צרכן ישראלי הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד פלטפורמת יוצרי התוכן למבוגרים אונליפאנס (OnlyFans). בין היתר, נטען בבקשה שהחברה לא מעדכנת את הצרכן כשהיא מחדשת לו התקשרויות חוזיות ושכמשתמש בפלטפורמה מבטל מנוי באמצע החודש, הוא לא מקבל בחזרה את החלק היחסי של דמי המנוי, אלא מחויב עד סוף החודש.
הבקשה הוגשה לפני כחודש לביהמ"ש המחוזי מרכז, נגד הבעלים של אונלי פאנס, חברת Fenix, באמצעות עורכי-הדין אבירם רחימי והראל שלומי ממשרד פורת רחימי ושות'. כתבי הטענות תורגמו לאנגלית והוצאו השבוע למקום מושבה של החברה בבריטניה. גובה התביעה מוערך ב-2.5 מיליון שקל וסכום התביעה האישי של התובע הוא 260 שקל.
תביעות דומות הוגשו בישראל נגד גוגל, ספוטיפיי ונטפליקס וכעת תביעה בעילות אלה מוגשת כאמור גם נגד אונלי.
העסקה מתחדשת אוטומטית גם אם היא מתייקרת
לפי כתב הבקשה לתביעה: "מדובר בעסקאות מתמשכות לתקופה קצובה, שמתחדשות באופן אוטומטי מדי חודש בחודשו, בלי שהפלטפורמה מבקשת את הסכמת הלקוח לחידוש ההתקשרות וממילא מקבלת את הסכמתו לכך.
"חמור מכך, החברה מחדשת את ההתקשרות עם הלקוח בניגוד להתחייבותה גם במקרים בהם חידוש ההתקשרות כולל התייקרות משמעותית של המנוי. לפיכך, אלא אם הלקוח יבטל את המנוי באופן אקטיבי, העסקה תימשך ללא הגבלה גם אם ישתנו תנאיה וכשהלקוח פועל באופן אקטיבי ומבטל את המנוי - ממשיכה החברה ומחייבת אותו עד תום תקופת החיוב החוזי".
הבקשה הוגשה בשם כל לקוחות החברה בישראל שרכשו ממנה מינוי שחודש באופן אוטומטי, או לקוחות החברה שנמנעה מהם הזכות לבטל או לשנות את תנאי ההתקשרות עימה וכתוצאה מכך נגבו מהם סכומים שלא כדין במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התובענה הייצוגית ועד למועד פסק-הדין.
מגיש הבקשה מבקש מביהמ"ש לאשר את התביעה כייצוגית, להורות על הוצאת צו הצהרתי לפיו החברה הפרה את הוראות הדין, להורות לה לשנות את התנהלותה מכאן ואילך כדי שהתנהלותה תעלה בקנה אחד עם הוראות הדין, להורות כי תנאי ההסכם שבין החברה לחברי הקבוצה המיוצגים בבקשה לתביעה, הם בגדר תנאים מקפחים בחוזה אחיד וכן לפצות את חברי הקבוצה בסכום המוערך לצורכי הבקשה כאמור בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל. עוד הוא מבקש שהחברה תשלם הוצאות פרסום, גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו.
פופולריות עצומה
אונליפאנס היא פלטפורמת תוכן שזמינה למשתמשים מרחבי העולם באמצעות אפליקציה לנייד ובאמצעות אתר אינטרנט. היא פלטפורמה תוכן למבוגרים שמאפשרת ליוצרים ליצור ולהפיץ באמצעותה תוכן בתשלום. היא מאפשרת ליוצרים להציע לצופים מרחבי העולם גישה קצובה בזמן לתוכן שיצרו, תמונות, סרטונים ושידורים חיים, כשכל יוצר יכול להעלות תכנים בהתאם למדיניות החברה ולקבוע את גובה התשלום שישלמו הצופים.
תוך פחות מעשור, מאז שהוקמה ב-2016, הספיקה החברה להתבסס כאחת החברות הפופולריות והרווחיות בעולם, כשהיקף הלקוחות שלה, כמו גם מספר יוצרי התוכן שפועלים בה, "גדלים מדי שנה בקצב מסחרר ומניבים לחברה הכנסות שנתיות של מיליארדי דולרים", כך נטען בבקשה לתביעה.
