מנסים לקצר את הבירוקרטיה: הכנסת אישרה תיקון לחוק התכנון והבנייה, המעניק למינהל התכנון סמכות להוצאת היתר בנייה בפרויקטים מעל 80 יחידות דיור, זאת לאחר שעברו 6 חודשים מרגע הגשת הבקשה בוועדה המקומית. לשם כך, הוקם במינהל התכנון גוף ייעודי, רשות רישוי ארצית, כדי להתמודד עם הבקשות להיתרים לאחר המועד שנקבע בחוק. על פי מינהל התכנון, התיקון החדש כולל פוטנציאל לקידום כ-48 אלף יחידות דיור. במקביל, התיקון מתייחס גם למיזמי תשתיות.
נסביר כי נכון להיום שלב הוצאת היתר הבנייה במיזמי מגורים נחשב לאחת מנקודות התורפה של התהליך כולו ואורך זמן רב - בין חודשים לשנים. גורמים בענף מצביעים לא פעם על התמשכות ההתהליך לקבלת היתר הבנייה כאחד החסמים העיקריים בענף, ומקשרים אותו לא פעם לרשויות המקומיות. המהלך של מינהל התכנון כעת מגיע כמענה לטענות אלו.
עם זאת חשוב לציין באותו הזמן כי גורמים בענף שבחנו את התיקון החדש מתקשים לראות בו פיתרון משמעותי לבעיה וטוענים כי מדובר בטיפול בבעיה אחת מיני רבות בהליך מסורבל של מתן היתרי בנייה. עוד נטען שמסלול עוקף רשות מקומית עשוי ליצור התנגדויות מה שיקשה על יישום המיזם המבוקש בשטח. במקביל, גם בשלטון המקומי מתנגדים למהלך.
קיצור משמונה חודשים לחצי שנה
מדובר למעשה בהשלמה של מהלך שהתחיל כבר ביוני 2023. במסגרת תיקון 143 לחוק התכנון והבנייה שאושר באותה התקופה, הוחלט על הקמת מוסד רישוי ארצי, זאת כחלק מהמאמצים לייעל את הליכי הרישוי במדינת ישראל, ובמטרה להתמודד עם מקרים של היתרי בניה ספציפיים אשר ההליך לגביהם מתארך באופן חריג. למוסד הרישוי הארצי הוענקו סמכויות רישוי מקבילות לאלה של רשות הרישוי המקומית והוועדה המקומית בתשתיות ומגורים, בכפוף לתנאים המפורטים בחוק.
עוד קבע אז החוק, כי הרשות תוכל להוציא היתר בנייה עבור פרויקטי מגורים הכוללים 80 יחידות דיור ומעלה, בתנאים הבאים: שמונה חודשים מהמועד שבו נקלטה הבקשה ברשות הרישוי המקומית וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר. במסגרת תיקון זה, מסך 640 היתרים פוטנציאלים, לא הוצא אף היתר מאחר והוא לא עבר את שלב הקליטה בוועדה המקומית. וזאת הסיבה לתיקון החדש.
כך, תיקון מספר 160 לחוק התכנון והבנייה שאושר כעת, קובע תנאים חדשים. על פי התיקון החדש מדובר בהיקף בנייה של 80 יחידות דיור בהיתר ולפחות שישה חודשים שחלפו מהמועד שבו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר. נסביר כי השינוי המשמעותי כאן הוא שהזמן נספר מיום הגשת הבקשה ולא קליטת הבקשה כמו בנוסח הקודם. במינהל התכנון מסבירים כי המטרה המוצהרת של התיקןן היא "מתן מענה משלים למימוש של פרויקטי מגורים בהיקף יחידות דיור גדול, על מנת להגדיל את ההיצע לדיור".
עוד נמסר כי: "התיקון החדש מקנה סמכויות נרחבות לרשות הרישוי הארצית גם בתחום התשתיות. הרשות תהווה רשות מקבילה לוועד המקומית בכל הקשור להוצאת היתר באופן מיידי למגוון רחב של פרויקטים, כך שבניגוד לפרויקטי מגורים, יזם יוכל לבחור כבר מהשלב הראשון היכן הוא ירצה לקדם את ההיתר. כמו כן, הרשות תוציא היתרים בכל השטחים הגליליים (שטחים שלא נמצאים בתחום של אף אחד ממרחבי התכנון המקומיים). בשטחים אלה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה היא זו שתפקדה עד היום כוועדה מקומית".
