלמות עם בניינים שנפגעו, דירות שפשוט לא ראויות למגורים. המדינה חייבת להוביל מהלך לאומי".
עוד על פי חזן: " המדינה צריכה להיכנס עכשיו עם תכנית חירום מסודרת, שכוללת קיצור משמעותי ומיידי של הליכים במס רכוש מצד אחד, ומן הצד השני, קביעת לוחות זמנים בחקיקה לאישור תב"עות והיתרי בניה באזורים הרוסים.ישנן גם טכנולוגיות שמאפשרות בנייה מהירה יחסית, וזה הזמן להשתמש בהן. המדינה צריכה לתמרץ את השוק לעשות את זה".
יוסי חזןיוסי חזןצלם: רפאל מזרחי
בסיכום דבריו מתייחס חזן גם לטווח הארוך, לא רק למענה בשטח עכשיו: "לטווח הארוך, אני מזהה צורך הולך וגובר בממ"ד כמרחב מחיה לאורך זמן ולא חדר בטחון נטו. הנושא הנ"ל יכול לבוא לידי ביטוי במתן זכויות בניה עודפות לבניית חדר שירותים צמוד למשל, ועוד״.

"הכשרה מזורזת של שמאים נוספים"

ישראל יעקב, שמאי מקרקעין ובעלים של משרד "ישראל יעקב שמאות מקרקעין בע"מ" מתייחס אף הוא למציאות בשטח: "הנזק האדיר שנגרם למעל 40 אלף דירות מחייב התגייסות מיידית של הממשלה והענף הפרטי כאחד. זהו מצב חירום שמצריך הקמת מערך חירום לאומי לטיפול בסוגייה הזו, הכולל שמאי מקרקעין בעלי ניסיון בשמאות נזק, לצד הכשרה מזורזת של שמאים נוספים, שלכולם תהיה הסמכות לפעול ישירות מול מס רכוש והמדינה".
עוד על פי יעקב: "יש לגבש מסלול חירום מיידי לשיקום דירות שנפגעו מהדף, כולל מאגר של ספקים וקבלנים שיאושרו מראש, תוך הזרמת תקציבים שיאפשרו לדיירים לשכור דירה חלופית באופן מיידי. במקרים של בניינים שאינם ראויים למגורים, זה הזמן להפעיל מסלול בזק להתחדשות עירונית במיוחד במודל של פינוי בינוי וחידוש מתחמים, שיאפשר הוצאת היתר בנייה בהליך מהיר בתוך 3 חודשים, באמצעות מכרז יזמים מהיר הכולל מתן בונוסים ליזמים בעלי ניסיון מוכח וסיווג קבלני מתאים בשילוב עם תשלום שכר דירה לבעלי הדירות המפונים".
ישראל יעקבישראל יעקבצילום: איגור פינקלשטיין
עוד סוגייה שמעלה יעקב קשורה לפגיעה בשווי הדירות ולדבריו מדובר בנקודה שלא זוכה להתייחסות מספקת: "ישנה סוגיה שלהערכתי לא נותנים עליה את הדעת, והיא ירידת ערך ממשית בדירות שנפגעו מהדף. חשוב להבין כי מדובר בפגיעה פיזית שדומה במהותה לתאונה ברכב, שלאחריה שוויו נפגע. ההערכה היא כי מדובר בירידת ערך של כ-10%–15%, בהתאם להיקף ועומק הנזק שנגרם לדירה בפועל".