"נכון להיום זו פלטפורמה מוכרת ביותר, עם מאות מיליוני לקוחות ברחבי העולם ועל פי הערכות גם לקוחות רבים מישראל. בחודש מרץ לבדו נספרו למעלה מ-1.5 מיליון כניסות מישראל לאתר".
המבקש לתבוע רכש מנויים לשלוש יוצרות תוכן
המבקש לתבוע הוא אזרח ותושב ישראל שרכש מספר מנויים חודשיים ליוצרי תוכן בפלטפורמה, לרבות מנויים ליוצרי תוכן ישראלים. כל לקוח של המשיבה יכול לרכוש מנויים חדשים לכמה יוצרים שיבחר. כל מנוי מחויב על ידי החברה בנפרד, בהתאם לגובה דמי המנוי שקבע היוצר.
לדוגמה, הוא רכש ב-2 במרץ 2025, מנויים חודשיים לעמודי התוכן של שלוש יוצרות תוכן. את המנוי הראשון הוא רכש בעלות של שלושה דולר לחודש, 11.1 שקל. אחר כך הוא רכש מנוי ליוצר תוכן נוספת, הפעם בעלות של 9.99 דולר, 36.98 שקל. הוא רכש מנוי שלישי לתקופה של שלושה חודשים, בעלות של 23.98 דולר, 88.78 שקלים לחודש.
בתחילת חודש אפריל הוא הבחין לטענתו בחיובים חדשים לזכות אונליפאנס, בסך של 148.25 שקל, חיוב בסך 37.01 שקל בעד חידוש המנוי השני, וחיוב בסך 111.15 שקל בעבור חידוש המנוי הראשון במקום 11.1 שקלים כדלקמן.
הוא החליט כי מיצה את שירותיה, לכן בשבעה באפריל נכנס לאתר וביקש לבטל את מנויו. הוצגה לו הודעה לפיה המנויים לא יחודשו פעם נוספת, אך יבוטלו רק בתום התקופה החוזית.
בזה הוא הבין שהפלטפורמה גובה תשלום חודשי מלא בעבור המנויים שלה וכי כל בקשה לבטלם תיכנס לתוקף רק בתום מחזור החיוב. לטענתו הוא חש תסכול מזה שהיא לא קיבלה ממנו כל הסכמה לחדש את המנויים שעשה, העסקה פשוט המשיכה באופן אוטומטי בלי שהחברה טרחה להודיע לו על חידוש ההתקשרות ביניהם. לעומת זאת, היא כן טרחה לשלוח לו מייל שיווקי, יום לאחר שחידשה באופן חד צדדי את ההתקשרות איתו.
רק בהמשך, אחרי שהוא מסר לה את כרטיס האשראי שלו, הוא קיבל הודעה לפיה המינוי שלו יתחדש ב-10 דולר לחודש "עד שתבחר לשנות את המינוי שלך. אם תבטל את המינוי שלך תהיה לך גישה אליו עד שיפוג תוקפו", כך נכתב לו.
הוא טוען: "מזאת עולה כי החברה מפרה את הדין, בעניין המדיניות ותנאי השימוש שלה כלפי כלל לקוחותיה בישראל, שעשו מנוי חודשי בתשלום ו/או למספר חודשים ושחודש אוטומטית על ידיה, או לקוחות שביקשו לבטל מנוי וחויבו עד תום התקופה החוזית. עוד יובהר כי הוא לא הבחין בסעיפים האלה כשהתקשר עם החברה, אבל בכל מקרה כשהוא קרא אותם בדיעבד, הבין, בהתאם לייעוץ משפטי שניתן לו, שהוא זכאי לקבל החזר על התקופה בלא עשה שימוש במנויים, וכי היא לא הייתה רשאית לחדשם ללא הסכמתו המפורשת, לא כל שכן לחדש אותם בתנאים שונים. לאכזבתו, אף שהוא חדל לעשות שימוש במנויים ועל אף שהציגה בפניו מצג לפיה הוא רשאי לסיים את ההתקשרות בכל עת, הוא חויב על ידה עד תום התקופה החוזית".
המבקש לתבוע טוען גם שבכך הפלטפורמה מפרה הוראות של מספר חוקים בישראל, בין היתר חוק הגנת הצרכן, פקודת הנזיקין, חוק החוזים האחידים, עשיית עושר שלא במשפט והפרה של חובת קיום חוזה בתום לב כנקבע בחוק החוזים.
