הטמפרטורות בישראל שוברות שיאים, הנחלים בצפון הולכים ומתייבשים, ברשות המים צועקים "בצורת". יחזקאל (חזי) ליפשיץ, מנהל רשות המים, הזהיר שהמצב על סף קטסטרופה. אבל רק בצהריים (יום ב') - כמה שעות לאחר פרסום הכתבה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חתם על צו הבצורת לשנת 2024 זאת לנוכח כמות המשקעים הנמוכה בחורף האחרון וגלי החום הקשים.
הזרימה בירדן באזור גשר הפקק
(צילום: רועי רבין, רשות הטבע והגנים)
"מבחינת הרשות, אנחנו כבר בשנת בצורת, וכזו שלא נראתה כמותה ב-100 השנים האחרונות", מבהיר ליפשיץ: "ואני אומר את הדברים על פי נתונים מדויקים ומדודים. מקורות המים בצפון דלים והבניאס כמעט יבש. בסופו של דבר מי שאחראי להכרזה על מצב בצורת בהיבט הכלכלי והחקלאי - זה משרד האוצר".
שנת בצורת - הכתבות האחרונות:
עצוב: המפלס ממשיך לרדת, האי המפורסם של הכינרת חזר
הטבע הפסיד לחקלאות בקרב על מי נהר הירדן
מדיניות הבצורת / פרשנות
החקלאות הישראלית צורכת כ-1.2 מיליארד קוב בשנה מכל סוגי המים, שפירים, קולחין ומליחים: "האוכלוסייה הולכת וגדלה והביקוש למים הולך וגדל, אבל כמות הגשם לא גדלה באותו קצב ואפילו פוחתת", מספר ליפשיץ.
לדבריו, "המענה הוא הקמת עוד מתקני התפלה, כאשר הצרכן הגדול ביותר של מים הוא החקלאות. לכן, אנחנו בוחנים קיצוץ לחקלאות. מצד שני אנחנו רוצים להעביר כמה שיותר חקלאים להשתמש במי קולחין. כבר השנה צרכנים ברמת הגולן שלא מחוברים למערכת הארצית חוו קיצוץ, ובשנה הבאה ייתכן גם קיצוץ לחקלאים ברמה הארצית".
החקלאות משלמת מחיר
כבר היום הצפון, הגליל העליון וצפון הגולן, מתייבש. לדברי ליפשיץ, "הפסיקו לגדל גידולי שדה. אם אתה רוצה לתעדף את כמות המים, אתה צריך לתת למטעים כדי לשמור אותם בחיים. אבל את גידולי השדה נעקור, ונקווה שנוכל לגדל בשנה הבאה. משרד החקלאות יצטרך לתת מענה. אנחנו לא טורקיה או ספרד: לפני שנתיים הייתה בצורת בספרד וכולנו ראינו את זה במחיר שמן הזית. אצלנו, ברגע שהם מתייבשים - זה לא שהמחיר עולה. זה שאין זית".
בחברת מקורות הזהירו כבר לפני כמה שנים שיש צורך בחיבור הגליל העליון וצפון הגולן למערכת הארצית. אבל הקמת מתקן התפלה בעמק חפר דשדש. כיום יש בישראל מתקני התפלה בחדרה, אשקלון, אשדוד, שניים בשורק, מתקן בפלמחים בקרקע פרטית. אלא שכאן יש בעיה חדשה: כל מתקן התפלה צורך כחצי אחוז מצריכת החשמל במדינת ישראל. "זה המון", מסביר ליפשיץ.
"מתקן ההתפלה בגליל המערבי צפוי להיכנס לפעילות לקראת 2027, אחרי עיכוב של שנים בגלל התנגדויות", הוא מספר: "תושבי האזור רצו להעבירו למפרץ עכו, אבל הקרקע שם מזוהמת. נבחרו עשרות אפשרויות למיקומים אחרים. האירוניה הוא שהוא מספק מים בעיקר בגליל המערבי. מי שעיכב אותו זה אלה שאמורים ליהנות ממנו".
החשש הגדול: רעידת אדמה
בשל הבצורת החריפה, רשות המים החליטה להגדיל אל כמות המים שהיא רוכשת ממתקני התפלה. "אנחנו רוכשים יותר כדי לחפות על החוסר. אם מתקן ההתפלה אשדוד מייצר 100 מיליון קוב מים בשנה, אנחנו רוכשים ממנו קצת יותר כי פשוט לא ירד גשם השנה. והמים האלה יותר יקרים. בקרוב נפנה למתקני התפלה ונבקש מהם אפשרות להוסיף עוד ייצור. אנחנו יכולים לבקש מהם לייצר עוד מים בתעריף חשמל יקר יותר".
"משק המים פועל בראיה ארוכת טווח. היום אנחנו עובדים על מיון מוקדם למתקן ההתפלה השמיני שאמור לפעול עד 2032. תמיד לוקחים תרחישים מחמירים ונערכים לתקופות בצורת. בין 2013 ל-2018 הכנירת הייתה כמעט בקו השחור, אז החזרנו את רננה רז מהנפטלין. משק המים נערך ועדיין היו מים בברזים. אנחנו לוקחים בחשבון הפחתה של 12% במשקעים עד 2050, והפחתה חריפה יותר עד 2100. נצטרך להקים עוד ועוד מתקני התפלה, ועוד ועוד חקלאים שישקו במי קולחין". ב-2050 יהיה לנו כושר ייצור של 1.7 מיליארד קוב מים. היום יש לנו כושר ייצור של 800 מיליון קוב".

"החורף הזה שבר את כל הגרפים. הכינרת לא עלתה בכלל. זה חסר תקדים", אומר ליפשיץ. ובסופו של דבר, התרחיש הקשה ביותר אליו הוא מתכונן הוא רעידת אדמה. חרבות ברזל? המלחמה באיראן? אלה פחות מדאיגים אותו. ולמרות זאת, במהלך המלחמה מול איראן חוו תשתיות המים מספר אירועי סייבר. "כמות ניסיונות תקיפות הסייבר עלו", הסביר. "אך אנחנו עובדים בשיתוף הדוק עם מערך הסייבר הלאומי. לשמחתי, לא אותגרנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.07.25