על רקע המשבר ההולך ומתמשך בענף הבנייה והתשתיות, שעל פי הערכות עלול רק להחמיר, שיגר מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק, מכתב בהול לשרי הממשלה ובו בקשה להסיר חסמים בענף לצורך הבטחת רציפות תפקודית בענף בגין ההשלכות של המלחמה עם איראן, שהובילה להשבתה של כשליש מאתרי הבנייה.
נזכיר כי כפי שפורסם היום לראשונה ב"ממון" וב-ynet, ענף הבנייה הוא הענף המסוכן ביותר משאר הענפים במשק הישראלי בחודש יוני, כך לפי מדד הסיכון של חברת המידע העסקי CofaceBdi, וזאת עוד לפני שפרצה המלחמה עם איראן. בחברה מעריכים שהמערכה רק תחמיר את המצב.
במכתב, שנשלח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר המשפטים יריב לוין, שר העבודה יואב בן צור, שר הכלכלה ניר ברקת, שר הפנים משה ארבל, ושר הבינוי והשיכון הנכנס חיים כץ, דורשים הקבלנים להביא את כל העובדים הזרים שהיו אמורים להגיע לישראל ונתקעו בעקבות סגירת המרחב האווירי לישראל דרך ירדן ומצרים, וכן להגדיל את מכסת העובדים הזרים ב-20 אלף. עוד דורשים הקבלנים לאשר באופן מיידי להפעיל מנופי צריח מהקרקע, שלדבריהם תאפשר למנופאים לעבוד תחת מיגון.
נזכיר כי כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, בשבוע שעבר קיבל משרד העבודה אישור מפיקוד העורף לפתוח אתרי בנייה עם מרחב מוגן תקני. אולם מפעילי המנופים והעגורנים הביעו דאגה וחשש גדול משום שלדבריהם לא ניתן לצפות ממפעיל עגורן צריח לרדת תוך מספר דקות בזמן אזעקה ובתנאי לחץ, דבר המסכן את חייו. בעקבות הפרסום עדכן משרד העבודה כי הוא פונה להערות הציבור בנושא הפעלת עגורן צריח באמצעות שליטה מרחוק על ידי שלטי היצרנים המאושרים, וזאת כדי למנוע עלייה פיזית לעגורן בימי המלחמה, תוך אפשרות לסיכון חיי אדם.
על פי נתוני הקבלנים, למרות החלטת הממשלה המאשרת מכסה כוללת של 115 אלף עובדים זרים לענפי הבנייה, התשתיות והשיפוצים, בפועל שוהים כיום בישראל כ-64 אלף עובדים בלבד. "הפער העצום הזה פוגע לא רק בהתחדשות ובצמיחה, אלא ביכולת הבסיסית של הענף לשקם את הנזק החמור שנגרם, תוך כדי שמירה על רציפות הבנייה של 65 אלף התחלות בנייה למגורים לכל הפחות, מיזמי מסחר, בנייה ציבורית כגון בתי ספר וכמובן הקמת תשתיות ציבוריות ולאומיות", כתב סלוביק.
לדבריו, כל הסטה של עובדים מבניין השגרה לבניין ושיקום החירום תביא לעיכוב משמעותי בפרויקטים שבשגרה, לאיחורים במסירה, לירידה בהתחלות הבנייה ולגידול בעתיד הקרוב בפער בין היצע לביקוש. על כן, דרש הקצאת מכסת חירום ייעודית נוספת של 20 אלף עובדים זרים לשיקום, שיפוץ ובנייה מחדש של מבני מגורים ומסחר, מבני ציבור, תשתיות ציבוריות ולאומיות, ולהדבקת הפערים שנוצרו בגין מלחמת חרבות ברזל וקצב הגעת העובדים הזרים עד כה. הקבלנים דורשים 17 אלף עובדים לבנייה, 2,000 עובדים לתשתיות ו-1,000 עובדים לשיפוצים.
הקבלנים אף מתייחסים לסחבת ברשות אוכלוסין וההגירה ומציעים להסתייע במיקור חוץ כדי להצליח לעמוד בהיקף אישורי ההגעה לישראל בצורה המהיר הביותר; וכאמור דורשים לספק הרשאה מיידית לתאגידי כוח אדם להביא את כלל העובדים שמוכנים להגיע לארץ דרך מעברי הגבול עם ירדן ומצרים. על פי הערכות, מדובר במעל 7,000 עובדים. בנוסף, מציעים להרחיב את רשימת המקצועות המותרים להעסקה מעבר ל-4 המקצועות המאושרים כיום (בנייה, תשתיות, שיפוצים ועבודות כלליות) ולכלול את כלל המקצועות התומכים בשיקום מבנים, כגון שרברבים, עוזרי חשמלאי, עובדי אלומיניום, עובדי גבס ועוד.
הקבלנים אף דורשים כי כל עוד הנחיות פיקוד העורף מאפשרות עבודה בתנאים מגבילים - להסיר מהמעסיקים את החובה לשלם בגין שעות שבהן לא ניתן היה להפעיל את האתר בפועל, ולאפשר גמישות בניכוי ימי חופשה, בהתאם למצב החירום.
בנוסף, הם דורשים דחיית מועדים גורפת לפרויקטים ומול מזמיני עבודה של עבודות בנייה חוזית ותשתיות. "השלכות מבצע עם כלביא, המחסור בעובדים והצורך בהקצאת משאבים לשיקום מיידי - מחייבים תיקוני חקיקה ותקנות שיאפשרו דחייה רוחבית ומוסדרת של מועדי סיום ומסירה בפרויקטים למגורים, בבנייה מסחרית, בבנייה חוזית, פרויקטי תשתית ופרויקטים לאומיים", כתב סלוביק.
בנוסף דורשים הקבלנים לחדש הפעלת עגורני צריח מהקרקע. במכתב ציין סלוביק כי "הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף, ובפרט זמני ההתרעה הקצרים, מונעים הפעלה סדירה של עגורני צריח המהווים אמצעי חיוני בבנייה מתקדמת. אך הפתרון קיים: משרד העבודה הפיץ ביום שישי האחרון מסמך להערות הציבור שעוסק בהפעלה מהקרקע של עגורני צריח.
לדבריו, טכנולוגיה זו הותרה בעבר במשך שנים בישראל ופועלת במגוון רחב של מדינות בעולם: "יש לאפשר באופן מיידי הליך תקנון מואץ להפעלת מנופים בשלט קרקע ו/או מקוקפיט קרקעי. זהו פתרון טכנולוגי בטוח, שכאמור מיושם במדינות רבות ומחזיר את יכולת התפעול האפקטיבית לאתרי הבנייה. לא יעלה על הדעת שבסטארט-אפ ניישן הדבר הזה לא קורה".
כמו כן, הם אומרים כי נדרשת אבטחת רציפות אספקת חומרי ומוצרי בנייה, שכן חלק מתהליך שיקום המבנים שניזוקו מחייב רצף הספקה סדיר. על כן, לדבריהם יש להבטיח מנגנונים שיאפשרו הספקה מוגברת ומואצת של חומרי גלם ללא התייקרות, תוך אבטחה שלא תהיה פגיעה בתהליכים המסחריים, ובכלל זה הסרת משקולות מעל יבואנים של חומרים קריטיים כגון היטל היצף על פרופיל אלומיניום מיובא מסין.