הוא מסביר: "בהתנהלות הזאת... היא מפרה בראש ובראשונה את הוראות סעיף 13א ג1 לחוק הגנת הצרכן הקובע כי אם התקשרות בין הצדדים בחוזה תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה לכך תוקף וייראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד.
"עוד היא מפרה את הוראות סעיף 13ד ג1 לחוק הגנת הצרכן, שמורה כי חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים תוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול, אבל החברה לא מאפשרת ללקוחותיה זכות ביטול תוך שלושה ימים, אלא מוסיפה לחייבם עד תום תקופת החיוב".
ניתן לתבוע את החברה הבריטית לפי הדין הישראלי
למרות שהחברה האם של אונליפאנס בישראל היא חברה בריטית, ניתן לתבוע אותה בישראל לפי הדין הישראלי, משום "שהיא מציעה את שירותיה לצרכן הישראלי, מאפשרת לו לשלם באמצעי תשלום ישראלי ואף לקבל שירות ו/או פניות מיוצרי התוכן שלה בשפה העברית", כך נטען.
החברה גם "מאפשרת ללקוחות ישראלים להתחבר באמצעות מספר טלפון נייד ישראלי", נכתב בבקשה. "לקוח ישראלי נחשף מטבע הדברים לפרופילים של יוצרים ישראלים ומכאן ברור שהשירות שניתן על ידי המשיבה לחברי הקבוצה, ניתן בישראל לתושבי ישראל ואף ע"י תושבי ישראל.
"בהתאם לכך גם לפי רשויות המס, הכנסה מ-OnlyFans, חייבת במס כדין לרשויות בישראל. בהתאם לפסיקה, במצב דברים זה, ככל שהתקיימה הפרה של הדין כלפי צרכנים ישראלים מצד חברה זרה המספקת להם את שירותיה, לרבות באמצעות האינטרנט, ניתן לתבוע אותה בבימ"ש ישראלי בהסתמך על הדין הישראלי".
בתנאי השימוש של אונליפאנס היא קובעת כי הדין שיחול בעניינינו, יהיה הדין האנגלי, תוך הסתייגות כי ללקוח שמורה הזכות "להסתמך על כל דין קוגנטי במדינה ממנה הוא מגיע".
בנוסף ולעניין החזרים כספיים, נקבע בהסכם ההתקשרות כי "הלקוח מוותר על זכויותיו הצרכניות לביטול ההתקשרות עם היוצר, למעט במקרים של ביטול מנוי". היא גם מציינת כי "הסכם זה אינו גורע מזכות קוגנטית של הלקוח להחזר כספי".
בנוסף, במקרה של חוזה אחיד של תאגיד ענק מול צרכנים, הוחלט כי הדין הישראלי הוא הקובע במקרה של תביעות נגד פייפאל, מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל, כדי להקל על הצרען שנמצא בעמדה נחותה מוך תאגיד בינ"ל: "בית-המשפט העליון הבהיר כי חברה בינלאומית המשווקת את סחורתה ללקוח ישראלי צריכה לצפות כי תיתבע בישראל ... הלכה זו חלה, ואף ביתר שאת, כשמדובר בתאגיד ענק בינלאומי המשווק את מוצריו ושרותיו לעשרות ומאות אלפי לקוחות בישראל, שרובם המוחלט הם עסקים זעירים וצרכנים פרטיים. העובדה שפעילותם של תאגידי הענק הללו נעשית באופן עיקרי או בלעדי באמצעות האינטרנט, איננה מקנה להם חסינות מפני התדיינות בבתי משפט בישראל ועל פי הדין הישראלי. אם תאמר אחרת, צפויים אנו למצוא עצמנו במצב בו זכויותיו של הצרכן הישראלי יהיו להפקר.
"התפתחות מסוכנת שכזו, אשר השלכותיה רק ילכו ויחמירו ככל שיתחזק ויתגבר המסחר האינטרנטי, יש לגדוע בעודה באיבה. המסקנה המתחייבת מהדיון לעיל היא שהוראת החוק והפורום שבהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה היא הוראה שדינה בטלות. ממילא אין בהוראה זו כדי למנוע דיון בישראל, על פי הדין הישראלי, בטענות המבקש".
