"ירושלים נמצאת בעיצומו של מהפך תכנוני בקנה מידה ארצי. בשנת 2024 אושרו בעיר כ־10,000 יחידות דיור חדשות בתב"עות, ונכון להיום יש כ־80,000 יחידות דיור נוספות בשלבי תכנון שונים". כך אמרה אדריכלית ענבר וייס, סגנית מהנדס העיר ירושלים, בכנס מיוחד על התחדשות עירונית בירושלים שנערך ביוזמת חברת רובי קפיטל ומשרד עורכי הדין אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM).
עוד ציינה וייס בכנס כי, "מבחינת היתרי בנייה, השנה תחצה העיר את רף ה־8,000 יחידות דיור, מתוכן כ־50% במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית. זאת, לעומת 2,000–3,000 יחידות דיור בלבד עד שנת 2020, אז נכנסו לתפקיד ראש העיר משה ליאון ומהנדס העיר יואל אבן. זהו הקצב הנדרש לעיר שכבר מונה מיליון תושבים וגדלה בקצב של 1.8% בשנה".
1 צפייה בגלריה
הריסת מבנים ישנים ברחוב בר יוחאי בירושלים בפרויקט פינוי בינוי
הריסת מבנים ישנים ברחוב בר יוחאי בירושלים בפרויקט פינוי בינוי
הריסת מבנים ישנים ברחוב בר יוחאי בירושלים בפרויקט פינוי בינוי
(צלם: דוד ששון)
הפיתוח של העיר מבוסס, לדבריה, על שני מנועים מרכזיים – התחדשות עירונית וציפוף לאורך צירי הרכבת הקלה, מתוך החשיבות לשמור על השטחים הפתוחים והעיר ההיסטורית. בדבריה היא הדגישה את השינוי התדמיתי שנחוץ לעיר: "היום ירושלים היא כבר לא רק העיר עם הגמל ודוד המלך שמשווקים לתושבי חוץ, אלא גם עיר מודרנית עם תשתיות תחבורה מתקדמות, עם רשת של רכבות שאין באף עיר אחרת בישראל, עם תעסוקה, מסחר, אדריכלות איכותית ומזג אוויר נהדר," אמרה. "מי שמפרסם את העיר רק כעיר העתיקה והסמלים שלה – מפספס את הנקודה הגדולה".
דובר נוסף בכנס היה אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היוצא, שציין כי "ירושלים מובילה כיום את שוק ההתחדשות העירונית בישראל. אנחנו בעיצומה של מהפכה שקטה שמתרחשת בהיקפים חסרי תקדים. המודל הירושלמי מוכיח שכאשר יש ראש עיר ומהנדס עיר עם חזון ברור, וועדות מקומיות ומחוזיות שמתואמות ביניהן ופועלות מתוך תפיסה מערכתית הדוגלת בהתחדשות עירונית, ציפוף ובנייה לגובה – התוצאה ניכרת בשטח"
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירוניתאלעזר במברגרצילום: רז רוגובסקי
במברגר התייחס בדבריו גם להתחדשות עירונית בשכונות החרדיות: "לצד קרית יובל, קטמונים וארמון הנציב – אנחנו רואים התעוררות גם בשכונות החרדיות כמו שמואל הנביא ובר אילן. הפער בין הציבור להנהגה החרדית מצטמצם. הציבור מביע תמיכה ברגליים, בשטח. המנהיגות הדתית מבינה את הצורך, ופרויקטים מתחילים לקרות – גם אם באיטיות יחסית".

"ההתחדשות העירונית - הכרח לאומי"

יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף בחברת רובי קפיטל, התייחס לפיתוח העתידי של העיר וציין כי הפרויקטים בתחום ההתחדשות עירונית בירושלים יצריכו מיזמים הון עצמי מוערך של כ־16.3 מיליארד שקל עד לשנת 2040. "הנתון מבוסס על תחזית לתוספת של כ־83,500 יחידות דיור במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית בירושלים", כך ניצן.
עוד על פי ניצן: "יותר משליש מהיתרים לא הגיעו לביצוע, בין היתר בשל קשיים בגיוס הון, שיווק איטי ושוק דירות רווי. מימוש הפרויקטים תלוי ביכולת להעמיד הון עצמי זמין, ולכן המממנים הפכו לשחקנים קריטיים בהנעת פרויקטים – במיוחד באזורים מורכבים כמו ירושלים, שבהם משתלבים אתגרים תכנוניים, תפעוליים וחברתיים".
עו"ד אור צור, שותפה במחלקת הנדל"ן וההתחדשות העירונית במשרד ERM אמרה בכנס: "התחדשות עירונית היא לא מותרות – היא הכרח לאומי. המלחמה האחרונה הוכיחה שבניינים מחודשים עמדו טוב יותר, אך גם שממ"דים לבדם אינם מספיקים. לכן נדרשת חשיבה מחודשת שתכלול ממ"קים קומתיים, חדרי ביטחון משותפים, ואפילו מקלטים ציבוריים כחלק בלתי נפרד מהפרויקט. ירושלים צריכה להוביל את השינוי עם תכנון מותאם תרבותית ושיווק מדויק".