שי-לי ליפא היא אחת מנשות הקולינריה הפורות והפעילות בארץ. היא פעילה ברשתות החברתיות, בעיקר באינסטגרם, שם היא חולקת עם מעל 100 אלף העוקבים שלה לא רק אוכל ובישולים, אלא גם רגעים מחיי היום-יום בבית עם המשפחה ומנהלת דיאלוג ער עם הקהל.
ימים ספורים עברו מאז שחזרה ליפא מסיבוב יחסי ציבור בארצות הברית, עם ספר הבישול הראשון שלה באנגלית שפונה לשוק האמריקני – "יאסו" (Yassou), וכבר היא מתכוננת להשקה של הספר בארץ. ליפא הוציאה 11 ספרי בישול בעברית, אבל זה הספר הראשון שלה באנגלית, ואם היינו צריכים לנחש – הוא גם לא האחרון. ברזומה שלה שני ספרים נוספים – מדריך לסידור הבית והמטבח וספר נוסף שהוא מעין שילוב בין פרוזה להתפתחות אישית וגם בישול.
לליפא (51) שורשים יווניים מצד האב וטורקיים מצד האם. הרומן שלה עם המטבח היווני התחיל כבר לפני כעשור, כשהוציאה לאור את "המטבח הבלקני שלי", שם הביאה מתכונים מסורתיים מהמטבח היווני והבלקני. "יאסו" מתמקד ב־80 מתכונים למנות יווניות קלאסיות, ביתיות, כאלה שכל אחד יכול להכין.
את ההשקה לספר החדש שיצא בהוצאה אמריקנית, היא תעשה בשבוע הבא במהלך מופע בבמה הקולינרית של ביג קיטשן באורט דן גורמה בתל אביב בפני כמאה איש.
"הרבה שואלים אותי למה הספר באנגלית, ויש עוקבים שגם ממש כועסים על זה", מספרת ליפא. "אבל הוצאתי כבר 11 ספרים בעברית ב־20 שנות קולינריה, והרגשתי שאני רוצה קהל נוסף. ספר באנגלית אפשר למכור יותר, אני רואה אותו מוצג בחנויות ספרים בעולם וזה מרגש. הסיבה שכתבתי ספר באנגלית היא כי רציתי קהל גדול יותר, רציתי לשתף את האוכל שלי עם יותר אנשים. לא רציתי לעשות עוד מאותו דבר, רציתי לאתגר את עצמי".
איך עברה ההשקה בניו יורק?
״לפני חודשיים השקתי את הספר במסעדה ים תיכונית בניו יורק, התראיינתי בפודקאסט וגם בטלוויזיה המקומית. עכשיו חזרתי לשם שוב וריכזתי את כל האירועים וההשקות לשבועיים. השקנו אותו בבית כנסת יווני־יהודי מדהים שנראה כמו מוזיאון עם כלים וספרים של יהדות יוון. בבית הכנסת הזה עושים פעם בשנה פסטיבל שנמשך יום שלם מהצהריים עד הערב, ומקימים מחוץ לבית הכנסת דוכנים ובאים הרבה אנשים.
"השתתפתי שם לראשונה עם הספר שלי, הכנתי צזיקי לאלף איש בכוסות קטנטנות עם ברוסקטה לנגב. למרות שהספר לא כשר, זה בדיוק קהל היעד – מכרתי שם הרבה ספרים. אחר כך המשכתי לוושינגטון להשקה במסעדה יוונית, ומשם לבוסטון לבייקרי של אורי שפט. מבוסטון עברתי למיאמי, שם עשינו אירוע מדהים במסעדה ים תיכונית בשם אבאל’ה. יש לי הכי הרבה עוקבות ממיאמי. החלפתי בארבעה ימים ארבע ערים, היו בקרים שהייתי קמה בבוקר ולא זוכרת באיזה מלון אני. אבל המפגש עם האנשים שווה הכול, פגשתי עוקבות שאנחנו רק מתכתבות ופתאום נפגשנו במציאות".
והיו גם גילויי אנטישמיות? אנחנו לא הכי אהודים בעולם בימים אלה.
