בדרך כלל עסקים רבים נוטים להיצמד אחד לשני. אתה נכנס לתוך עיר או כפר, ורואה את החנויות צמודות אחת לשנייה, נקודת משיכה מרכזית בהחלט. מעטים המקרים שבהם מסעדנים מבודדים את עצמם מההמון הרעב, עד כאן אני מסכים עם עצמי.
ובכל זאת, לפעמים מוצאים משהו יוצא דופן. יש תחנת דלק באשקלון, די נידחת יחסית, שממוקמת לה על כביש גישה לתעשיות הפחות עדינות, ממש על הקצה הדרומי של אשקלון לכיוון רצועת עזה, יש אפילו דיונות מסביב, שאריות פרא אחרונות.
בתוך אותה תחנת דלק נמצאת חומוסייה קטנה וצנועה למראה, גיליתי אותה לפני שנתיים, כשחלפתי על הכביש וראיתי שלט. איך כאן? זאת הייתה השאלה שלי. ואז, קצת לפני כל המלחמה הזאת, הגיע הרגע. אחרי נסיעה לתוך אשקלון הגעתי לטעום את החומוס של אל מסרי.
עוד אוכל רחוב:
השעה הייתה דקותיים אחרי 10:00. חיפשתי לרגע את החומוסייה, היא בכלל לא על החזית, אלא על הצד של התחנה - אחרי הפנצ'רייה. קצת פתחתי את המקום, אבל הבעלים היו כבר עסוקים בהזמנת משלוחים החוצה. הזמנתי את המנה הקבועה שלי, חומוס פול וגרגירים עם כל התוספות, רק בלי טחינה בבקשה - מניסיון קבוע אני תמיד מזכיר פעמיים, אחר כך אסביר לכולם איך באמת צריך לאכול את החומוס של אל מסרי.
בעת ההזמנה של המנה אני בדרך כלל לא יושב לי ומחכה, אלא עומד הכן מול הדלפק, צופה על המתרחש, מנסה ותמיד מצליח להריח את החומוס המתבשל, קורא עם העיניים את הטבח ועד כמה הוא מקפיד.
קודם כל הוא הניח המון חומוס מסביב לצלחת, כמות גדולה מדי, וזה לא נגמר כאן - מעט מדי פול בתוך החומוס ועל הצד יותר מדי גרגירים, אחר כך מעל הגרגירים עוד שליכטה ענקית של חומוס.
הגיע הזמן לשבת לאכול. החומוס של אל מסרי לא צריך עזרה, הוא עומד בפני עצמו כטעים, לא כבד בכלל, מתקתק בקצה הלשון, חומוס שמרגיע את הנשמה. אני תמיד טועם עם המזלג על הצד מבלי לגעת בכלום, מסביב אם אפשרי, וככה החומוס של אל מסרי היה הכי טעים. כל פעם שהחומוס נגע אפילו בתבלון, הטעם המושלם של החומוס זז הצידה. זה חומוס שאסור להפריע לו בכלל, נא לאכול נטו מההתחלה.
הפול של אל מסרי כמו של פעם, דליל מדי אבל מתובל בדיוק כמו שצריך, יותר פול מההתחלה בפעם הבאה בבקשה. גם הפול הכי טעים נטו, אבל החומוס לא מפריע לטעם המעולה שלו. הגרגירים, לעומת זאת, קצת רגילים לטעמי. לרעבתנים החובבים, אל דאגה, יש מילוי חוזר.
המנה מוגשת עם פיתה בסגנון פרנה, תפוחה יותר מדי לטובה, קצת חרוכה, מאוד טעימה, יש על הצד אפילו סלט מוחמץ, מלפפונים חמוצים בפרוסות וכמובן בצל לחובבי הז׳אנר, אם רוצים - חופשי.
הצעת ההגשה שלי: חומוס מסביב כמה שהם נותנים, באמצע בבקשה המון פול, כמה שיותר פול, פה אפילו תוסיפו ביצה לטובת הפול המעולה, בלי תיבול, בלי אפילו פטרוזיליה, אולי טיפה שמן זית שכמו הזליפו בטעות, ודי. יחד עם הפיתה שיכולה כמו פרנה אמיתית לספוג את כל הטעם, ואם בא לכם חריף או חמוץ, תטבלו את הפיתה על הצד לפני. החומוסייה של אל מסרי, חומוס עם פול מעולה במיקום הכי מוזר בארץ.
