הצעד חסר התקדים של הנשיא טראמפ, שהטיל אגרה של 100 אלף דולר בשנה על חברות המבקשות להעסיק עובדים זרים בארה"ב תחת ויזה מסוג H-1B, הלחיץ ביממה האחרונה מאות ישראלים, כך מעריך עו"ד ליעם שוורץ, ראש תחום רילוקיישן במשרד גולדפרב גרוס זליגמן. בתחילה היה חשש כי ישראלים בעלי ויזה מהסוג המדובר, שהגיעו לישראל, בין השאר לחופשות החגים, לא יוכלו לשוב לארה"ב אלא הם ישלמו את התשלום בעת הכניסה חזרה, אבל אמש, אחרי הכאוס שנוצר, הבית הלבן הוציא הודעה כי תשלום האגרה יחול רק על בקשות חדשות לוויזה, ולא על קיימות או על חידוש ויזה.
שוורץ סיפר על הדרמה שהייתה: "מאתמול בבוקר דיברתי עם לקוחות, יש כאלה שהשיגו את הוויזה H-1B רק בשבועות האחרונים, לקראת 1 באוקטובר שזו תחילת המכסה הבאה. הם עדיין לא ידעו מה יהיה. בהתחלה לא היה מענה התשובה. הממשל זרק את הפצצה הזאת, קבע קביעה מסוימת מבלי לתת את הפרטים הקטנים. כאילו, אם אתה רצית לשלם, איך? למי? לא היו פרטים.
עוד אומר שוורץ: "האמריקנים ניסו למנוע את כניסתם של כל האנשים שממתינים לטיסות היום-מחר לארצות הברית. יש כעת גם הוראה למחלקת המדינה לבדוק למי הם מנפיקים ויזות תייר בשבועות הקרובים. הם לא רוצים שאנשים ייכנסו בתור תיירים כשיש להם ויזת H-1B בכיס, או שהם בתהליך של הוצאות ויזה, ואז ינסו לשנות את סטטוס כשיהיו בתוך המדינה".
כזכור, טראמפ חתם ביום שישי על הצו הנשיאותי, שמטיל מיידית תשלום של 100 אלף דולר בשנה על כל עובד בעל אזרחות לא אמריקנית, שמעסיקו משתמש בוויזה H-1B. מדובר באשרת עבודה למשך שלוש שנים שניתנת לעובדים "בעלי כישורים מיוחדים". מספרן הכולל של הוויזות מסוג זה מוגבל ל-85 אלף בלבד. בשל הביקוש הרב, מדי שנה מתקיימת הגרלה על קבלת הוויזות האלה.
במרבית המקרים מדובר בעובדים מהודו, סין ומדיניות אסייתיות נוספות שנותרים בארה"ב לאחר סיום לימודיהם או מיובאים על ידי חברות כוח אדם לארה"ב. הבעיה העיקרית מבחינת ארה"ב היא המשכורת הנמוכה המשולמת להם, שמאפשרת לחברות לחסוך בעלויות ולא לשכור עובדים אמריקניים ששכרם גבוה יותר. על פי הנתונים שפרסם הממשל, לאמזון אושרו השנה יותר מ-10,000 ויזות H-1B, בעוד למיקרוסופט ומטא אושרו יותר מ-5,000 ויזות כ"א. 71% מהוויזות ניתנו לעובדים אזרחי הודו.
ההבדל בין סוגי הוויזות
המהלך הזה ברובו לא נוגע לישראלים, שעושים רילוקיישן לארה"ב במסגרת עבודה בחברות ישראליות בארה"ב או בחברות אמריקניות גדולות. הישראלים מועסקים במרבית המקרים על בסיס ויזה מסוג L1, שמאפשרת עבודה בארה"ב, אך רק בחברה שהזמינה את העובד.
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין מעריך בשיחה עם ynet שההשפעה של הצעדים החדשים של טראמפ אינם מהותיים להייטק הישראלי: "לחברה ישראלית שפעילה בארה"ב יש בדרך כלל חברה-בת בארצות הברית ולחברות אמריקניות יש חברות בנות בישראל. כאשר אתה מעביר עובד מסניף אחד של החברה לסניף אחר של החברה, אתה משתמש בוויזה L1, שעולה מעט כסף ואין הגרלה עליה".
מדוע ממשל טראמפ מנסה להגביל את הויזות מסוג H-1B?
