עגבת (סיפיליס), מחלת מין שהיה נדמה שנעלמה כמעט לחלוטין בסוף שנות ה-90, חוזרת ומרימה ראש – בעיקר בארצות הברית. גם בישראל נרשמה עלייה לפני כשנה. מדובר במחלה מידבקת במיוחד שעלולה לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות, ובארצות הברית אף דווח על זינוק חד במקרי עגבת מולדת – בקרב תינוקות שנדבקו ברחם אימם. מה צריך לדעת על עגבת? צפו בריאיון לאולפן ynet עם ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות בכללית:
ד"ר רועי צוקר מסביר מהי עגבת ואיך נדבקים
( צילום: ירון ברנר)
במקביל לעלייה המדאיגה בשיעור הנדבקים בעגבת, נרשמה ירידה בתקציבי מערכות הבריאות בארה"ב. תקציב המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) למניעת מחלות מין עמד בשנת 2003 על כ-169 מיליון דולר, ובאותה שנה דווחו כ-34 אלף מקרי עגבת. בשנת 2023, התקציב ירד בחצי לכ-80 מיליון דולר בלבד, בשעה שמספר המקרים קפץ לכ-209 אלף. בנוסף, במסגרת צעדי צמצום, ממשל טראמפ ביצע פיטורים נרחבים בסוכנויות פדרליות כמו ה-CDC, צעד שעלול לפגוע משמעותית בתוכניות מניעה וטיפול.
אחת ההתפרצויות המדאיגות ביותר נרשמת בשטחי אומת נאוואחו (Navajo Nation) שבדרום-מערב ארה"ב. באזור זה, הפגיע במיוחד עקב עוני, מחסור בתחבורה ומרחקים גדולים, פועלת תוכנית ייחודית: צוותים רפואיים נשלחים ישירות לשטח – לבתי כלא, מרכזי גמילה, כנסיות, מקלטים ובתי מלון – כדי לאתר חולים, לבדוק אותם ולטפל בהם במקום. "כל העניין הוא בדיקות וטיפול מיידי", מסביר ד"ר ג'ון איראלו, רופא ותיק באזור, ל-CBS News. "כשאתה רואה אדם מולך – ייתכן שלא תראה אותו שוב לעולם".
הנתונים מצביעים על מצוקה חריפה במיוחד בקרב אוכלוסיות ילידיות (אינדיאנים). לפי ה-CDC, שיעור העגבת המולדת עלה פי עשרה בעשור האחרון. בקרב תינוקות ילידים הסיכון גבוה פי שמונה לעומת תינוקות לבנים. עגבת מולדת, נזכיר, עלולה לגרום להפלה, מוות בלידה, עיוותים מולדים, עיכוב התפתחותי ואף מוות תוך זמן קצר לאחר הלידה.
בישראל: תת-דיווח ובעיות בטיפול
בישראל, כל אישה הרה אמנם עוברת בדיקות סקר לעגבת כחלק מהמעקב ההריוני – אך גם כאן נרשמה עלייה מדאיגה במספר המקרים, בעיקר בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. עם זאת, לא קיימת תמונה מלאה של היקף ההדבקות.

לדברי ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות בכללית, מחוז תל אביב, "עגבת היא מחלת מין מידבקת שנגרמת על ידי חיידק טרפונמה פאלידום (Treponema pallidum), שעד המצאת הפניצילין היה ממית. אנשים היו מתים מזה. אבל לחיידק הזה עד היום אין עמידות לאנטיביוטיקה הכי בסיסית – פניצילין. כל מה שנשאר זה לאתר את מי שנדבק ולטפל בהקדם".
הבעיה המרכזית היא שהעגבת עלולה להתקיים בגוף בלי שהאדם יודע בכלל שנדבק. "אצל חלק מהאנשים מופיע נגע מקומי, בדרך כלל באזור איבר המין, אבל לפעמים באזורים אחרים – והוא נעלם לבד. אתה ממשיך בחיים שלך, והמחלה ממשיכה איתך", מסביר ד"ר צוקר. "עגבת גורמת לפריחות ולנגעים מוזרים, אבל בסוף זה חיידק טריקי. יש לו סיבוכים מסכני חיים: נוירולוגיים, לבביים – הרבה פעמים עשרות שנים אחרי ההדבקה. ולכן אם לא נבדקת – אתה לא יודע".

ד"ר צוקר מדגיש גם את מנגנוני האבחון: "בארץ הדבר הבסיסי הוא שיש בדיקת TPHA שבודקת נוגדנים לעגבת. כשהיא חיובית – היא תישאר חיובית לכל החיים. כדי לזהות הדבקות חוזרות משתמשים בבדיקת VDRL – עם ערכים משתנים, שדורשים מעקב קבוע. אבל המעקב אחרי נדבקים בעייתי. משרד הבריאות מדווח בעיקר על מקרים ראשוניים. אותם אנשים שנדבקו בעבר נמצאים בסיכון מוגבר להידבק שוב, אך לא תמיד מתועדים".
למי מתאים טיפול מונע?
לדברי ד"ר צוקר, גם כשהמחלה מתגלה, לא כל רופא יודע לטפל בה. "גם בזה אנחנו נתקלים בבעיות", אומר ד"ר צוקר. "לעיתים הטיפול לא ניתן בצורה הנכונה, בגלל מחסור בידע מקצועי. זו מחלה שדורשת הבנה מדויקת – לא רק באבחון, אלא גם בטיפול. ברגע שאתה חיובי – חייבים לטפל מיד, וכדאי לעשות זאת אצל מומחה בתחום".
גם בתחום המניעה יש חידושים חשובים: ד"ר צוקר מציין את DOXYPEP – טיפול אנטיביוטי מונע, המיועד לאנשים בסיכון גבוה, בעיקר גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. "מדובר בשני כדורי דוקסילין, עדיף בתוך 24 שעות מהמגע המיני. זה עוזר למנוע הדבקה בעגבת ובכלמידיה".
2 צפייה בגלריה


הטיפול המכונה DoxyPEP יכול להפחית את הסיכון להידבקות בעגבת ובכלמידיה בשיעור של עד 60%
(צילום: Shutterstock)
הטיפול המכונה DoxyPEP הוא גישה חדשה ומבטיחה במניעת מחלות מין. הטיפול כולל נטילה של 200 מ"ג אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין בתוך 24–72 שעות מקיום יחסי מין לא מוגנים או מגע מיני בסיכון. מחקרים הראו כי השיטה יכולה להפחית את הסיכון להידבקות בעגבת ובכלמידיה בשיעור של עד 60%, בעיקר בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים ונשים טרנסג'נדריות.
אף שהטיפול אינו מאושר רשמית למטרה זו במדינות רבות, כולל ישראל, רופאים מסוימים ממליצים עליו לאנשים עם היסטוריה של הידבקויות חוזרות. עם זאת, יש חששות מהתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה והשפעות ארוכות טווח על המיקרוביום (חיידקי המעי), ולכן חשוב להתייעץ עם רופא ולבצע מעקב רפואי צמוד.
"העניין עם עגבת הוא לדעת להיבדק ולטפל", מסכם ד"ר צוקר, "זו מחלה שעוברת בקלות, הרבה יותר מ-HIV – גם במין אוראלי. ולכן היא כל כך נפוצה. יש טיפול, האבחון קיים – רק צריך להיות מודעים, לפעול, ולעשות את זה בזמן".