"השילוב בין עולם הנדל"ן והבינה המלאכותית פותח בפנינו אפשרויות חדשות לחלוטין", כך אומרת ליאת דנינו, משנה למנכ"לית אלמוגים. "באמצעות טכנולוגיות AI מתקדמות, אנחנו יכולים היום להמחיש רעיונות מורכבים ולחקור אפשרויות תכנון חדשניות בצורה שלא הייתה אפשרית בעבר. זה לא רק משנה את האופן שבו אנחנו מתכננים ומציגים פרויקטים, אלא גם מאפשר לנו לדחוף את גבולות היצירתיות והחדשנות בתכנון אדריכלי".
ליאת דנינוצילום: לילך רזדנינו מעניקה דוגמה לשימוש שהחברה עשתה בכלי AI – "לאחרונה השקנו סרט תדמית המשלב לראשונה בינה מלאכותית. בסרט מוצג המסע של אלמוגים לאורך 40 שנה של בניית הארץ, החל ברעיון הראשוני ועד לתכנון הסופי של הפרויקטים ש החברה ברחבי הארץ. עד כמה שאני יודעת, זו הפעם הראשונה שחברת נדל"ן עושה שימוש בבינה מלאכותית ככלי מרכזי בתהליך היצירה".
יצחק סער, סמנכ"ל שיווק ולקוחות באורון נדל"ן, מעניק דוגמה נוספת לשימוש שנהיה נפוץ בכלי הבינה המלאכותית: "AI חולשת כבר היום על כל שרשרת הערך. כיום אנחנו נעזרים בה ביצירת השפה הפרסומית שלנו, לדוגמה בפרסום שלנו הדמיה סטטית של פרויקט הופכת להדמיה חיה, בזכות כלי ה־AI. אנחנו נעזרים ב־AI בכתיבת חומרי פרסום ובפוסטים ברשתות החברתיות. הבינה המלאכותית מאפשרת ליהנות מעושר קריאייטיבי ביצירת סיפור המותג ומשמשת ממש כקופירייטר ומעצב נוספים בצוות השיווק.
יצחק יסעורצילום: ליאור נורדמןבין היתר, ניתן היום להשתמש בבינה המלאכותית כדי למפות את התחרות בשוק, מה שמסייע בקיצור זמנים משמעותי בביצוע מחקרי שוק מעמיקים, שבעבר דרשו זמן ארוך ומשאבים. כיום אפשר בתוך שעות ובאמצעות כמה כלי AI, למפות את השוק ולקבל מידע מהימן, שעוזר לנו לכוון את כלי השיווק בצורה מדויקת יותר. גם בעולם שירות הלקוחות הבינה המלאכותית היא מכפיל כוח משמעותי. צ'אטבוטים הם כלי שממטב את פניות השירות ומאפשר טיפול מהיר מאוד בבעיות, אם מתעוררות כאלה. כמובן, כשמדובר בבינה מלאכותית חייבים לוודא שנמנעים מטעויות, ולכן כל המידע של הצ'אטבוט נשען על מידע שאנחנו מזינים. כמו כן אנחנו מקפידים שבסופה של השרשרת תמיד יהיו אנשי שירות, כדי שכל פנייה תטופל במלואה, תתועד ותתויק".
אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק ומכירות של י.ח דמרי, מתייחס אף הוא לשימוש בבינה המלאכותית: "זה כבר לא חזון עתידי, אלא כלי שמשנה את כללי המשחק בענף.
אמיר כהןצילום: יח"ציזמים ורוכשים משתמשים ב־AI כדי לקבל החלטות חכמות יותר – מחיזוי ביקושים ותימחור מדויק ועד זיהוי הזדמנויות השקעה וניהול פרויקטים חכם. הבינה המלאכותית הופכת את המידע ליותר נגיש ושקוף עבור הרוכשים, מאפשרת להם לבצע השוואות מושכלות ומספקת תובנות שמסייעות בקבלת החלטות. עם זאת, לצד היתרונות הרבים, חשוב לזכור שהאלגוריתמים עדיין מוגבלים – רכישת דירה זה אירוע אמוציונלי, והמערכות לא מבינות את כל הניואנסים האנושיים ואינן מחליפות ניסיון, אינטואיציה ושיקול דעת מקצועי".