"הוויזות האלה מאפשרת לחברות אמריקניות להביא עובדים מחו"ל, שלאו דווקא עבדו בסניף שלהן, סוג של איתור עובדים והבאתם לארצות הברית. בעיני זה קצת פוגע בארה"ב, ביכולת שלה למשוך טאלנט מחו"ל לארצות הברית. הוא גם מייקר את התהליך, שממילא נמצא בהגרלה ולא בטוח אם בסוף אתה מקבל את כוח האדם המיטבי".
עו"ד ליעם שוורץצילום: אופיר אייבעו"ד שוורץ מוסיף בנושא: "מרבית הלקוחות שלי שהם סטארטאפים ישראלים, משתמשים ב-L1 או בוויזת משקיע, שזו ויזת E2. יש אפילו יותר ישראלים שמשתמשים בוויזת O1 לעובדים בעלי 'יכולת יוצאת מן הכלל', שהיא ויזה שמאוד קשה להשיג, מאשר ישראלים שמשתמשים ב-H-1B".
עוד אומר שוורץ בנושא: "אני לא מאמין למה שהממשל טוען, שיש ניצול לרעה של הוויזה הזאת ע"י חברות מיקור חוץ. כולם יודעים שהם מדברים על חברות מהודו שמעניקות חסות לוויזות H-1B ומציבות את העובדים בארה"ב אצל כל מיני חברות לקוחות. הם אומרים שהעובדים האלה גונבים את מקומות העבודה של אמריקנים ובצו עצמו הם מדברים על איך זה לא הוגן לסטודנטים אמריקנים, שיש כל כך הרבה אזרחים זרים שמגיעים לעבוד בארה"ב".
עו"ד נטלי מרגליתצילום: ניקי וסטפהלאבל למה דווקא ויזות מהסוג הזה ולא כלל אשרות העבודה?
מאותה סיבה שיש על ויזה H-1B מכסה שנתית עולמית. זה סוג של פוטבול פוליטי. הרפובליקנים בקונגרס החליטו ש-H-1B היא מקור כל הרשע והבעיות עם מהגרים, שגונבים כביכול מקומות עבודה של אמריקנים. כשהמכסה הזו אושרה אני זוכר שהם כתבו דברים כמו 'לא נעים להיכנס לחנויות נוחות ולראות כל כך הרבה אסייתים עם הוויזות האלה. יש בזה סוג של גזענות".
עו"ד נטלי מרגלית, שותפה בתחום הייטק, מיזוגים ורכישות במשרד ארנון, תדמור-לוי, מסבירה: "ההשפעה על ישראלים שמתקבלים ישירות לעבודה בחברות אמריקניות עלולה להיות משמעותית. עבור מועמדים בתחילת הקריירה, העלות הנוספת עלולה לגרום למעסיקים אמריקנים לוותר עליהם ולפנות למועמדים מקומיים, ולמעשה לצמצם את האפשרות של ישראלים להשתלב באקוסיסטם של עמק הסיליקון. התוצאה עלולה להיות האטה בניידות של טאלנטים ישראלים לשוק הגלובלי, מה שיוביל מצד אחד לשימור כוח אדם איכותי בישראל, אך מצד שני עלול לפגוע ביכולת של עובדים ישראלים לפרוץ ולהתקדם בחברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב".
עו"ד שירה להטצילום: ניקי וסטפהלעו"ד שירה להט, שותפה מובילה במחלקת דיני עבודה במשרד ארנון, תדמור-לוי, מזהירה מפני השלכות נוספות עבור עובדים שטרם קיבלו ויזה מסוג H-1B. לדבריה, "עלול להיווצר מצב שבו במקום לעבור לעבוד בארצות הברית, עובדים ישראליים יהיו יותר 'על הקו' ויסעו הלוך חזור ויעבדו תקופות קצרות בכל פעם בארצות הברית. ככל שהתקופות האלה יהיו ארוכות יותר, זה כמובן יהיה מאתגר יותר מבחינת חוקי העבודה. שהרי חוקי העבודה בישראל ובארצות הברית שונים מאוד, ואם עובד שוהה תקופה ממושכת במדינה מסוימת הוא אמור לקבל את הזכויות לפי חוקי אותה מדינה (וזה מה שקורה עם עובדים שעושים רילוקיישן לארצות הברית; הם מקבלים שכר וזכויות לפי הדין המקומי במדינה בה הם עובדים). אם עובד ישהה חצי מהזמן בישראל וחצי מהזמן בארצות הברית, הוא לא יוכל לקבל תשלומים וזכויות שונים בכל פעם. המעסיקים ישארו המעסיקים הישראליים שימשיכו לשלם לפי הדין הישראלי".
