"יש למעלה ממאה אלף יחידות דיור שמאושרות בתוכניות, אבל תכנית מתממשת ואף אחד לא ניגש להגיש היתר למרות שיש כדאיות כלכלית. אנחנו רואים גם גרירת רגליים של יזמים ולכן אנחנו חושבים שצריכים לעשות דד ליין לפקיעת חתימות כדי שהשוק לא יכנס לסטגנציה", כך חשף היום יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון המכהן גם כמ"מ ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. דבריו של מורגנשטרן נאמרו על רקע טענות שמיזמי התחדשות עירונית לא מתקדמים בגלל היעדר היתכנות כלכלית ורצון המשרד להוביל להגדלת היצע ופתרון חסמים בענף.
הדברים נאמרו על הבמה בכנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן ולוח מדלן שנערכה בתל אביב. מורגנשטרן התייחס גם למחירי הדירות ואמר: "ירידת מחירי הדירות היא דבר חיובי. זו לא תקלה וזה לא יד המקרה.זה מגיע אחרי עבודה קשה של הגדלת ההיצע. שנת 2024 נגמרה עם יותר מ-65 אלף התחלות בנייה. אנחנו משקיעים בזה. אנחנו מורידים גם את מחירי הקרקע, זה יכניס יזמים חדשים לענף. יש החלטת ממשלה משמעותית עם למעלה מ- 2 מיליארד שקל במטרה לתמרץ את הרשויות המקומיות לשווק ולהוציא היתרים ששר הבינוי והשיכון מקדם. הפעולות האלה בעיני ימשיכו את המגמה הזו של ירידת המחירים".
נושא נוסף שעלה בכנס היה תקן 21, התקן השמאי שמתייחס למיזמי התחדשות עירונית ולכלכליות שלהם. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אמר כי: "אנחנו רוצים להעלות את שיעור הרווחיות בתקן בסיוע השמאי הממשלתי לממשלה". בפאנל אחר שהתקיים בכנס השתתף השמאי הממשלתי, גילי בלולו, שהגיב לביקורת שנמתחה על התקן והוסיף כי "עד סוף השנה הנוכחית יש כוונה לעדכן את תקן 21".
דן קצ'נובסקיצילום: דרור סיתהכלדן קצ'נובסקי מנכ"ל ובעלים מרכז הנדל"ן אמר בכנס: "אחרי שנתיים של מלחמה ומטחי טילים למרכזי הערים - המדינה עדיין לא מצאה לנכון להכניס את היד לכיס. משך הוצאת ההיתרים נותר גם הוא ארוך מאוד, ואפילו עלה ביחס ל-2024. כמעט ארבע שנים מיום קבלת תיק מידע ועד לקבלת היתר. גם כאן, אפשר היה לצפות שלאור המלחמה, התהליכים יתייעלו. בפועל - התדרדרות לאחור. יזמים רבים עומדים בפני משבר רציני. כל הנחות היסוד שהיו לפני חמש ושש שנים, שצפו כי השוק ימשיך לעלות בעקביות, כבר לא רלוונטיות, ולמכור דירות היום? זו כבר משימה בכלל לא פשוטה".
"תמריץ שאמור להיות משמעותי"
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי) התייחסה למתווה השיקום של מתחמי הדיור שנפגעו מטילים ולתזכיר החוק שפורסם: "התזכיר היה מאוד חיוני למדינה וככל שהתחלנו להתכנס אליו הוא עורר שאלות ומחלוקות. המטרה של החוק היא לכונן את המבנים בדרך של התחדשות עירונית שיתאימו למדיניות הציפוף תוך שימור זכויות הדיירים: הבאנו את מנגנון הbuyout שיאפשר לקנות את זכויות הדיירים החוצה, ככל ויגידו שהם רוצים למכור את הזכויות, הם יקבלו סכום של יותר משווי של דירתם, שווי של דירה חדשה.