מארק זאבי, יו"ר במבי מערכות תוכנה, יצרנית BMBYai מציין, כי: "הטעות הכי נפוצה של חברות נדל"ן היא לנסות להסתיר את העובדה שהן משתמשות בבינה מלאכותית, אבל היום קל מאוד לזהות זאת. לכן לא צריך להסתיר ולא צריך להבליט – פשוט להיות שקופים. ההסתרה רק פוגעת באמון, שהוא הבסיס לכל עסקה מוצלחת.
מארק זאביצילום: מיכה בריקמןהאתגר הגדול ביותר עם AI הוא, שהיא אומרת שטויות באותה רצינות שבה היא אומרת דברים נכונים, ולכן אצלנו במערכת מנענו ממנה את האפשרות להציג מידע שלא נבדק על ידי אלגוריתם מבוסס דאטה אמין". עוד על־פי זאבי: "כשהיא מנוהלת נכון, AI משנה את חוקי המשחק בנדל"ן. במערכת שלנו אנחנו עושים שימוש בבינה מלאכותית בשלושה פיצ'רים. הראשון – טיוב לידים, השני סיוע בתימחור הפרויקט והשלישי - יצירת חומרי שיווק מותאמים אישית".
"עומדים בפתח עידן חדש"
גם נדב בריח, מנכ"ל בי נדל"ן ומייסד ByondPitch , סבור שזו רק ההתחלה: "אנחנו עומדים בפתח עידן חדש בעולם הנדל"ן, שבו טכנולוגיית הבינה המלאכותית משנה לחלוטין את כללי המשחק. כך למשל, עם טכנולוגיית ByondPitch שקיבלה לאחרונה פטנט רשום בישראל, חברות נדל"ן ויזמים יכולים לפגוש יותר לקוחות באופן וירטואלי, להעניק חוויית לקוח יוצאת דופן ואישית, ולשפר משמעותית את אחוזי ההמרה מפגישה לעסקה.
נדב בריחצילום: קרן מזורהפלטפורמה משלבת בין הטכנולוגיה החדשנית ביותר להבנה עמוקה של תהליכי תקשורת אנושית. הטכנולוגיה גם מאפשרת לצוות המכירות להתמודד בזמן אמת עם בעיות, ומספקת למנהלים תובנות מעמיקות על כל פגישה".
איל שלו, שותף בעלים ומנכ״ל בקבוצת השכל, סבור אף הוא שמדובר במהפכה: "למרות העובדה שהבינה המלאכותית עודנה בראשית דרכה, כבר היום ניתן לראות כיצד היא משנה את עולם המכירות בנדל"ן: "כבר עכשיו ניתן לתאם פגישות באופן אוטומטי, באמצעות AI, ללא כל התערבות של איש המכירות. גם ניתוח שיחות טלפון כבר מתבצע בצורה יעילה. ה־AI מסוגלת להעניק המלצות, לנתח את השיחה, לייצר משימות לאיש המכירות ולעזור לו לקדם עסקאות.
איל שלוצילום: יח"צלמנהל השיווק הבינה המלאכותית מספקת ניתוחים מעמיקים ותובנות חשובות לשיפור תהליכי השיווק. האם הבינה תחליף את אנשי המכירות? סביר שלא – לפחות לא בעתיד הקרוב, ואולי גם בכלל לא. רכישת דירה היא החלטה רגשית, והקונים זקוקים לתחושת ביטחון מול האדם והחברה שעומדים מאחורי העסקה. עם זאת אין ספק הטכנולוגיה תשנה באופן דרמטי את תחום תיאום הפגישות, מעקב הלקוחות וניתוח נתוני השיווק".
