בשיתוף קבוצת חיפה
צפו בריאיון עם שר החקלאות בוועידת "שדות חדשים"
בקיץ האחרון החליט השר אבי דיכטר להוסיף לטייטל של המשרד שעליו הוא אמון שם חדש: משרד החקלאות וביטחון המזון. לא היה מדובר בשינוי סמנטי בלבד, אלא צעד אסטרטגי נוכח משבר עולמי שמאיים גם על ישראל. "לארגון המזון העולמי (FAO) יש תחזית מאוד קודרת", אומר השר בריאיון בוועידת "שדות חדשים", בשיתוף קבוצת חיפה וידיעות אחרונות. "בגלל שינויי האקלים, המדבור הולך מדרום לצפון ומביא איתו חום ומזיקים. התוצרת החקלאית צפויה במצב כזה לפחות עד כדי 20% תוך עשור. זה צריך להדאיג את כולנו כי כשאנשים רעבים הם חוצים ימים מדבריות וגבולות, והם יגיעו לכל מקום". תסריט של מדפי מזון ריקים בישראל הוא לא אופציה מבחינתו – והדרך לשם עוברת, לדבריו, בחיזוק החקלאות המקומית: "לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הייצור החקלאי של ירקות ופירות בישראל לשוק המקומי היה שני מיליון טון כל שנה - במשך כמעט 25 שנה. האוכלוסייה גדלה ב-50%, אבל היקף הייצור החקלאי לא גדל. זאת אומרת שההסתמכות הייתה על היבוא שבעשור האחרון גדל פי חמישה – והוא גם לא השפיע על המחירים, הם המשיכו לנסוק למעלה".
מדינה שמסתמכת על שיעור גבוה של ייבוא, במיוחד בעידן של מלחמה ויחסים דיפלומטיים שבריריים, עלולה להיות פגיעה יותר למשבר מזון ובמשרד החקלאות וביטחון המזון הציבו יעד כדי לשנות את התמונה. "מעבר לתוכנית לביטחון מזון ל- 25 שנה שעשינו, קבענו תוכנית אסטרטגית להגדיל את התוצרת החקלאית של ירקות ופירות בישראל בשליש בעשור הקרוב והבאנו את זה גם להחלטת ממשלה", הכריז דיכטר. "זה בין היתר גם כדי לא להיקלע, חס וחלילה, למציאות שפתאום יום אחד אין לך נמל, והיינו קרובים לזה במלחמה. אתה לא רוצה להיות שבוי בידי ארגון טרור מטורף".

"מתנדבים לחקלאות במלחמה היו בשפע, אבל לא עובדים לטווח ארוך"