"יכול להיות שהישראליות פגעה לי באייטמים של יחסי ציבור לספר, יכול להיות שפסלו על הסף אייטמים כי אני יהודייה מישראל ולא יוונייה נוצרייה. היה מקרה אחד שפניתי באינסטגרם לבלוגרית יוונייה שנולדה וגדלה בניו יורק, כי רציתי לשלוח לה את הספר והיא בתגובה עשתה לי בלוק. נכנסתי לעמוד שלה מהטלפון של הבת שלי וראיתי שהיא לא עוקבת אחרי אף אחד מהקהילה היהודית. בסך הכול רציתי לשלוח לה ספר. היא יכולה הייתה להגיד ‘לא’ – למה לחסום? אני משערת שגם היח"צ של ההוצאה נתקל בכאלה, וזה בסדר. אני גאה בספר, ואני חושבת שאוכל הוא מעל כל הדברים האלה. כל ישראלי שעוסק באוכל או באומנות יגיד לך שהוא מרגיש היטב את 7 באוקטובר".
למה דווקא ספר יווני?
"אני נולדתי בישראל, הורי נולדו ביפו. שני ההורים של אבא מסלוניקי. כשהיטלר עלה לשלטון בתחילת שנות ה־30 המשפחה של אמו עלתה לישראל, עוד כשהמנדט הבריטי היה כאן. אבל כל המשפחה של סבא נלקחה לאושוויץ, ההורים של סבא נרצחו וגם שתי האחיות שלו. מהצד של אמא, המוצא הוא טורקייה, כך שגדלתי בבית בלקני. אמא שלי היא בשלנית גדולה שלמדה את רוב המאכלים מהסבתא היוונייה – חמותה – שהייתה מבשלת מדהים ואירחה בכל החגים וכל שבת. הזיכרון הכי חזק שלי זו ארוחת הבוקר היוונית במרפסת של סבא וסבתא. היה שם צזיקי, סלט יווני, שעועית לבנה ובורקס. במשפחה יוונית הכול סובב סביב האוכל, וכל זיכרונות הילדות שלי הם מאוכל".
"בספר הזה הייתי מכוונת יוון. המטבח היווני פשוט, הוא כמעט לא השתנה במאות השנים האחרונות, והם גם לא רוצים לשנות אותו. היוונים רוכשים כבוד לאוכל שלהם – לא מעניין אותם טוויסטים ופרשנויות חדשות. היה לי חשוב לתת את המתכונים כמו שהם. רק מתכון אחד מתוך 80 נתתי קצת אחרת, אבל כל השאר בדיוק כמו במקור".
המטבח היווני גם דומה מאוד לישראלי.
"נכון, הם דומים מאוד ומורכבים כמעט מאותם חומרי גלם. יוון זה הרבה ירקות, שמן זית, קטניות, דגים, פירות ים ועשבי תיבול – זה גם מה שיש לנו בשפע בישראל ובאיכות טובה. הרבה דברים משיקים בין שני המטבחים, וישראל היא כור היתוך של אוכל בלקני. למטבח היווני יש שתי השפעות היסטוריות – אחת הם קיבלו מהמטבח האיטלקי, והשנייה מהאימפריה העות’מאנית, משם הם לקחו את הפילאף הטורקי ואת הבקלאווה. גם בטברנה הכי פשוטה והכי זולה ביוון יהיה טעים".
איך הצלחת ליצור ולהוציא ספר בתקופה מורכבת כזאת? ראיתי בסטורי שעד לא מזמן הבן שלך שירת בעזה.
"את הספר התחלתי לכתוב הרבה לפני 7 באוקטובר, והוא היה בשלבי עריכה סופיים כשפרצה המלחמה, ממש לפני הירידה לדפוס. כמה ימים אחרי 7 באוקטובר קיבלתי מייל מההוצאה ובו הם שאלו אם אני רוצה להקפיא את הספר, ואני מרוב השוק אמרתי שממשיכים לעבוד עליו כרגיל. אבל אז כשהגיע רגע ההשקה לא יכולתי לבוא כי הבן שלי שירת בעזה. בסוף דחינו את ההשקה למרץ 2025 כשאיתמר כבר השתחרר, וסגרנו מעגל כשהוא בא איתי להשקה. בסוף הכול הסתדר, אבל בטח שלא הייתי מצליחה לכתוב אותו בזמן המלחמה".
