דניאלה מלול (35), תושבת נתיבות, נשואה ואם לארבעה, היא עובדת קבלן במוקד שירות של ביטוח לאומי. אף שהמוקד מוגדר כחיוני ולכן לא הוציאה לחל"ת, היא לא יכלה להגיע לעבודה בגלל שילדיה – בהם ילדה עם אוטיזם – נותרו ללא מסגרת. "נשארתי בבית שבוע וחצי. לא כי לא רציתי לעבוד – אלא כי לא היה עם מי להשאיר את הילדים. ובינתיים, אין שכר, אין מענה, אין כלום".
דניאלה לא לבד. "המתווה שמוצע כיום לעובדים הוא חלקי, ולא יאפשר פיצוי למאות אלפים שנפגעו בעיקר במגזר הפרטי", מסבירה עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121. לדבריה, "בתקופה הרלוונטית, רבים עבדו בחלק מימי המלחמה בהתאם להנחיות, ולכן שהו בפועל בחל"ת קצר יותר מהמינימום שנקבע כיום (12 ימים) לצורך קבלת פיצוי. כדי לא להשאיר אותם מאחור, יש לקצר את תקופת המינימום ל-9 ימים. בנוסף, המתווה אינו נותן מענה לעובדים השעתיים שלא נקראו לעבודה בתקופה הזו, אך אינם זכאים לשום פיצוי, משום שאין להם שעות קבועות. גם אנשים עם מוגבלויות, שמתקשים לשמר רצף תעסוקתי, אינם מקבלים מענה למרות שבמתווה חרבות ברזל הוכרה החשיבות של קיצור תקופת האכשרה עבורם לשלושה חודשים".
החלשים נפגעים
ואכן, במתווה החל"ת הנוכחי עשרות אלפי עובדים צפויים לאבד חלק גדול משכרם, כך מזהיר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר. תורג'מן התריע שאם המתווה שנקבע על 11 ימי חל"ת מצטברים בתוך תקופת לחימה של 12 ימים לא ישתנה, עשרות אלפי עובדים בענף המסחר והשירותים, שרובם המוחלט הם עובדים שעתיים, יאבדו 40% משכרם. לדבריו מדובר בעיוות שפוגע בעיקר בעובדים החלשים ביותר במשק. "אנו דורשים לתקן את המתווה באופן מיידי ולהעמיד את מכסת המינימום על 9 ימים כדי להבטיח שגם הם יהיו זכאים לחל"ת", אמר תורג'מן.
בין הנפגעים מהמתווה נמצאת גם רות, תושבת יפו בת 70, עובדת שעתית כסוכנת נסיעות בתל-אביב. במהלך ימי הלחימה האחרונים נאלצה להיעדר מהעבודה במשך חמישה ימים, לאחר שהוחלט כי רק עובדים המצוידים בלפטופ מהעבודה יוכלו לעבוד מהבית – תנאי שממנו הוחרגה. היא הגיעה ביוזמתה ליום וחצי בלבד, אך מאחר שהתחום נפגע ישירות מהביטולים, גם הימים הללו לא הניבו הכנסה ממשית. "אנחנו מקבלים שכר גם לפי שעות וגם על בונוסים ממכירות, אבל במצב כזה אין מה למכור, יש רק ביטולים", היא מסבירה. "המשכורת שלי נפגעה בכ-40 אחוז. 1,500-2,000 שקל זה סכום שלא הולך ברגל. אני חיה לבד, משלמת שכר דירה, חיה ממה שאני מרוויחה ולא ממשכורת גבוהה". כעת, נאמר לה כי ימי ההיעדרות ינוכו מימי החופשה שלה. "אין לי הרבה ימי חופשה אז בפועל, אני מממנת את ההפסקה הזו בעצמי. ואם לא יישארו לי ימים – פשוט לא אקבל שכר". רות מבקשת הכרה בסיסית: "מי שמרוויח שעתית, מי שנפגע מהביטולים – לא אמור לצאת מופסד. אין שום התייחסות לעובדים כמוני. אנחנו משלמים מסים כמו כולם ומרגישים שקופים".
