בשיתוף מועצת החלב
צילום: ליאור שרון
מדינת ישראל מתמודדת כבר למעלה משנה וחצי עם מלחמה קשה בכמה חזיתות ועם אתגרים לא פשוטים של שיקום ובנייה מחדש. אם מחפשים סיבות לתקווה או לאופטימיות, אחד המקומות שמסמלים בצורה הטובה ביותר את השיקום המהיר הוא ענף החלב. ימים ספורים לאחר מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, במהלכה רפתנים נרצחו ונחטפו, עובדים נפגעו, בעלי חיים מתו ונזק כבד נגרם לרכוש, הרפתות חזרו לפעילות ומועצת החלב הודיעה כי הן נותנות מענה לביקושים בשוק. איך ניתן להסביר את החזרה המהירה לפעילות? עד כמה הייתם ערוכים למכה כזו?
"אי אפשר באמת להיות ערוכים למכה כזאת", אומר מנכל מועצת החלב, איציק שניידר, "אבל ענף החלב הוא ענף די מאורגן, ולצערנו לפני שבעה באוקטובר עברנו מספר סבבים בעוטף עזה, והיו לנו נהלים ודרכים לתקשר עם משרדי הממשלה, עם רשויות החירום ולהפעיל את הענף, אבל במילה אחת אפשר להגיד - תחושת שליחות, אחריות ומחויבות. אי אפשר להאמין מה שעבר על הרפתנים האלה - אבל תחושת המחויבות בסוף גברה על הכול, ואנשים שבני משפחה שלהם נרצחו, הופיעו אחרי יומיים ואמרו: 'אני ברפת, בואו תעזרו לי'.
"במקביל למה שקרה בעוטף, גם קרה לנו את האירוע בצפון, עם עשרות אלפי טילים, יישובים שמפונים, והרפתנים והנוקדים מקבלים החלטה, אנחנו נשארים, ואנחנו ממשיכים להפעיל את הרפת בשביל בעלי החיים, בשביל הציבור במדינת ישראל. גם בקשר למובילי החלב - יש סיפורים על משאיות חלב שנסעו בלי אורות, בדרכים עוקפות, כדי להתחמק מטילי נ"ט. יש לנו רפתן, מנהל רפת של כיסופים, ראובן הייניק ז"ל, שביום שלישי אמר: 'אני חייב להגיע לרפת, לדאוג לפרות שלי, הלך לרפת, עלה על מארב של מחבלים ונרצח. אנחנו קיבלנו החלטה שאנחנו עומדים במחויבות לעם ישראל, ואנחנו מפעילים את הרפתות, ועמדנו במשימה, סיפקנו חלב לאורך כל המלחמה".
איך אפשר מסביר את הנחישות הזו של הרפתנים?
"אלה אנשים מזן מיוחד, אנשים שחיים בתחושה של שליחות. מבחינתם, לייצר חלב זה לא רק פרנסה, זה גם לשמור על הגבולות, זו מחויבות לציבור לספק חלב".
מדברים הרבה על חשיבות הגבולות מבחינת ביטחונית והתיישבותית, אבל מה עם ביטחון המזון? איזה מסקנות כדאי להסיק בנושא זה לאחר שבעה באוקטובר?
"נתחיל מביטחון ואחרי זה נעבור לביטחון מזון, כי זה אומנם נשמע דומה אבל זה קצת שונה. הייתה תפיסה לפני שבעה באוקטובר, שמי צריך את ההתיישבות הזאת והחקלאות הזאת. אני חושב שמה שעברנו בשבעה באוקטובר, גם בצפון וגם בדרום, מוכיח שהתפיסה שההתיישבות היא חלק ממערך ההגנה והביטחון של מדינת ישראל - עדיין שרירה וקיימת. אני אגיד משהו שהוא לא כל כך פופולרי. הרפתנים והמתיישבים בעוטף הגנו בגופם על אזרחי מדינת ישראל, תושבי המרכז, כי אם הם לא היו עוצרים שם, הם היו בראשון לציון ובתל אביב.
"ביטחון מזון זה סיפור שונה. כולנו חווים את הנושא של ההתחממות הגלובלית. העולם שלנו משתנה. מדינות בעולם הבינו שאנחנו הולכים לקראת משבר מזון בעולם, בעוד 20-10 שנה יהיה מחסור במזון, תהיה מלחמה על מזון. יש ממשלות חכמות, ממשלת סין לדוגמא קונה מאות אלפי דונמים באפריקה, בברזיל, כי היא יודעת שהיא צריכה לגוון ולייצר את המזון לאוכלוסייה שלה בעתיד בעוד מקומות.
בממשלה מודעים לתרחיש האימים הזה?
"שר החקלאות הנוכחי, אבי דיכטר, באמת העלה את הנושא לסדר היום וגם שינה את השם של משרד החקלאות, למשרד החקלאות וביטחון המזון. בהתחלה צחקו עליו, אמרו 'מה זה משנה', אבל זה מאוד משנה, כי זה ממקד את את המטרות ואת הדרך. חשוב להבטיח ביטחון מזון לאזרחי מדינת ישראל במציאות של עולם שהולך ומשתנה, ולחקלאות יש תפקיד מרכזי בזה.