כדי לעמוד ביעד הזה מסמן דיכטר ארבעה גורמי ייצור שנדרש להשקיע בהם: עובדים זרים, מים, קרקעות וחדשנות טכנולוגית. "המהלך הראשון שהתחלנו בו הוא העובדים הזרים", מספר השר. במהלך המלחמה עזבו עובדים זרים רבים את ישראל בטיסות חילוץ, ולאחר שגם נפסקה עבודתם של עובדים פלסטינים - החקלאים עמדו בפני שוקת שבורה".
"ניסינו להביא עובדים ישראלים כחול-לבן", מציין שר החקלאות, "מתנדבים היו בשפע, אבל עובדים שבאים לעבוד קבוע לא הצלחנו - ולכן חזרנו לעובדים הזרים. הגדלנו את מספר העובדים הזרים מ-30,000 ל-70,000 והיום אין מחסור בעובדים זרים".
האתגר השני נסב סביב מחירי המים. "על המים בישראל משלמים היום מחירים מופקע ומחיר המים לחקלאות הוא פשוט טירוף – וזה כמובן מייקר את התוצרת החקלאית", מוסיף דיכטר. "המים הם סביב ה- 20% בחקלאות ואי אפשר לעשות חקלאות בלי מים, בוודאי לא חקלאות שיותר ויותר צריכה להתמודד עם תנאי מדבר, עם טמפרטורות גבוהות".
הפתרון, לדבריו, הונח כבר כהצעת חוק על שולחנה של ועדת הכלכלה לפני קריאה שניה ושלישית. "אנחנו לא יודעים לתת לחקלאים ודאות בטמפרטורות ולא ודאות בגשמים, אבל גם אין הצדקה בישראל שחקלאי יהיה תלוי רק בחסדי שמיים. יש לנו מספיק מים. בישראל שופכים מדי שנה בממוצע 80 מיליון קוב מים מטוהרים לים. זו תקלה שנובעת ממחדל של עשרות שנים, בוודאי בעשור האחרון, אנחנו עובדים לתקן את זה".
"לדוגמה, ישראל מייצרת 10% מצריכת החיטה שלה ו-90% אנחנו מייבאים - ללא כל הצדקה. אם אנחנו במקום לשפוך מים לים נשפוך אותם לחקלאים שמגדלים חיטה, אפשר לגדול בשיעור הייצור המקומי, והיעד שלנו הוא לגדול בגידול החיטה בארץ ל- 30% ול- 50% חיטה מהצריכה המקומית. לא נהיה תלויים לא ברוסיה, לא באוקראינה ולא באף אחד".


1 צפייה בגלריה
שר החקלאות אבי דיכטר
שר החקלאות אבי דיכטר
"לא להיות תלויים במזון - לא ברוסיה ולא באוקראינה". שר החקלאות אבי דיכטר בוועידת "שדות חדשים"
(אביגיל עוזי)

"המלחמה שינתה את העובדות – והעובדות את התפיסה שלי"

התלות בייבוא מזון ממדינות זרות היא אחד הנושאים שהמלחמה חידדה ביתר שאת. כשהשר דיכטר מתבקש להתייחס להשפעות המלחמה על תפיסותיו ביחס למקורות המזון של ישראל הוא אומר: "המלחמה שינתה את העובדות והעובדות שינו את התפיסה שלי. הדוגמה הכי בולטת היא סוגיית העגבניות. לא מדובר במוצר שישראל לא יודעת לייצר אותו, אבל לאורך השנים התאהבו כאן בעגבנייה הטורקית, בעיקר גלל המחיר שלה, וייבאו בחודש 8,000 טון עגבניות, שזה מחצית מהצריכה הישראלית".
"ויום אחד היה לילה, טורקיה סגרה את השערים וירדן שסיפקה את העגבניות, גם היא סגרה את השערים מסיבות לאומניות, ופתאום מצאנו את עצמנו על שוקת שבורה. לייבא עגבניות מאזרבייג'ן, הולנד – מחירים יקרים. אז יצאנו למסע בשנה האחרונה, חקלאים נרתמו, בערבה, כיכר סדום, רמת הגולן, בנוסף לבסיס המוכר של העגבניות בנגב המערבי ובאזורים אחרים בארץ - ויצאנו בתמיכות, והיום 100% מהעגבניות מיוצרות בארץ".
אחד הפתרונות המרכזיים להגברת הייצור המקומי מול איום משבר המזון טמון בחדשנות טכנולוגית – וגם בשדה הזה במשרדו של דיכטר נדרשים לתת פתרונות. "בתחום הזה יש מהפכות שהן באמת בסדרי גודל של מדע בדיוני", הוא אומר. "במכון וולקני, למשל, עובדים על נושא ייצור הזרעים, שם העתיד שלנו. בנוסף, מפתחים חידושים להמון דברים, כולל האבקה של צמחים כדי שיניבו יותר, קיר פירותי שיקבל יותר שמש ויניב יותר ועוד - אלו גם דברים שמגרים בין היתר את הדור הצעיר לבוא
ולעשות חקלאות".
פורסם לראשונה: 07:00, 31.03.25