אנה פוגל, סמנכ"לית השיווק והמכירות בקבוצת רם אדרת, מציינת כי הבינה המלאכותית כבר חדרה לתחום שיווק הנדל"ן, והיא יכולה לשפר משמעותית את הביצועים השיווקיים ולהוזיל עלויות. "הטכנולוגיה מאפשרת שימוש בסוכנים וירטואליים, המסוגלים לפנות לקהלי יעד רחבים יותר ולהתאים את המסרים והשפה באופן אישי לכל קהל. בעבר חברות בנייה שרצו לשווק פרויקט לתושבי חוץ, נדרשו להכין סט שלם של חומרים שיווקיים ולהעסיק מתרגמים לשפות שונות. כיום התהליך מתבצע בתוך דקות, כולל התאמה ויזואלית מלאה. פוגל מעריכה שהשינויים הנוכחיים הם רק קצה הקרחון, וכי הבינה המלאכותית תמשיך להתפתח ולחדור לענף לא רק בתחומי השיווק".
ד"ר בלה ברדה ברקת, מומחית להשקעות נדל"ן, לוקחת את הנושא צעד אחד קדימה: "הבינה המלאכותית אינה רק כלי עזר – היא משכתבת את חוקי המשחק. בשלב הווירטואלי מערכות חכמות מחליפות יועצי נדל"ן, מסייעות בחישוב כדאיות ההשקעה ומנבאות מגמות שוק בדיוק מפחיד. אבל השינוי הדרמטי באמת קורה בשטח: רובוטים מחליפים פועלים, רחפנים מפקחים על אתרי בנייה, והדפסות תלת־ממדיות בונות שכונות שלמות בלחיצת כפתור. אך גם בעידן של אוטומציה ונדל"ן וירטואלי, הצורך בגורם האנושי לא נעלם – לפחות לא בתקופה הקרובה. פיתוחים טכנולוגיים יכולים לשפר, לייעל ולהרחיב את אפשרויות הבנייה וההשקעה, אך ההחלטות האמיתיות, הניואנסים הרגשיים והאינטראקציה הבין־אישית עדיין תלויים בבני אדם. נדל"ן, בסופו של דבר, הוא חוויה אנושית – לא רק מבנים, אלא קהילות, שכונות וערים שחיות ונושמות במרחב הפיזי".
גם בנדל"ן המניב הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי. דני צור, מנהל פיתוח עסקי בחטיבת הדאטה בחברת אלעד מערכות, מספר כיצד: "אלעד מערכות פיתחה מערכת AI מבוססת דאטה לחברות נדל"ן כדי להתמודד עם אתגרי העבודה ההיברידית בנדל"ן המניב. המציאות הזו מייצרת אתגרים, החל בתנודות בכוח האדם, דרך כמות השטחים המושכרים ועד לניהול הפיננסי וההכנסות וההוצאות של בעלי הנכסים. בעבודה משותפת עם חברת Appgrade, שמספקת מערכת לניהול נכסי נדל"ן, יצרנו תוצרי דאטה ו־AI לשיפור עולם התפעול, האחזקה וניהול נכסי נדל"ן. ה־AI סייעה ביצירת פתרונות חיזוי של כמות המבקרים בנכס, מדידת המשאבים שנדרשים לתפעול הנכס, כמו אנשי אחזקה וניקיון, ואף מספר החניות שיש לשריין בחניון. זאת לצד ניהול התפוסות של חדרי הישיבות והחניה והתאמתן גם לעבודה ההיברידית. גם בכל הקשור למרכזים לוגיסטיים ה־AI יכולה לסייע משמעותית, באמצעות ייעול תהליכי האחסון, התאמת שטחי האחסון לצרכים וקביעה דינמית של התימחור על בסיס הצרכים המשתנים. אלגוריתמים חכמים ינתחו את השוק ויקבעו מחירי שכירויות וכדאיות על־פי בדיקות רקע פיננסיות מבוססות־AI וניהול תמהיל השקעות חכם. גם הקמפיינים ייקבעו בהתאמה אישית, באמצעות AI, והטכנולוגיה תאפשר סיורים וירטאוליים בנכס".