עו"ד: טלי נירצילום: ניקול פיינחולץעובד נוסף שנפגע קשות מהמלחמה הוא גולן מצלאווי, תושב רחובות בן 48, עובד מאפייה שנפגעה ישירות מטיל, ויושב בבית ללא הכנסה, ללא מכתב חל"ת וללא מענה מהמעסיקים או מהרשויות. "המקום סגור מהיום שנפל הטיל, ואנחנו העובדים הפשוטים פשוט יושבים בבית. אני מתקיים עכשיו מחסכונות. לא קונה כלום לעצמי. יש לי הוצאות שוטפות - שכירות, חשמל, דמי קיום לבת שלי ואת זה אף אחד לא דוחה. ניסיתי לפנות לביטוח לאומי, אבל זו בירוקרטיה אינסופית". על המדינה והמערכת הוא מדבר בכאב: "נכנסנו למלחמה והרשויות פשוט הזניחו אותנו. אין מתווה, אין פתרון, אין אפילו מכתב רשמי. ההפקרות היא מוחלטת. אני חי, אבל רק בקושי. כל מה שמעבר למים וללחם זה כבר בונוס".
על פי חישובים שנעשו על ידי רואי חשבון ויועצי מס, רק עובדי המגזר הציבורי ומיעוט של כמה אלפי עובדים בלבד במגזר העסקי יהיו זכאים לתשלומים עבור חל"ת, שכן רוב העובדים לא היו בעבודתם רק 9-10 ימים ולא נעדרו כנדרש בחוק לפחות 11 ימים מתוך 12 ימי המלחמה עם איראן.
דניאלה מלול מבקשת דבר אחד מהמדינה: "גבשו תקנון חירום לעובדים. תנו מענה לאמהות, לעצמאים, לעובדים השעתיים. אי-אפשר בכל פעם להפקיר אותנו ולצפות שנתמודד לבד".
להחזיר כסף להורים
גם במעונות היום לפעוטות מבקשים לגבש הסדר ייחודי, שיאפשר להחזיר שכר לימוד להורים עבור הימים שבהם המעון היה סגור - מבלי להוציא את המטפלות לחל״ת שייפגע בשכרן. במעונות מבקשים השוואה לתנאי הגננות והסייעות בגני משרד החינוך - שלא הוצאו לחל״ת ושכרן לא נפגע.
גם מעונות יום נוספים במחיר מפוקח, ובהם ויצו ורשת המעונות ״אמלי״ פנו למשרד האוצר בבקשה דומה. ״כל פתרון שיפגע במטפלות יגרום לנזק בענף מעונות היום״, כתבו הארגונים בפנייה שעשו למשרד האוצר.
עצמאים? חכו לספטמבר
אבל לא רק השכירים נפגעו. מאות אלפי בתי העסק והחנויות שניזוקו כספית בימי המלחמה לא צפויים לקבל את כספי הפיצויים בעת הקרובה. תשלומים מלאים של הפיצויים צפויים רק מחודש ספטמבר והלאה. מרשות המסים נמסר ל"ממון" כי פתיחת ההגשה לתביעות תהיה לכן רק ב-16 ביולי, בתנאי שהחקיקה בכנסת תושלם. התשלום אמור להתבצע בתוך 14 יום מקביעת הזכאות. מקדמה תשולם לעסקים אם בתוך 22 יום מהגשת התביעה אין עדיין החלטה של רשות המסים ביחס לפיצוי בית העסק. תשלום המקדמה יהיה בהיקף של 60%.
רואי חשבון חזו אתמול, מניסיון העבר, שלפני אמצע אוגוסט לא יתחילו עסקים לקבל סכומי כסף משמעותיים מתביעתם בשל הפסד ההכנסות בימי מבצע עם כלביא. עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים בישראל ויו"ר להב, טוען כי "המתווה המוצע עדיין לא נותן מענה הוגן לעצמאים שנפגעו וכי דרוש לתקנו מיידית.
עו"ד כהן דורש אישור רטרואקטיבי לחל"ת מלא מיום 13.6, בנוסף לתיקון מודל הפיצוי לעסק. הוא דרש גם להצמיד את סכומי הפיצויים שנקבעו באוקטובר 2023 למדד המחירים לצרכן.
עוד תבע כהן חודשי ייחוס הוגנים – בקשה לכלול את הכנסות מאי-יוני 2023 כבסיס השוואה לפיצוי, לפי הגבוה מביניהם. עו"ד כהן הדגיש כי "אם המדינה לא תתעשת – שוב עסקים יקרסו וייפלו בין הכיסאות, משפחות יאבדו מקור פרנסה, והנזק הכלכלי יעמיק".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.07.25
