51 שבועות בשנה אנחנו אומרות לעצמנו: אנחנו חייבות להפחית פחמימות וסוכר. אנחנו מתבוננות בכל מיני אנשים שמספרים על ההתמכרות שלהם לסוכר ואיך נגמלו ממנו, ועכשיו הם סוחבים איתם לכל מקום כל מיני לחמי זרעים שעמלו עליהם בבית, ומסבירים שעה למלצר איך לצלות להם את הסינטה. אנחנו מעריצות אותם על ההתמדה ועל הקילוגרמים שהורידו. אנחנו גם מעוניינות לחסום אותם בסלולרי.
אבל הנה מגיע השבוע הזה בשנה שבו כולנו קצת קיטו (ממש קצת), וזו הזדמנות להכיר כמה מתכונים של אנשי הכת הנפלאה הזאת שעושים לילות כימים כדי לייצר להם חוויות של לחם ופחמימות בכאילו.
מוזמנים לאמץ ולהשתמש גם בימים שהם לא הלילה הזה.
לחם טחינה בתבנית אינגליש
פתרון נפלא לאין-לחם, אבל השובב הזה ממלא בדיעבד. אז שימו לב כמה אתם דוחסים לגוף, תאכלו לאט. יש מצב ש-20 דקות אחרי תרגישו שגמרתם שלוש מנות חומוס.
חומרים:
4 ביצים
6 כפות טחינה
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
הכנה:
1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (180 מעלות).
2. מערבבים היטב את כל החומרים לתערובת אחידה.
3. אופים 23 דקות. בדיוק.
4. אפשר להוסיף תוספות כמו פרמזן, אגוזים או זרעים. ואפשר גם להמיר את הטחינה בחמאת אגוזים כלשהי לבחירתכם.
לחם אגוזים ויוגורט יווני
כמו מסורות שבעל פה, גם הלחם הזה התגלגל דרך האחות שקיבלה מחברה שלקחה מקולגה שמצאה ברשת. מתנצלות שלא מכירות את המקור.
חומרים:
2 כוסות קמח אגוזים
1 כפית אבקת אפייה
2 כפות בצל מטוגן
1 ו-1/4 כוסות יוגורט יווני
הכנה:
1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (175 מעלות).
2. מערבבים את כל החומרים ומעבירים לתבנית משומנת קלות. אפשר ליצור גם צורת כעכים או לחמניות אישיות.
3. אם רוצים מורחים מעט ביצה טרופה מעל ומפזרים שומשום או קצח או מה שבא.
4. אופים חצי שעה עד שהלחם חום-זהוב.
קרקר זרעונים
יש מיליון גרסאות לקרקרים האלה, שלדעתנו המקור הראשוני הפרה-היסטורי שלהם הוא אצל לימור לניאדו תירוש, אבל על מתכונים אין זכויות (לצערנו), וכמו שָׂפָה הם עוברים גלגולים ושינויים והתאמות והתפתחויות בכל בית ויד שהם מגיעים אליהם. הגרסה הנפלאה הזאת היא ללא קורנפלור, והקרקר פריך ומספק.
חומרים:
1 ו-1/2 כוסות קמח שקדים
1/4 כוס שומשום מלא
1/4 כוס גרעיני חמנייה
1/4 כוס גרעיני דלעת
2 כפות פשתן טחון
1 כף זרעי צ'יה
כפית מלח
ביצה אחת
טיפונת מים במידת הצורך
הכנה:
1. מחממים תנור לחום בינוני (175 מעלות).
2. מערבבים את כל החומרים היבשים, מוסיפים את הביצה ומערבבים לעיסה אחידה. במידת הצורך מוסיפים כף מים בכל פעם עד שהעיסה מתגבשת.
3. מעבירים את העיסה לתבנית מרופדת בנייר אפייה. מכסים בנייר אפייה נוסף ועם מערוך / בקבוק / משהו בצורת צילינדר - מרדדים ומשטחים את העיסה ופורסים אותה על כל התבנית.
4. מסירים את הנייר מלמעלה ואופים 10 דקות. אם צריך, מסובבים את התבנית באמצע הדרך לאפייה אחידה.
מאפה קוטג', מוצרלה ועירית
טוב, זה לא ממש לחם, אלא יותר סוג של, איך קראו לזה פעם? פשטידה? כן. למעשה זאת פשטידה.
פשוט ברור לנו שזה המתכון הראשון שתכינו.
חומרים:
1 כוס קוטג', כמה שיותר אחוזי שומן יותר טעים
4 ביצים
1/3 כוס מוצרלה מגוררת. אפשר גם גבינה צהובה אחרת
1/4 כוס עירית קצוצה או בצל ירוק
1/2 כפית מלח
1/4 כפית פלפל שחור
מעט שמן
תבנית מאפינס
הכנה:
1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (175 מעלות).
2. משמנים את התבנית.
3. מערבבים את כל החומרים ויוצקים לשקעים בערך עד 3/4 גובהם.
4. אופים 25-30 דקות או עד שהמאפה זהוב והביצים יציבות. מקררים מעט לפני שמוציאים מהתבנית.
גרנולה אגוזים
היא בלי שיבולת שועל וללא סוכר, פשוטה טובה, עשירה ומזינה. אם היינו קונים אותה בסופר היא הייתה יקרה להחריד, אבל כשמכינים אותה בבית היא עדיין יקרה להחריד. קסם.