"עלול להוביל להחלטות שגויות"
עודד נחום, יועץ AI ואוטומציות במשרדי נדל"ן, מסביר כיצד הבינה המלאכותית משתלבת כמעט בכל פעילות: "הימים שבהם אנשים התרוצצו בין דירות שהיו רחוקות מהרצונות או מהתקציב שלהם, כבר כמעט מאחורינו, ובקרוב יהיו נחלת העבר. היום אלגוריתמי AI מתוחכמים יודעים לזהות את הרצונות המדויקים שלך – משכונה מועדפת, דרך מוסדות החינוך ועד העדפות של סגנון בנייה ומאפייני דירה. על ידי ניתוח מידע עצום שנאסף מהרשתות החברתיות, מאתרי אינטרנט וממאגרי מידע ממשלתיים פתוחים, ה־AI מתאימה ללקוחות את הנכס המדויק ביותר, חוסכת זמן יקר ומאמץ מיותר, ומייצרת חווית רכישה אפקטיבית ומהירה הרבה יותר". עם זאת נחום מוסיף, כי לא הכול ורוד: "לכל ההתלהבות יש להוסיף נימה של זהירות; ה־AI טרם הגיעה לפסגת היכולת. פעמים רבות הדיוק תלוי מאוד באיכות הנתונים הקיימים. מידע חסר או שגוי עלולים להוביל להחלטות שגויות, שקשה לגזור מהן אחורה. נוסף על כך ה־AI לא יכולה עדיין להבין לעומק רגשות אנושיים, בדקויות של חלומות או פחדים, שמהווים חלק מהותי בהחלטות אישיות וארוכות טווח כמו רכישת דירה. הייתי מחכה עם הוצאת הגורם האנושי לגמרי מהתהליך" מסכם נחום.
ערן לשם וערן שקד, בעלי משרד CityBee אדריכלים, סבורים שמדובר בשינוי חיובי בתחום עם יתרונות ברורים: "בימים אלה הבינה המלאכותית משנה את תחום התכנון, תוך שיפור הדיוק, היעילות והחדשנות בתהליכי קבלת ההחלטות. כלים מבוססי AI מאפשרים לאדריכלים, מתכננים עירוניים ויזמים לנתח כמויות עצומות של נתונים – כולל מגמות דמוגרפיות, תשתיות, תחבורה ושימושי קרקע – ובכך לתכנן אזורים בנויים באופן חכם ומותאם לצרכים עתידיים. באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה, ניתן לחזות כיצד שינויי תכנון ישפיעו על זרימת התנועה, הביקוש לדיור וערך הנכסים, על היקפי פסולת שמייצרת משפחה, תרבות צריכה על סוגיה (מסחר מתחת לבית - כן או לא). בנוסף AI מאפשרת יצירה של תרחישים חלופיים למודלים תכנוניים, תוך בחינת היתכנות כלכלית וסביבתית, כמובן בתלות ביכולת לאסוף נתונים תוך שמירה על צנעת הפרט".
עומר דלוס נאמן, אדריכל עמית במשרד אורבך הלוי אדריכלים, מסכים שבשלב זה ה־AI משרתת את ציבור האדריכלים, בפרט במשימות טכניות כגון שרטוט, אולם גם הוא מזהיר שהדברים לא מושלמים: "עוד ועוד פעולות טכניות מיושמות ב־AI, שכן הטכנולוגיות המתקדמות חוסכות שעות עבודה רבות. ה־AI היא קונסיסטנטית ושומרת על סטנדרט גבוה, אך עם זאת, בשלב זה עדיין נדרש מעקב של אנשי מקצוע מיומנים, שמבצעים בקרת איכות ובוחנים שהתוצר המוגמר מוקפד וחף מטעויות. בשלב זה הטכנולוגיות העומדות לרשות המתכננים סובלות לא פעם מקשיים ותידרשנה לעבור עוד דרך כדי שנוכל להיעזר בהן בהיבטים נוספים. כמשרד לקחנו על עצמנו לנסות כל טכנולוגיה מוכחת, ולוודא האם היא אכן אפקטיבית עבורנו ויכולה לייעל תהליכים. בחלק מהמקרים גילינו שאכן קיים בהן פוטנציאל, ובמקרים אחרים אנחנו משתפים פעולה עם מפתחי טכנולוגיות. כך אנחנו תורמים בפיתוחן ובהתאמתן עבורנו ולענף כולו".
