כבר כאשר שתלו את כרם המורשת בעבדת בספטמבר 2023, ניסו לדמיין מה יהיה טעמו של היין. וכעת, לראשונה, אנחנו יודעים מה היה בסצנת היין הביזנטי לפני 1,500 שנה.
לפני שנה בצרו את הענבים. הכול בצורה ידנית, בשיטות העתיקות של פעם. זאת לאחר שברשות הטבע והגנים (רט"ג), בשיתוף אוניברסיטת חיפה, הקימו כרם מורשת בעבדת העתיקה. ד"ר ליאור שווימר, ממונה מורשת במחוז דרום ברט"ג, קיבל עשרות פניות מאוהבי יין, חוקרים וסקרנים, שביקשו ממנו רק דבר אחד: תשמור לי בקבוק. זאת לאחר שבעקבות מחקר של אוניברסיטת חיפה, שעסקה בקריסת האימפריה הביזנטית, נמצאו חרצני ענבים במערה חתומה באתר הארכיאולוגי עבדת. הם החליטו להחיות את יין הנגב העתיק, שנחשב בזמנו לטוב בעולם, וזיהו את המאפיינים הגנטיים של הגפנים העתיקים.
(צילום ועריכה: אילנה קוריאל, ספיר גורדו)
החוקרים שתלו כרמים של גפנים מזן הדבוקי, הבאר והסריקי, שגדלו בצורה מרשימה. שיטות הגידול העתיקות הועתקו, בין היתר, מהמשנה וספרות חז"ל. בשנה שעברה הם נבצרו ונשלחו ליקבים קטנים בנגב. שלושה ייננים השתתפו בניסוי הקטן, וההנחיה הייתה לייצר יין טבעי לחלוטין. ללא שמרים תעשייתים, גופרית, ביסולפיט או תוספות אחרות. "זה סוג של נס", אומר ד"ר שווימר. "השתמשנו בשיטות גידול עתיקות וזנים עתיקים. זו אדמה מדברית ואיש לא עשה פה חקלאות 1,500. הגפנים גדלו בצורה מטורפת".
ד"ר ליאור שווימר
(צילום: אילנה קוריאל)
"לא באמת ידענו איך היה טעמו של היין אז", אמר ד"ר שווימר בעת הבציר. "ייתכן שהיום היינו מגדירים אותו כלא טעים. אנחנו פשוט לא יודעים".
למרבה המזל, לחוקרים ציפתה הפתעה נעימה. "כשטעמנו את היין, בועז, אחד הייננים שהשתתפו בניסוי, הסתכל עליי ושאל: 'איך אני משיג 500 שתילים?'. הוא אמר לי שזה פיצוץ של יין", סיפר ד"ר שווימר. "זו הפעם הראשונה שמכינים יין מענבים שגדלו כאן במדבר אחרי מאות שנים. אין לנו פרוטוקול גידול, ואנחנו עדיין לא יודעים כיצד הענבים עצמם מתנהגים. אנחנו פועלים בדרך של ניסוי וטעייה. היין יצא סביר, ועכשיו אנחנו יכולים להתחיל לשחק איתו ולהגיע ליין ברמה גבוהה באמת".
העובדה שכבר בניסוי הראשון, וללא ידע מוקדם, הצליחו החוקרים לייצר יין סביר ואף טעים, מלמדת על הפוטנציאל הרב של זני הענבים המדבריים. "יש ביקוש רב ליין מצד מי שטעמו אותו, אף שהוא אינו זמין למכירה", הסביר ד"ר שווימר.
מאחר שמדובר בענבים מגפנים צעירות, היין אינו מתאים בשלב זה לשומרי כשרות. בשנה הבאה, לאחר שהחוקרים למדו יותר על תהליך הגידול והייצור, הם מקווים להפיק עוד כמה מאות בקבוקים, שמהם יוכלו ליהנות אנשים רבים יותר. היין מענבי הסריקי, שהופק ביקב של צור שיזף מבציר אוגוסט 2025, היה יין אדום, טבעי ולא מסונן. "אני מת עליו. הוא נפלא", סיכם שווימר. גם היין מזן הדבוקי היה מוצלח, אך שווימר קיבל ממנו שישה בקבוקים בלבד.
ההפתעה הגדולה הגיעה מהיין מזן באר של יקב דרייר, שככל הנראה דומה ליין המקורי ששתו בעבדת לפני 1,500 שנה. "אותה שיטת גידול, אותו ענב ואותה דרך להכנת היין, אם כי הפעם הוא לא הוכן בכדי חרס. אפשר להריח בו את הפריחה הירוקה של הנוף המדברי".
אז איך היין? "סוף הדרך. מבין כולם, זה כבר משחק במגרש של היין".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.07.26
