סבב המכסים החדש שעליו יכריז היום נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, תחת הכותרת "יום השחרור" משנה סדרי עולם, אך לא בהכרח בדרך שבה התכוון. מלחמת הסחר המתפתחת יצרה בריתות חדשות ולא בהכרח צפויות בין מדינות שונות, בהן גם היריבה הגדולה סין, שמחפשות אחר דרכים להתגונן בפני המהלכים של טראמפ.
ברית מרכזית שכזו נחשפה השבוע כשיפן, סין ודרום קוריאה הכריזו כי יפעלו לחיזוק המסחר החופשי ביניהן. ההכרזה התפרסמה בתום פגישה בין שרי המסחר של המדינות — הראשונה בדרג זה בחמש השנים האחרונות. המכנה המשותף המרכזי שעומד בלב ההסכם הוא הפגיעה של המכסים האמריקאיים בשלוש המדינות הללו, המייצגות 20% מאוכלוסיית העולם, 24% מהכלכלה העולמית ו־19% מהמסחר העולמי בסחורות. על סין כבר הושתו מכסים של 20% מאז החל טראמפ את כהונתו השנייה. בשבוע שעבר הוא הכריז על השתת מכס של 25% על כל יבוא המכוניות וחלקי המכוניות לארצות הברית, ודרום קוריאה ויפן הן יצואניות רכב גדולות.
שרי המסחר הסכימו בפגישתם לזרז את המו"מ על הסכם סחר בין המדינות, ועל יצירת "סביבת מסחר והשקעות יציבה וצפויה". שר המסחר הקוריאני, אהן דוק־ג'און, הוסיף כי הוחלט כי עליהם להגיב "בצורה מאוחדת" על האתגרים הכלכליים המשותפים. "הכלכלה והמסחר כיום מושפעים מהפרגמנטציה הגוברת בכלכלה העולמית", אמר. שלושת הצדדים החליטו גם על חיזוק שיתוף הפעולה בשרשראות האספקה ובפיקוח על היצוא.
עם זאת, השרים ניסו לרכך את הדיווחים כי מדובר בתגובה יזומה למכסים. כך, שר המסחר היפני יוג'י מוטו אמר אתמול במסיבת עיתונאים כי הפגישה נועדה להחלפת דעות, אבל בארצו הכריזו כבר כי יקימו בסביבות אלף "מרכזי ייעוץ" לעסקים שנפגעו מהמכסים. טראמפ עצמו דחה השבוע את הטענה כי המכסים שלו יקרבו מדינות לסין, ויפגעו בכך בדומיננטיות האמריקאית.
מכסי משנה על ונצואלה
טראמפ שומר על רוב הפרטים הנוגעים למכסים לרגע ההכרזה הדרמטי. אך מה שכן ידוע מראש הוא שהיום יפוג הפטור הזמני שהעניק ממכסים על קנדה ומקסיקו לסחורות שעומדות בתנאי הסכם הסחר שנחתם בין שלוש המדינות בכהונתו הראשונה. כמו כן, ייכנסו לתוקף “מכסי משנה” על ונצואלה, שפירושם שכל מדינה שתרכוש נפט או גז ממנה תעמוד בפני מכס של 25% במסחר שלה מול ארצות הברית. מחר גם ייכנסו לתוקף המכסים האמורים בשיעור של 25% על יבוא מכוניות לארצות הברית, והמס בשיעור דומה על יבוא חלקי מכוניות יוטל בעוד כחודש.
ב”וושינגטון פוסט” דיווחו אתמול כי יועציו של טראמפ בבית הלבן ניסחו טיוטה להשתת מכס של 20% על מרבית היבוא למדינה. טראמפ דווקא ניסה להרגיע מעט את האווירה עוד לפני החשיפה הרשמית, כשאמר שלשום: "אנחנו הולכים להיות מאוד נחמדים, באופן יחסי, נהיה מאוד אדיבים". אולם, ההערות הללו לא הספיקו כדי לבלום את הסנטימנט האנטי־אמריקאי המתגבר בקרב מדינות רבות.
כך, למשל, נשיאת הבנק האירופי המרכזי כריסטין לגארד אמרה השבוע בריאיון לתחנת הרדיו הצרפתית פרנס אינטר כי המכסים הם הזדמנות עבור אירופה לחזק את עצמאותה ולהתרחק מארצות הברית. "אנחנו נמצאים בפני החלטה קיומית באירופה, שתאפשר לנו לקחת את הצעד הזה לעצמאות מבחינת ביטחון ומבחינת אנרגיה ופיננסים", אמרה. "אנחנו בהחלט חייבים לקחת את המושכות לידיים".