אודי חזן, מנכ"ל חברת Melingo AI המפתחת ומטמיעה סוכנים חכמים, מתייחס לתחום המכירות: "המהפכה הדיגיטלית בעולמות המכירות ושירות הלקוחות בתחום הנדל”ן נמצאת רק בתחילתה. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך להתפתח, אנו צפויים לראות פתרונות מותאמים אישית ברמה שלא הכרנו, עם מענה מדויק יותר לצורכי הלקוח והפחתה משמעותית של זמן ואנרגיה בתהליך רכישת נכסים ומכירתם. העולם פונה למענה מהיר, מותאם ומדויק, ותחום הנדל”ן חייב להתאים עצמו למציאות החדשה. החברות והמתווכים שיאמצו את השינוי במהירות, יובילו את השוק וייצרו יתרון תחרותי אמיתי בעולם שבו טכנולוגיה היא המפתח להצלחה".
דניאל בריץ', מנכ"ל קבוצת BK-BR העוסקת בניהול, תכנון ופיקוח הנדסי בתחום הבנייה, מתייחס להתייעלות האפשרית באמצעות שימוש ב־AI: "זה מוביל לאופטימיזציה של תהליכי בנייה וניהול משאבים. חברות בינלאומיות שונות הצליחו להוכיח הפחתה של עלויות פרויקטים בעד 15%, סכומים שעשויים להגיע למיליוני שקלים. בנוסף AI מסייעת בהערכת עלויות מדויקת יותר על ידי ניתוח נתונים היסטוריים ומגמות שוק נוכחיות, מה שמקטין את הסיכון לעלויות לא צפויות במהלך הפרויקט". לדברי בריץ', הטכנולוגיה יכולה אף לסייע במצוקת הדיור במדינה וגם לשפר את הבטיחות באתרי הבנייה: "ה־ AI יכולה לסייע בפתרון משבר הדיור על ידי תכנון ובנייה יעילים יותר של נכסים. שילובה בתהליכי בנייה יכול להפחית את משך הזמן והעלויות הכרוכות בבנייה, מה שיגביר את הזמינות של מלאי הדירות בשוק. בנוסף שילובה בענף הבנייה יכול להפחית משמעותית את מספר תאונות העבודה על ידי זיהוי סכנות בזמן אמת. מעבר לחיסכון בחיי אדם ניתן למנוע עלויות נלוות, שכרוכות בפציעות מסוג זה".
בנק ישראל:"ה־AI צפויה לשנות מהותית את שוק העבודה"
"הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) צפויה לשנות מהותית את שוק העבודה בשנים הקרובות", כך עולה ממחקר שפרסם בנק ישראל לאחרונה. "כדי להכין את שוק העבודה לשינויים, חשוב שהמדינה תוודא שיתקיימו הכשרות שיתאימו להשפעות הבמ"י הן על עובדים במקצועות שבמ"י תחליף, והן על אלו שבהם במ"י צפויה להשלים את פעילות העובד. במגזר הציבורי כשני שלישים מהמועסקים עובדים במקצועות שבהם במ"י עשויה להיות גורם משלים. שילוב רחב של במ"י במגזר זה יחייב קידום טכנולוגי במגזר והכשרה של העובדים. אלה, יחד עם התאמת הסכמי העבודה והרגולציה, יתרמו להעלאת היעילות בו". עוד נכתב: "הבמ"י צפויה ליצור ביקושים חדשים בענפי ההייטק, אך גם לגרום לירידה של הביקוש לרבים ממשלחי היד הטכנולוגיים, שכן היא מחליפה רבות ממשימותיהם. העוסקים במקצועות הטכנולוגיה יצטרכו לעדכן את הידע שלהם ולהתאימו לדרישות השוק המשתנות".
