״מאז פרוץ המלחמה, למעלה מ-80 אלף פלסטינים לא נכנסו לעבוד בישראל. וגם לא צפויים להיכנס, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. המדינה לא הצליחה למלא את השורות ואני חושב שזה מחדל מאוד גדול. חסרים עוד עשרות אלפי עובדים. עד סוף שנת 2024 הנזק למשק צפוי לעמוד על יותר מ-130 מיליארד שקל". כך אמר דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל בפאנל שהתקיים בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי במלון ענבל בירושלים.
עוד אמר יהלומי: "אני קורא לממשלת ישראל להאיץ את התהליכים. כל יום שבו חסרים עובדים הוא יום של נזק מצטבר. בשנת 2024 פעלנו להכשיר למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים. ראינו בכך הזדמנות להחזיר את העבודה הישראלית לענף, ואנחנו ממשיכים בהכשרות גם השנה. מדובר גם במילואימניקים שביצעו ימי שירות רבים בשנה וחצי האחרונות וגם בחיילים משוחררים. יש לנו אינדיקציות טובות שמדובר במגמה אמיתית".
איל טישל, סמנכ״ל התחדשות עירונית באזורים התייחס למיזמי התחדשות עירונית ואמר: ״יש רצון של הדיירים והם נרתמים לתהליך. אבל לוקח הרבה מאוד זמן לקדם ולאשר תב"ע. זה קורה בגלל מדיניות לא עקבית שכל הזמן משתנה. אפשר לרוץ שנתיים עם תוכנית מסוימת, להחתים דיירים ואז מגיעים למצב שהרשות המקומית לא מוכנה לתת הסכמה תכנונית. הדבר הזה מהווה מכשול דרמטי, והסכנה היא שזה יוביל לאי אמון של הדיירים בתהליך".
עוד דוברת בכנס הייתה עו״ד איריס פרנקל כהן, היועצת המשפטית של הרשות להתחדשות עירונית שסיפקה קצת נתונים על הענף: "אם נשאל מה חדש בהתחדשות עירונית, אפשר לדבר על העלייה המשמעותית במעמד של פינוי בינוי בתוכניות המאושרות. כיום מדובר בכמעט 57 אלף יחידות דיור בתוכניות שבקנה. לשם השוואה, בשנת 2014 הונפקו כאלף היתרים לפינוי בינוי, והיום אנחנו על יותר מ-15 אלף יחידות דיור מאושרות במסגרת הליכי פינוי בינוי".
עוד על פי פרנקל כהן: "ביחס בין פינוי בינוי להתחדשות בניינית, אנחנו רואים מגמה ברורה - ההתחדשות הבניינית, שהייתה עד לא מזמן הקטר של התחום, מפנה את מקומה לטובת פינוי בינוי. מדובר בלמעלה מ-51 אלף יחידות דיור, יותר מפי שניים מהיעדים שהוצבו להתחדשות עירונית. למעשה, פינוי בינוי והתחדשות בניינית מהווים יחד כ-40% מכלל ההיתרים בישראל".
"לא צריך את הוועדות המחוזיות"
חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה, השתתף בפאנל שעסק בפינוי בינוי בוועידה ותקף את הרשויות המחוזיות: ״הרעה החולה של הרשויות המקומיות היא הוועדות המחוזיות, שבהן יושבים פקידים שלא מכירים את העיר ולא מבינים את הצרכים שלה. הם עובדים רק כדי לסמן וי על כמה דירות קידמו, בלי ראייה כוללת או שיח אמיתי עם הרשות המקומית. אני לא צריך את השמרטפות של הוועדה המחוזית. באתי עם חזון, תנו לי לממש אותו. אבל במציאות רק שמים לי רגליים. לא צריך את הוועדות המחוזיות, אפשר לחסוך הרבה כסף אם פשוט יתנו לנו לנהל". נזכיר כי השבוע פורסם אודות מחלוקת חריפה בין עיריית רעננה ליזמי כפר בתיה לגבי תוכנית בנייה בעיר שמקודמת בימים אלה בוועדה המחוזית.
יקי אמסלםצילום: איציק שוקליקי אמסלם, מנכ״ל קבוצת אלמוג, התייחס להתנהלות הרשויות המקומיות בתהליך ההתחדשות העירונית ואמר: "ראש העיר צריך לדעת להוריד החלטה לצוות שלו עוד לפני הוועדה המחוזית. אבל בחלק מהמקומות המציאות היא שאתה צריך למצוא מישהו שידבר עם ראש העיר כדי שיבין למה הפרויקט לא זז. צוות עירוני שרוצה לדחוף יודע להביא היתרי בנייה בפחות מ-6 שנים. נכון להיום מסות גדולות נכנסות לשוק וזה מבורך. זה המקום לחברות רציניות שיודעות להתארגן לאירוע הזה בגיוס עובדים, הכשרה של מנהלים ועוד".