עם זאת, היא הזהירה כי "כולם מפסידים במלחמת סחר, במיוחד ארצות הברית". האיחוד האירופי נחשב לאחת משותפות המסחר הגדולות של ארצות הברית. ב־2023, המסחר הדו־צדדי בסחורות עמד על 851 מיליארד יורו, כשבאיחוד ייצאו סחורות בשווי 503 מיליארד יורו לארצות הברית, וייבאו ממנה סחורות ב־347 מיליארד יורו. בעקבות זאת, נרשם עודף מסחרי של 157 מיליארד יורו לטובת האיחוד, נתון שמכעיס את טראמפ, הטוען כי הוא הוכחה ליחסים הלא מאוזנים בין הצדדים.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הגיבה אף היא על המכסים המתקרבים, ואמרה כי התקווה היא להגיע לפתרון במו"מ, אך "כל הכלים נמצאים על השולחן" כדי להגיב בחזרה בעת הצורך. ”אירופה לא התחילה את העימות הזה, אך כמובן שאם נצטרך, נגן על האינטרסים, האנשים והחברות שלנו”, הוסיפה פון דר ליין בנאום שנשאה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג. “איננו רוצים להגיב. אך במקרה הצורך יש לנו תוכנית חזקה ונשתמש בה”.
תוכנית התגובה של הנציבות האירופית, שאותה חשפה כבר בפברואר לאחר ההכרזה על המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום, כוללת השתת מכסים על סחורה אמריקאית בשווי 28 מיליארד דולר, שייכנסו לתוקף באמצע החודש. המכסים האלה מיועדים לחול על מוצרי פלדה, טקסטיל, מכשירי חשמל ומוצרי חקלאות. באיחוד מתכננים מכסים גם על מוצרים אמריקאיים מוכרים כמו וויסקי, ג’ינסים ואופנועים של הארלי דוידסון. ההודעה הזו של הנציבות נענתה אז בתגובה נזעמת מטראמפ, שבפוסט במדיה החברתית איים להשית מכסים של 200% על יבוא משקאות אלכוהוליים מאירופה.
למרות זאת, הציבור האירופי תומך במהלכים. סקר של YouGov שנערך בצרפת, דנמרק, בריטניה, גרמניה, ספרד ואיטליה מצא כי מרבית הנשאלים מצדדים בהטלת מכסי תגובה נגד ארצות הברית. כך, בדנמרק 79% תמכו במכסי התגובה, ובאיטליה 56%. “אירופה מחזיקה ברוב הקלפים, ממסחר וטכנולוגיה ועד לגודל השוק שלנו”, הוסיפה פון דר ליין. “אך החוזק הזה בנוי על הנכונות שלנו לנקוט צעדי תגובה נחרצים בעת הצורך”.
הדברים האלה מגיעים בשעה שהאיחוד האירופי נערך להשקה היסטורית של היורו הדיגיטלי באוקטובר הקרוב, במהלך שאותו מציג הבנק המרכזי האירופי (ECB) כתגובה אסטרטגית למדיניות טראמפ. היורו הדיגיטלי הוא מקביל וירטואלי למטבעות ושטרות יורו. הבנק המרכזי האירופי מקווה שהיורו הדיגיטלי ישפר את התשלומים המקומיים בגוש תוך ריכוך התלות מספקים זרים כמו ויזה ומאסטרקארד. הנציבות האירופית רואה בפרויקט חיוני למילוי המשימה האסטרטגית שלה להשגת אוטונומיה.
בת ברית מאוכזבת נוספת היא קנדה. בשכנה מצפון, שהפכה ליעד מרכזי לאיומי המכסים של טראמפ, מתרחבת המחאה נגד מוצרים אמריקאיים, שכבר מתחילה להדאיג חברות בארצות הברית. כך, בחודש שעבר הזהירו במותג הוויסקי האמריקאי, ג'ק דניאלס, מהתגובה הקנדית החריפה, שכללה הורדת המוצרים מהמדפים בחנויות, וטענו כי הצעדים הללו גרועים מהמכסים. באופן דומה, ברויטרס דווח כי קמעונאים בקנדה ביטלו בחודש האחרון הזמנות מיצואני פירות הדר מקליפורניה. בהתאם, בשלב זה, המרוויחות מהקמפיין הן היצרניות הקנדיות. כך, מותג החיתולים המקומי Royale diapers דיווח על זינוק של פי ארבעה במשלוחים השבועיים שלו.