מנכ"ל רמ"י: "הארגון עבר טרנספורמציה דיגיטלית"
לא רק השוק הפרטי מתחיל לאמץ את הבינה המלאכותית. גם ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) קיבלו החלטה לפני תקופה ארוכה לעשות שימוש בכלים החדשים, וכעת המחשבות כבר הפכו למעשים בשטח. ברמ"י מספרים, כי "הרשות עברה תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית, וכעת בינה מלאכותית (AI) מהווה גורם משנה משחק, אשר מחליף תהליכים מסורבלים ביעילות, חיזוי מדויק וניהול חכם של נכסי הציבור. עם כניסתו לתפקיד של ינקי קוינט, כמנהל רמ"י, הוא הציב את נושא הטרנספורמציה הדיגיטלית בראש סדר העדיפויות של הארגון".
קוינט: "זיהינו בכל אחת מחטיבות הרשות את הפעולות העיקריות שאפשר להחליף בכלים טכנולוגיים מתקדמים. אני גאה לעמוד בראש ארגון שעבר טרנספורמציה דיגיטלית והפך להיות חלוצי בקליטה ובהטמעת טכנולוגיות חדשניות לניהול הקרקע". ברמ"י אף מעניקים שורה של דוגמאות לשינוי שהתבצע בארגון. הראשונה, ואולי גם העיקרית, היא מערכת AI לקביעת ערכי הקרקע. מדובר במערכת המקבלת נתונים ממקורות שונים, כגון נתוני עסקאות מרשות המיסים, תוצאות מכרזים, נתוני חינוך, פשיעה, מרחקים מתחבורה ועוד. בכך היא מחליפה את הצורך בהזמנת שומה ומקצרת משמעותית את משך הליכי ההיתר והעסקאות. עוד מחלקה בארגון שעושה שימוש בכלי הבינה המלאכותית קשורה למערכת המכרזים. במקרה הזה מדובר בפתרון דיגיטלי לניהול מכרזים, הכולל את שלבי הפרסום, ההגשה (כולל ניהול הערבויות) והליך המכרז עצמו. ברמ"י מספרים, כי "השימוש במערכת מסייע במניעת שחיתויות, מקצר את זמני ההליכים ומחליף את ועדת המכרזים – תוך קביעת הזוכים בתוך שניות מהמועד האחרון להגשת הצעות".
ינקי קוינט, מנהל רמ"יצילום: לע"מגם בחטיבה על השמירה על הקרקע נעשה שימוש היום בכלי בינה מלאכותית, באמצעות שימוש במערכת מתקדמת לזיהוי שינויים בקרקע על ידי ניתוח צילומי אוויר של לוויינים, מטוסים ורחפנים. המערכת לומדת להבחין בין פלישות לשינויים טבעיים, ומאפשרת זיהוי מהיר של כל הפלישות – מה שעשוי לסייע בעתיד למגר תופעת פלישות לקרקעות המדינה".
ברמ"י מוסיפים, כי בעתיד הבינה המלאכותית עשויה לחולל מהפכה בתחום הנדל״ן במספר מישורים, בין היתר בתחום חיזוי המחירים ותמחור העסקאות. "רשות מקרקעי ישראל משתמשת ב־AI לחיזוי מחיר הקרקע ולביצוע עסקאות. הרשות השיקה מערכת חדשנית מבוססת AI, שלראשונה תקבע את מחיר הקרקע. המערכת פורצת דרך ומהווה תחליף להערכת מחיר הקרקע, אשר נקבע לאורך שנים ארוכות באופן מסורתי במסגרת שמאות המקרקעין".