"אבל לצערנו, במשרדים אחרים, נגיד במשרד האוצר, לא כל כך מבינים את זה, ועדיין מדברים בכל מיני סיסמאות מבתי הספר לכלכלה של שוק חופשי, ייצוא חופשי ויבוא, איזה יבוא? במלחמה הזאת האחרונה, בשבעה באוקטובר, טורקיה, שהייתה ספקית גדולה, כי החליטו שזה יותר זול לייבא עגבניות וירקות מטורקיה, עצרה את האספקה, היה מחסור בעגבניות. אבל זה רק פרומו, החות'ים סוגרים את הים. זה בנוגע לביטחון - בהקשר של התחממות גלובלית זה לתמיד.
"כל המדינות בעולם עוסקות היום בלהבטיח איך מגדילים את הייצור החקלאי ואיך תומכים בחקלאים. במדינת ישראל, עדיין היום, אנחנו מתמודדים עם זה שרוצים לפתוח את ענף החקלאות ליבוא חופשי מארצות הברית. חברים, אין מדינה שלא מגינה במכסים על החקלאים שלה ומסמנת את מוצרי החקלאות החשובים. דברים משתנים לאט לאט, במשרד החקלאות יש לנו במשמרת הזו שר מצוין שמבין את האירוע וזה מתחיל לחלחל לשאר משרדי הממשלה".
מה יכולות להיות ההשלכות לאי היציבות בענף? יש רפתות בסכנת סגירה?
תראי, אנחנו לא יכולים להתמודד מול התעשייה והחקלאות בארצות הברית עם השטחים הגדולים שיש להם, עם התמיכה שמקבלים מהממשלה. גם לייצור של חלב כשר יש עלויות, המזון של הפרות בישראל הוא יקר, ואנחנו בשיאה של שנת בצורת שעוד לא הייתה כמוה בשני העשורים האחרונים ולא גדל מספיק מזון לפרות. לכל הדברים האלה יש השלכות, ואנחנו לא יכולים בלי כלים, בלי עזרה של הממשלה.
"אנחנו באמת מבקשים הגנות רק על דברים מאוד בסיסיים, כי למרות כל מה שאני אומר, רוב ענף החלב פתוח לייבוא עם מעדני חלב, גבינות מתחת לחמישה אחוז, יוגורטים. יש שני מוצרים שנקראים מוצרי ויסות - גבינה צהובה ואבקת חלב שמשמשות לנו בתעשייה לוויסות של עודפים - ועליהם אנחנו מבקשים הגנה".
אי אפשר שלא לדבר על יוקר המחיה, שהוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים את הציבור בישראל. איזו בשורה אתם יכולים להביא לצרכנים?
"תראי, בשנה אולי הכי מורכבת בכלכלה הישראלית, מחירי החלב עלו ב-1.4%. כל עלייה היא עלייה כואבת וקשה לציבור, אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציה. מחירי החלב במדינת ישראל הם מחירים מפוקחים והם צמודים למחירי התשומות. זאת אומרת, מה שעולה למחלבות בהקשר זה הוא בעיקר מחיר החלב, אבל עוד כל מיני דברים שהתייקרו לרבות דברים שהם באחריות המדינה, כמו מיסים ושכר מינימום. אז בכל השנה המורכבת הזאת מחירי החלב התייקרו ב-1.4%. בכמה עלו מחירי התחבורה הציבורית שהמדינה אחראית עליהם? בעשרות אחוזים. בכמה עלתה הארנונה, בכמה עלו המוצרים המיובאים? אז אני חושב שגם בעניין הזה, ענף החלב הוא אי של יציבות בשנה האחרונה".
נשמח לסיים עם מסר אופטימי, ערב חג השבועות, חג החלב. אז איפה אנחנו נמצאים מבחינת שיקום הרפתות? האם חזרנו לשישה באוקטובר מבחינת הפעילות, התפוקה, מבחינת תחושת הביטחון של התושבים והעובדים?
"אנחנו קיבלנו החלטה, האמת ששר החקלאות דיכטר הבין שהרפתות הן סמל, והחלטנו שהרפתות יובילו את השיקום בעוטף. הגדלנו באופן משמעותי את מכסות החלב לרפתות העוטף, אני שמח להגיד שהיום, בשנת 2025, כל הרפתות בעוטף מייצרות 25% יותר חלב ממה שיצרו ערב שבעה באוקטובר. כל הרפתות האלה עברו תנופת בנייה ושיקום, ואני מזמין את כולם לבקר ולראות את הרפתות הפורחות, זה עושה קצת חם בלב בכל הפינות החשוכות שיש לנו. זאת הבשורה, שמהמקום הנמוך שהיינו בו בשבעה באוקטובר, הצלחנו לחזור בכוחות משותפים, לשקם ולצמוח ולגדול".