מלבד הבריתות החדשות והתגובות הנזעמות, למלחמת הסחר שבה פתח טראמפ צפויות להיות השלכות כלכליות חמורות, לפי מחקר שפרסמו כלכלנים באוניברסיטת אסטון בבריטניה. בתרחיש הגרוע ביותר שבדקו, המכסים שמשית טראמפ על היבוא לארצות הברית ומכסי התגובה יגרמו לפגיעה של 1.4 טריליון דולר בכלכלה העולמית, ולעלייה חדה במחירים בארצות הברית. החוקרים בחנו שישה תרחישים שונים להתפתחות מלחמת הסחר והתבססו בחישובים על נתוני מסחר מ־132 מדינות עבור 2023.
לפי החוקרים, הסלמה במכסים מובילה למחירים גבוהים יותר, הפחת התחרותיות ושיבושים בשרשראות האספקה. "ארצות הברית תחווה ירידות משמעותיות: הייצוא ייפול ב־66.2%, והיבוא ב־46.3%", כתבו החוקרים בנוגע לתרחיש הגרוע ביותר. נפגעות גדולות נוספות יהיו מקסיקו וקנדה, שבהן יירד היצוא ב־35% ו־32.6%, בהתאמה. "כלכלות גדולות כמו גרמניה, סין, יפן ובריטניה ידווחו גם כן על צמצום נפחי המסחר, פגיעה בתוצר המקומי והפסדים למערכת הרווחה, אף שיהיו פחות חמורים מאלה בצפון אמריקה".
בדומה, בגולדמן זאקס העלו את הסבירות למיתון בארצות הברית בשנה הקרובה מ־20% ל־30%, זאת על רקע "תחזית צמיחה נמוכה יותר, ירידה באמון והצהרות מבכירים בבית הלבן על המוכנות לסבול נזק כלכלי".
חששות גוברים באירלנד
יש גם מי שניצלו את הימים האחרונים לפני הכרזת "יום השחרור" של טראמפ כדי לצמצם ככל יכולתן את החשיפה למכסים. כך, וייטנאם הודיעה כי תפחית מכסים על מגוון מוצרים, בהם מכוניות, גז נוזלי ומוצרי חקלאות על מנת לרצות את נשיא ארצות הברית ולהפחית את המכסים שיושתו עליה.
גם ארגנטינה מנסה לרכך את המכה, ושר החוץ חררדו ווטיין נפגש אתמול עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו בניסיון להניח את היסודות לקראת הסכם מסחר בין שתי המדינות. ארגנטינה היא יצרנית של תבואה, ליתיום ואנרגיה, והמסחר הדו־צדדי עם ארצות הברית עמד בשנה שעברה על כ-15 מיליארד דולר. במדינה מקווים שהקרבה האידיאולוגית בין טראמפ לנשיא חוויאר מיליי יסייע בקידום ההסכם.
לעומת זאת, באירלנד גוברים החששות שהיא תהיה אחת הנפגעות הגדולות, מכיוון שהיא נסמכת יותר משאר המדינות באיחוד האירופי על ארצות הברית כשוק ליצוא. כך, ב־2024 ייצאה אירלנד לארצות הברית סחורות בשווי 73 מיליארד יורו, קרוב לשליש מכלל הייצוא שלה. ראש הממשלה מייקל מרטין, הודה השבוע כי המכסים המתוכננים מהווים “איום חמור ורציני”, בהתבסס על ההערכות כי מכסים בגובה 20% יעלו למדינה יותר מ־18 מיליארד יורו.
עוד לפני ההכרזה על המכסים כבר הייתה להם השלכה בולטת אחת. משקיעים הזרימו הון לקרנות זהב בקצב המהיר ביותר מאז ימי הקורונה, זאת לנוכח החשש מהשלכות מלחמת הסחר. לפי החישובים שערכו בסטנדרד צ’רטרד, ברבעון הראשון של השנה הזרימו המשקיעים יותר מ־19.2 מיליארד דולר לקרנות זהב. מחיר הזהב טיפס אתמול לשיא של 3,148.88 דולר לאונקיה, כך שמתחילת השנה עלה מחיר המתכת ב־19%. “חוסר ודאות הוא אחד הגורמים העיקריים שהוביל להתעניינות המחודש בזהב”, אמר ל”פייננשל טיימס” גרישם גופאול, אנליסט בכיר במועצת הזהב העולמית. “יש בשוק סנטימנט כללי של בריחה מסיכונים”.