"לשחרר את העומסים"
שר הפנים, משה ארבל, התייחס לחקיקה החדשה ואמר: "אחד היעדים המרכזיים שהצבתי עם כניסתי לתפקיד הוא קיצור הביורוקרטיה בתכנון ובניה יעד שבסופו של דבר ישפיע גם על הורדת מחירי הדיור בישראל. החוק שאושר בכנסת הוא צעד חשוב.
שר הפנים משה ארבלצילום: לע"מהרפורמה תאפשר לשחרר את העומסים בהיתרי הבנייה הן להרחבת היצע יחידות הדיור והן להקמת תשתיות חיוניות ותצמצם את זמני ההמתנה לפרויקטים משמעותיים בשנה עד שלוש שנים. נמשיך להוביל מהלכים לשיפור התכנון והבנייה בישראל לטובת אזרחי ישראל״.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, התייחס אף הוא: "בדומה לוותמ"ל, ועדה שאחראית על תכנון באופן מהיר ואיכותי של פרויקטי דיור גדולים, כך רשות רישוי ארצית תהיה 'הותמ"ל של ההיתרים'. מדובר במהלך משלים וחשוב לכל הרפורמות בתחום הרישוי שקודמו על ידי מינהל התכנון במהלך שנת 2024, אשר תיתן מענה כולל גם למגורים וגם לתשתיות שיפרוץ את הסכר בהיתרים".
"השלטון המקומי אינו החסם"
בזמן שבמינהל התכנון ובמשרד הפנים סבורים שזה הפיתרון הנכון לסחבת שבאישור היתרי בנייה, בשלטון המקומי דווקא חושבים הפוך. מהמרכז לשלטון מקומי נמסר כי: "עיקרו של התיקון עוסק בהחלשת הועדות המקומיות והרשויות המקומיות, מתוך הנחה - שגויה בתכלית - שהשלטון המקומי הוא החסם, במקום הפתרון. כך, החוק קובע לרשות הרישוי הארצית סמכות מקבילה לזו של רשויות הרישוי המקומיות - במקרים של בניית תשתיות, לעתים כאלו מזהמות, לעתים כאלו הנבנות ישירות מכח תמ"א, ובכך מתאפשר דילוג מוחלט מעל לראש של תושבי המקום, שענייניהם מיוצגים ע"י השלטון המקומי, לניהול ארצי בידיים ארציות".
"וכך, נקבעת לרשות הרישוי הארצית סמכות שניונית לסמכות רשות הרישוי המקומית - בחלוף 6 חודשים ממועד ההגשה של התכנית, יכול מבקש התכנית לפנות לרשות הרישוי הארצית ולבקש שהיא, ולא רשות הרישוי המקומית, תטפל בהליך הרישוי. הנחת המוצא שהשלטון המקומי הוא ה-'אשם' בהימשכות הליכי רישוי הבניה למגורים נעשית בהתעלמות מוחלטת מהעובדה שמספר היתרי הבניה למגורים הניתן בשנה, עולה באופן משמעותי מהיעדים אשר נקבעו ע"י המועצה הלאומית לכלכלה (אסטרטגיית הדיור 2050), ומבלי להתייחס לכך שחדשות לבקרים מתבצעים תיקונים ושינויים משני סדרי בראשית בחוק התכנון והבניה והתקנות מכוחו".
עוד נמסר כי: "לנוכח השינויים והכאוס הקיימים כיום בדיני התכנון והבניה, הציפייה שרשויות הרישוי המקומיות יוכלו להוציא היתרים בתוך 6 חודשים ממועד ההגשה, היא ציפייה לא ריאלית ולא מעשית, ומשכי הזמן ברשות הרישוי הארצית צפויה אך להוכיח את כל מה שאמרנו כל העת - במקום לבצע שינויי עומק אמיתיים, כאלה שיחזקו את השלטון המקומי ויביאו לייעול אמיתי של ההליכים ולבשורה אמיתית לציבור, ממשיכים לייצר עוד ועוד מנגנונים שאך יסרבלו את הליכי התכנון והרישוי ויעכבו ויביאו להימשכות ההליכים עד להשלמת בינוי למגורים ויכולת אכלוס של התושבים".
