התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המייצגת את ענף הבנייה והתשתיות, הגישה הבוקר (ג') עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה למצוא פתרון לפגיעה בענף הבנייה והתשתיות כתוצאה מהמלחמה, כך נודע ל-ynet.
לפי ההתאחדות, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ב-2024 נגרם לענף הבנייה כולו אובדן של 98 מיליארד שקל, המהווים כ-4.9% מהתמ"ג וכ-45% מתפוקת ענף הבנייה, כאשר הוספת הרבעון האחרון של 2023 מביאה לנזק ענפי בהיקף של כ-131 מיליארד שקל במצטבר מפרוץ המלחמה.
בשוק הדיור, כך מעריכים בהתאחדות הקבלנים, עומד עתה האיחור הממוצע במסירת דירות על חצי שנה. זאת, כאשר בהתאם להוראות חוק המכר דירות שתוקן לאחרונה, חשופים מוכרי הדירות לדרישות ותביעות לתשלום פיצויים לרוכשים, הכוללים רכיב עונשי, בגין כל חודש איחור.
על אף שהאחריות למצב מוטלת לפתחה של המדינה, האחראית על תחום העובדים הזרים, כותבים בעתירה באי כוחה של ההתאחדות, עו"ד איה רייך מינא ועו"ד דין כפרי ממשרד פישר (FBC), כי היא בוחרת, "בין אם במחדל ובין במעשה, להטיל אותה על הקבלנים באופן מלא ומוחלט, על כלל ההשלכות הנובעות מכך".
בעתירה מזכירה ההתאחדות שבעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", החליטה הממשלה על סגר מוחלט בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, האוסר על כניסת פלסטינים לעבודה בישראל. הסגר שהוטל ואשר נמשך גם כיום, לצד השלכות נוספות של המלחמה, כמו: גיוס עובדים וכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) למילואים, סגירת אתרי בנייה, הוראות פיקוד העורף מונעות עבודה של פיקוד העורף ועוד, הביא את ענף הבנייה והתשתיות למצוקה חסרת תקדים בכוח אדם.
לפי נציגי הקבלנים, המחסור בעובדים הביא לעיכובים גם בלוחות הזמנים של מיזמי תשתית ומיזמי בנייה ציבורית-חוזית. הם מדווחים כי בהתקשרויות עם מזמיני עבודות בנייה ציבוריים, דורשים הגופים המזמינים מהקבלנים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, אשר אי עמידה בהם מאפשרת הטלת קנסות, עיכובים בתשלום וחילוט ערבויות. נוסף על כך, נכתב בעתירה, כי התארכות משך הביצוע מוסיפה לפרויקטים תקורות רבות ובלתי צפויות, כגון זינוק בעלויות מימון, ביטוח, שמירה, תשלום שכר לדרג הניהולי, החזקת כלי צמ"ה ועוד.
ההתאחדות הדגישה בעתירה כי רק "פתרון רוחבי יבטיח ודאות בשוק, ימנע פניות מרובות לבתי משפט ופסיקות סותרות, יאפשר המשך קיום החוזים, תוך הותרת המחלוקת באשר למועד קיומם מאחור, ויצור הסדר מאוזן לחלוקת אחריות ונזקים".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, מסר היום: "מתחילת המלחמה, פנתה התאחדות פעם אחר פעם לגורמי הממשלה השונים והתריעה על השפעת המלחמה על הענף. היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה מידה, והענף כולו ורוכשי הדירות סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות. דרשנו מהממשלה פתרון חקיקתי או כל פתרון רוחבי אחר שיכיר במלחמה כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות בשל המלחמה לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה ויידרש פתרון אחר.
"על אף הפניות הרבות והפגישות שלנו עם נציגים שונים של הממשלה, הממשלה לא יצרה שום הסדר חקיקתי ולא הציגה שום עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא אחרי כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. השאלה שעולה לאורך כל התקופה הזו, האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע כוח-עליון ואני אומר, שזהו אירוע כוח-עליון לפי כל חוק".
בריק הציג את פרטי העתירה לאחר הפרסום הראשון ב-ynet בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי, שמתקיימת בירושלים. "הבאת העובדים הזרים בוצעה לאט, וחסרים לנו 30 אלף עובדים זרים. לתשתיות אושרו 5,000 – ואף אחד מהם לא נכנס. הממשלה לא יכולה להתנער מהמצב שהיא עצמה יצרה. אנחנו דורשים הסדר חקיקתי. האם אפשר להגדיר את המלחמה הזו ככוח עליון? אם זה לא כוח עליון – אז מה כן? עברנו מבצעים, עברנו תקופות קשות – אבל לא שנה וחצי של מדינה שסוגרת את שעריה ולא מצליחה להביא עובדים. במקום זה מביאים חברות מחו"ל, לא כחול-לבן", אמר.