אלעד אפרגן, מנכ״ל ובעלים של ישראל אירופה אמר בכנס כי ההיקפים הגדולים בהתחדשות העירונית מפתים גם חברות גדולות שלא עסקו בתחום בעבר ומדובר במגמה: ״אנחנו רואים בשנים האחרונות מעבר של חברות גדולות עם יכולות כלכליות שעוברות ממסחר ותעסוקה לעבר עולמות המגורים וההתחדשות העירונית. החברות האלה מזהות את הפוטנציאל בשוק המגורים - במיוחד בהתחדשות עירונית".
דוגמה לחברה גדולה שכזו היא אביב מליסרון. צחי דידי, מנכ״ל החברה השתתף אף הוא בכנס ואמר: ״תחום ההתחדשות העירונית תפס תאוצה גדולה, כי הבינו שמי שרוצה לבנות במרכזי ערים נתקל במציאות שבה המגרשים הפנויים נגמרים. ההון העצמי בשלבים הראשונים יחסית נמוך, אני קורא לזה עלות האופציות – אבל אין ודאות כשנכנסים למתחם וגם אי אפשר לדעת מראש כמה יחידות דיור העירייה תאשר".
"מקווה שהמדינה תשכיל לקצר תהליכים"
ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי אמר בכנס: ״זו שנה נוספת שאנו מקיימים את כנס הנדל״ן בירושלים ולא בכדי. ירושלים מובילה במדדי התחדשות עירונית תוך הבנה בצורך הרב שיש בכך. אני מקווה שהמדינה ונציגי הממשלה ישכילו לקצר תהליכים על מנת ליצור הצפה של דירות, הורדת מחירים ומתן אפשרות לזוגות צעירים לקנות בית במדינת ישראל".
נחמה בוגיןצילום: ניר שהרבניפאנל אחר שהתקיים בוועידה עסק בתקן 21 שמתייחס למיזמי התחדשות עירונית ולהיתכנות הכלכלית שלהם. יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, התייחסה להחלטות של וועדות התכנון לאור התקן וטענה כי ההחלטות לא תמיד מבוססות על הסיבות הנכונות. ״מה שמוביל זה לא תכנון ולא כלכליות - זו מדיניות. ופה הבעיה. בסופו של דבר, לא תמיד מתייחסים לשיקולי תכנון. יש שיקולי מדיניות וראש עיר מחליט מה ההגבלות שלו ובזה זה נגמר".
בשיחה בין בוגין, יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, לבין גיל בלולו, השמאי הממשלתי, ציין בלולו כי: ״ תקן 21 עובד לרוב אבל צריך לדייק אותו וכל הזמן לבחון את עצמנו מחדש לגבי כל הפרמטרים. כל מי שמרגיש שנעשה לו עוול והוא מקופח והתקן לא משקף נכון את הכדאיות הכלכלית של אותו פרויקט, אז יש מקום לסטות מהתקן מנימוקים אמיתיים כי כל פרויקט הוא שונה. אם היזם מנמק את זה לשמאי במוסדות התכנון והוא לא מקבל קשב נכון מוזמן לפנות אליי ויגידו לכם אנשים שפונים אלי אני מנהל שיח ואם משכנעים אותי אנחנו משנים החלטות ויודעים לדייק אותן".
עוד נושא שעלה לדיון היה הגבלת שכר הטרחה של החברות המארגנות בהתחדשות עירונית. כזכור, נקבע כי שכר הטרחה יוגבל לרמה של בין 5,000 שקל ל-30 אלף שקל לדירה, וזאת בעקבות מהלך של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. במסגרת הכנס גורמים שונים הביעו תמיהה על הקביעה. בין היתר הייתה זו בוגין שאמרה כי יש "להתאים את הנושא והסכומים למציאות". גם השמאי הממשלתי הראשי התייחס לנושא ואמר שהוא מודע לבעייתיות, נפגש עם לשכת המארגנים בנושא ובוחן האם יש לערוך שינוי במצב הקיים. מלשכת המארגנים נמסר כי: "הלשכה מברכת על הרצון של השמאי הממשלתי לעדכן את תקן 21 בהתאם למחירי השוק".