עו"ד כרמית יוליס צילום: לע"מ זהו תמריץ שאמור להיות משמעותי ואנו אופטימיים לגבי שיתוף הפעולה של הדיירים. זה מצמצם המון מחלוקות. מבחינת היבטי התכנון - לזרז כמה שניתן, הגשת ההיתר עם הליכי אישור התכנית גם נכנס לחקיקה. ובסוף גם להעביר את הסמכות לשלטון המקומי כי היא זו שנמצאת בסוף מול האנשים, אנחנו כממשלה הבנו שזה הדבר הנכון. להעביר סמכויות לתחום השלטון המקומי. בסוף המטרה היא שהתכניות יצאו לפועל".
צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים שבעירו נפגעו מבנים רבים ציין כי "הדבר שהכי מטריד אותנו הוא מתי האנשים יחזרו הביתה? אם לא יהיה שיתוף פעולה הדוק בין הרשות לממשלה זה ייקח הרבה זמן. במקרים קודמים זה מה שקרה. יש גם מקום לפרגן לצוותים שהגיעו לאירוע ובדקו את ההרס. אני רואה גם נכונות לעשות את הדברים וקידום התזכיר זה אחד הדברים. שמעתי גם בממשלה את המשפט - לא משנה הכסף רק שיחזרו הביתה. בת ים סבלה את ההרס הכי גדול בארץ, יש עוד 15 בניינים שצריך להרוס. אבל אם נמצאים 92 ימים מאז הפגיעה ואין חוק שעבר - נכשלנו כולנו. הרשויות, הממשלה, צריכים לתת מענה לתושבים בלוחות הזמנים הכי מהירים".
גורי נדלר, מנהל אגף בכיר תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית אמר בהקשר זה כי: "הסוגייה הייתה חדה וברורה - את הבניינים שקרסו רוצים לשקם מהר. אבל הייתה שאלה לגבי הסביבה והמרחב הגדול יותר. התזכיר לחוק עושה איזון כי כולם מבינים שצריך להכניס למתווה גם בניינים שלא נפגעו. המוטיבציה היתה לייצר אירועי התחדשות עירונית שישנו את המציאות ולכן הולכים על אזורים ולא רק על הבנינים שנפגעו. השאלה היא לא מי מוביל אלא איך עובדים ביחד. נכון שהרשויות המקומיות יובילו את התהליך, אבל הן חייבות לדעת לשתף את היזמים".
חזרה של מס הרכוש
עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, אמר בכנס כי נשקלת האפשרות להחזיר את מס הרכוש. "אם מסתכלים על העולם הפיסקלי במדינת ישראל מרבית המס משולם כמס ישיר על עבודה, הכנסה מעסק והמס הוא גבוה . המס על האדם העובד מאוד גבוה ואנחנו חושבים שצריך לחשוב על מקורות פיסקליים נוספים שיכולים לאזן את הדברים", ", כך אהרונוביץ. " מס הרכוש היה קיים עד סוף 1999 ויש ועדה ברשות הכלכלן הראשי שדנה בנושא. אחרי החגים נגיש את המסקנות לשר האוצר מתוך מטרה שזה יהיה כחלק מחוק ההסדרים ב 2026. המטרה היא להשית את מס הרכוש על כל קרקע שהיא לא קרקע חקלאית. יש מנגנון שיעשה את המס יותר יעיל".
רפי אלמליחצילום: אלי דסהרפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון השתתף אף הוא בכנס והתייחס לצורך בתכנון מהיר יותר ובמענה של מינהל התכנון לנושא: "לאחרונה הקמנו צוות בין משרדי של מנהל התכנון והולכים לכיוון של הורדת בירוקרטיה לייצר מסלולים מהירים. צריך לעבות ולשפר את שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים – שיכון, אוצר ופנים. זה יאפשר ליצור מסלול הרבה יותר מהיר וגם כלכליות שתגיע לפריפריה. זו הנוסחה להצלחה".