חומרים:
1 כוס אגוזי מלך קצוצים גס
1 כוס שקדים קצוצים גס
1/2 כוס פקאנים או אגוזי לוז קצוצים גס
1/2 כוס קוקוס טחון (לא חובה. יש כאלה שלא סובלים) או שבבים
1/4 כוס גרעיני חמנייה
1/4 כוס גרעיני דלעת
1/4 כוס זרעי צ'יה או פשתן
1 כפית קינמון
1/2 כפית מלח דק
60 גרם חמאה מומסת או שמן קוקוס
הכנה:
1. מחממים תנור לחום בינוני נמוך (150 מעלות).
2. מערבבים היטב את כל החומרים בקערה עד שהם מצופים בשמן, מלח וקינמון.
3. פורסים את התערובת על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
4. אופים 15-20 דקות ומערבבים פעמיים באמצע כדי שהקלייה תהיה אחידה.
5. מקררים היטב וסוגרים בכלי אטום.
6. אפשר להגיש עם יוגורט וקצת פירות טריים, לא קיטוגניים אבל שפויים.
בראוניז שוקולד וחמאת בוטנים עם קרם טחינה ללא אפייה
טוב, נשברנו ויש פה המתקה שהיא רק מתמרים. זה כבר לא קיטו, אבל גם אנחנו כבר לא.
את החטיפים האלה מכינים מעיסה סמיכה ודחוסה של אגוזים עם קקאו, תמרים וחמאת בוטנים, ועליהם יוצקים קרם של טחינה ושוקולד מריר. חייבים לקרר היטב, אפילו להקפיא, כדי שאפשר יהיה לחתוך ולאחוז, התוצאה לא מתוקה מדי, עשירה, משביעה ומלאה בחומרים טובים.
חומרים:
1 ו-1/4 כוסות תמרים מגולענים
1/4 כוס חמאת בוטנים
1/3 כוס קקאו
1/2 כוס אגוזי מלך
לקרם:
150 גרם טחינה
250 גרם שוקולד מריר ללא סוכר
הכנה:
1. שמים במעבד מזון את התמרים, חמאת הבוטנים, הקקאו ואגוזי המלך ומעבדים בפולסים עד שמתקבלת מסה אחידה ודביקה.
2. מרפדים תבנית מרובעת קטנה בנייר אפייה ומשטחים עליה את המסה הדביקה. תרטיבו ידיים ותקללו אותנו פחות.
3. ממיסים את השוקולד המריר בסיר כפול. מערבבים לתוכו רבע מכמות הטחינה ואז את יתר הטחינה.
4. יוצקים מעל תערובת האגוזים, משטחים ושולחים למקרר או למקפיא לכמה שעות עד שיציב.
צ'רצ'יל ומסעדות במלחמה
נשאבנו בשנייה לסדרה הנפלאה בנטפליקס, "צ'רצ'יל במלחמה". דוקו מהדור החדש שכולל שחזורים של צילומים היסטוריים וקטעים מצולמים מחדש, ובעיקר סיפור על הדמות המורכבת והנערצת הזאת.
כמה שקראנו על צ'רצ'יל, לא הצלחנו למצמץ במשך ארבעה פרקים. אולי כי סדרות על מלחמה, שנאת יהודים, הפגזות על העורף - פתאום לא נראות כמו היסטוריה.
אבל הסדרה גם מייצרת עצב ותסכול. כשצ'רצ'יל מכניס את בריטניה למלחמה הוא עושה זאת מתוך אמונה יוקדת שבלי הצעד הנורא הזה, קיומה של הממלכה בסכנה. הוא לא מפחד על חייו. הוא עולה עם הלונדונים לגגות בזמן ההפגזות, מגיע לאזורי ההרס והשכול עם אור ראשון, ודואג לעורף.
אחת התובנות המרתקות של צ'רצ'יל, שהפכו לסמל העורף הבריטי, היא שחייבים להמשיך לחיות. ההתעקשות שלו שהברים והמסעדות והווסט-אנד יישארו פתוחים, היא לא רק חשיבה כלכלית, אלא יותר מהכל, חימוש המורל של העורף, שלא יישבר, שיישאר גאה ואיתן ונחוש.
לונדון עברה 57 לילות רצופים של בליץ אווירי, והתור למסעדות שהתקשו להשיג חומרי גלם ואילתרו מאכלים עם הרבה שימורים, לא היה בגלל האוכל, אלא בגלל הקהילתיות, שותפות הגורל, החוסן והידיעה שהתרועעות עם אנשים בסביבת בילוי היא מתכון לשפיות בזמנים קשים.
איך זה קשור אלינו? לפני שבוע נערך כנס המסעדות השנתי שדן באתגרי הענף. תמיד יש. אבל עכשיו, כשהמחירים מטפסים לשיאים מטורללים, היבואנים, תאגידי המזון והרשתות מרוויחים ומחלקים דיבידנדים משוגעים, המסעדנים קורסים. מראש שולי הרווח נמוכים להחריד, אבל כעת הם נמחקו, ומסעדות רבות, בת”א ובפריפריה, מתקשות לצוף.
מסעדות, בטח בזמן מלחמה, הן לא לוקסוס. הן חלק מיסודות החוסן. המדינה צריכה לעשות מאמץ לעזור להן לצלוח תקופה ארוכה ללא תיירים, עם עליות מחירים אקספוננציאליות ועתיד לא ברור. היא לא צריכה לסבסד אותן, אבל גם לא להשית עליהן מסים אקסטרה-מוגזמים, ואולי גם להוסיף סוף-סוף את המלצרים והטבחים לעבודות המועדפות אחרי הצבא, כמו במלונות ובמסעדות המלונות. מה בעצם ההבדל?
דרושה פה הנהגה צ'רצ'יליאנית שרואה את התמונה הגדולה וחושבת על האזרחים, ולא על הכיסא.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.04.25
