החודש הושק הספר האדום של הזוחלים על ידי רשות הטבע והגנים ובית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. 23 שנה חלפו מאז ההערכה הקודמת של מצב הזוחלים בישראל, במסגרת הספר האדום לחולייתנים בישראל, ומצבם לא השתפר. אחד הזוחלים שמופיעים בספר הוא קמטן החורש, שמוגדר כעת בסכנת הכחדה. "ההידרדרות הכללית בתפוצה שלו הולכת ונמשכת", אומר פרופ' שי מאירי, ממוזיאון הטבע ובית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, שהוביל, יחד עם בן שרמייסטר, את הערכות הסיכון. שאלנו את מאירי על הקמטן ולמדנו על בעל חיים שמגיעים לו יחס ויח"צ.
מה עשוי להפתיע אנשים על קמטן החורש?
"אף על פי ששטחית הוא נראה כמו נחש, קמטן החורש הוא בעצם לטאה".
למה הרבה אנשים מתבלבלים בין קמטן לנחש?
"הקמטן הוא לטאה ארוכה מאוד, מהארוכות בעולם. אורכו יכול להגיע לכ-125 ס"מ. הוא גם חסר רגליים, כמו נחשים. רגליו התנוונו כמעט לגמרי ונותרו מהן רק שרידים זעירים שלא מתפקדים. לכן הוא נע בתנועה נחשונית כמו נחש. נוסף על כך, בניגוד להרבה לטאות אחרות ונחשים, עורו של הקמטן נוקשה ולא רך".
עם זאת, יש כמה הבדלים נראים לעין בין קמטנים לנחשים. למשל, קמטנים, בניגוד לנחשים, יכולים למצמץ בעיניהם, והלשון שלהם לא מפוצלת. כמו לטאות אחרות, יש להם גם פתחי אוזניים.
למה לקמטן קוראים ככה?
"יש לו 'קמט' – מעין תעלה העוברת בשני צידי הגוף שמאפשרת לו גמישות בתנועה, בנשימה ובאכילה למרות עורו הקשיח".
באנגלית מכונה הקמטן glass lizard, לטאת זכוכית. זאת משום שכשהוא חש בסכנה, הוא מסוגל לנתק את הזנב (שלפי הדימוי "שביר" כמו זכוכית). הזנב המנותק משמש להסחת דעתו של טורף, למשל, ויכול לצמוח מחדש.
איפה אפשר למצוא את קמטן החורש?
"קמטן החורש נמצא בצפון ובמרכז הארץ. בעולם ניתן למצוא אותו בדרום מזרח אירופה (יוון, דרום הבלקן), במערב טורקיה ולחופי הים השחור, בדרום הים הכספי ומזרחה לאפגניסטן ובדרום קזחסטן. כמו כן הוא נפוץ לאורך החוף המזרחי של הים התיכון (מדרום טורקיה דרך מערב סוריה ולבנון ועד ישראל)".
קמטן החורש פעיל ביום ונמצא לרוב במקומות מוצלים, כמו בין סלעים ושורשי עצים.
מה אוכלים קמטנים?
"הקמטן ניזון ממגוון גדול של בעלי חיים: פרוקי רגליים, חלזונות ושבלולים, יונקים קטנים, לטאות אחרות, גוזלי ציפורים, נחשים ומדי פעם ביצים ופירות. הוא נאכל על ידי עופות דורסים, נחשים, ויונקים".
כמה שנים חי קמטן?
"הקמטן מאריך ימים. יש דיווחים מהימנים על קמטנים שחיו עד אמצע שנות ה-20 שלהם, ויש הטוענים שתועדו כאלה שחיו עד למעלה מגיל 50".
למרות תוחלת החיים הארוכה, קמטן החורש, כאמור, נמצא בסכנת הכחדה. מהם האיומים הגדולים על הקמטן כיום?
"בישראל הקמטן מאוים בעיקר בשל הרס בית הגידול הים-תיכוני. האזורים של מרכז וצפון ישראל נתונים ללחצי פיתוח חזקים מאוד לצורכי מגורים, תעשייה, מסחר, חקלאות, צבא, תשתיות ועוד. הקמטן גם לא משגשג ביערות הנטועים. סביר להניח שקמטנים - בין אם בוגרים או צעירים - גם נטרפים על ידי מינים מתפראים (כמו חתולים וכלבים שחיים בטבע) ומינים מתפרצים (כנראה אנפיות בקר, עורבים, תנים ועוד). קמטנים נדרסים לעיתים קרובות בכבישים, ומדי פעם הורגים אותם אנשים הסבורים שהם נחשים. לעומת זאת, בעולם, המין מוערך בסיכון נמוך שכן יש לו תפוצה רחבה וחלק ניכר ממנה מיושב בדלילות יחסית וללא לחצי פיתוח משמעותיים, ודאי לא כמו בארץ".
איך אפשר לעזור לשמור על הקמטן?
"בישראל, וככל הידוע לי גם בעולם, אין מאמצי שימור ייחודיים לטובת הקמטן; הם לא הפוקוס של שום קבוצת חובבי קמטנים, לא עושים בדמותם בובות פרווה חמודות (וחבל!), אין שמורות קמטנים או מאמצים לקיים גרעיני רבייה בשבייה. אין קמפיינים - כלום. עם זאת, הקמטנים נהנים ממאמצי שימור של שטחים פתוחים כמו הקמת שמורות. אפשר גם לשפר את מצבם על ידי מודעות סביבתית כללית (כמו הפחתה, שימוש חוזר ומחזור)".
במקרה של בעל חיים שנראה כל כך דומה לנחש, קמטן החורש זקוק גם ליחסי ציבור משופרים. על כן, פרופ' מאירי מזכיר עד כמה חשוב להימנע מפגיעה מכוונת בקמטנים: "הם לא מזיקים לבני אדם. הפגיעה בהם, כמובן, אינה חוקית. הם ערך טבע מוגן". מובן שבין אם מדובר בנחש או בלטאה, אין לפגוע בערכי טבע מוגנים.
מה חקרת לגבי קמטן החורש?
"לפני שנים אחדות גילינו שהקמטנים בישראל – ובמזרח הים התיכון בכלל – שונים גנטית מאוכלוסיות אחרות, והגדרנו אותם כתת-מין נפרד: קמטן חורש לבנטיני (Pseudopus apodus levantinus). הקמטנים 'שלנו' גדולים יותר ולרוב כהים יותר מקמטנים צפוניים יותר".
למה אתה חוקר דווקא זוחלים?
"הסיבות מדוע התחלתי לחקור דווקא זוחלים קשורות בניצול הזדמנויות שניקרו לי יחד עם חיבה לזוחלים שמלווה אותי מילדות - אבל הייתי בקלות יכול גם לחקור יונקים או אפילו (שומו שמיים) דו-חיים או עופות. כשהתחלתי לחקור זוחלים ראיתי שיש גם המון שאלות פתוחות וגם שניתן במאמץ (גדול) לבנות תשתית שתאפשר לענות על חלקן ולפתח אחרות. ככל שהכרתי יותר את הזוחלים, כך גיליתי עוד ועוד דברים שמרתק ללמוד עליהם, ולכן אני שמח מאוד לחקור אותם".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
