את המילה "איוואסקה" שמעתי לראשונה ב-2020, כשחייתי בניו יורק. חבר סיפר בהתלהבות על טקס עם שמאן בברוקלין, חוויות של התפרקות מוחלטת, הקאה לתוך דלי ותובנות שלא היו לו מעולם קודם לכן. מאז – המילה הזו, ואיתה גם DMT – חזרה שוב ושוב להישמע בסביבה שלי: בפודקאסטים, בסדרות שראיתי ובקרב כמה מהמטופלים שלי. עד כדי כך, שהכנסתי אותה גם ל"טבלת הערבובים המסוכנים" האחרונה שהרכבתי (טבלה שמדרגת את רמות הסיכון בשילובים בין סוגי סמים שונים – מסיכון נמוך ועד סיכון גבוה).
אני? עוד לא ניסיתי. גם משום שבישראל החומר אסור על פי חוק, ואולי גם בגלל הרתיעה מהחלקים היותר גופניים של החוויה – הקאות, דמעות, טריגרים – או פשוט כי אני יודע עד כמה החומר הזה עוצמתי. יום אחד, אולי, עם שמאן בפרו ותחושת מוכנות אמיתית. אבל עד אז – חשוב לדבר על DMT כמו שמדברים על כל חומר משנה תודעה: בכבוד, בגיבוי מדעי, ובלי פחד מהמורכבות שבו.
מה זה בכלל DMT?
DMT (דימתילטריפטמין) הוא חומר פסיכדלי קצר-השפעה שנמצא בטבע – בצמחים, ואולי גם בכמויות זעירות אצל בני אדם. בנטילה באמצעות אידוי, הוא מתחיל לפעול תוך שניות – ופותח מסך של חזיונות צבעוניים, תחושת יציאה מהגוף, פירוק האגו, ולעיתים מפגש עם "ישויות" לא מוכרות
ד"ר רועי צוקרצילום: יריב גולדפרבהחוויה עצמה נמשכת 20-5 דקות, אך רבים מדווחים שהיא מרגישה כמו הרבה יותר. חלק מתארים חוויה של "לידה מחדש", בעוד אחרים חווים בלבול, הצפה ולעיתים חרדה קשה.
מבחינה פרמקולוגית, DMT פועל בעיקר על קולטני הסרוטונין מסוג 5HT2-A, שמעורבים בעיבוד חושי, רגשי וקוגניטיבי. הוא גורם לשינויים מהירים בפעילות החשמלית של המוח – במיוחד באזורים כמו הקורטקס הראייתי – ומייצר "מצב תודעתי אלטרנטיבי", שלעיתים עשוי להיות קיצוני.
מחקרים עדכניים מצביעים על כך ש-DMT עשוי לעודד נוירו-פלסטיות - כלומר, גדילה של חיבורים עצביים חדשים. ממצא זה פתח את הדלת למחקרים בתחום הפוסט־טראומה, הדיכאון העמיד, ואף שיקום לאחר פגיעות מוחיות. בשנים האחרונות, בדומה לחומרים כמו פסילוסייבין ו־MDMA, החלו ניסויים מבוקרים לבחון את הפוטנציאל הטיפולי של DMT - בעיקר במינונים סאב-פסיכדליים (מיקרודוזינג).
אחד המחקרים החשובים ביותר שמתבצעים כיום הוא מחקר BPL-003, שבו נעשה שימוש בפורמולציה סינתטית של 5-MeO-DMT הניתנת דרך תרסיס לאף. התוצאות הראשונות הציגו פוטנציאל טיפולי משמעותי בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול: במחקר שלב IIA, מנה בודדת של 10 מ"ג הובילה לתגובה אנטי־דיכאונית מהירה אצל 55% מהמטופלים כבר ביום שלאחר המנה. מתוך כלל המשתתפים, 55% היו בהפוגה ביום 29, ו-45% ביום 85.
בהמשך, נערך מחקר שלב IIb – המחקר הגדול ביותר עד כה על החומר – שכלל 196 מטופלים, ונועד להעריך את היעילות והבטיחות של מינונים שונים. תוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים. יהיה מעניין לראות האם גורלו של התרסיס יהיה דומה לזה של קטמין – שהפך לתרופה לגיטימית ומוכרת לטיפול בדיכאון עמיד.
4 צפייה בגלריה
DMT הוא לא סם של "כיף" – הוא מראה עמוקה אל תוך האישיות של המשתמש
(צילום: Shutterstock)
אז מה הסיכון?
לצד התקווה – חשוב להבין ש-DMT הוא חומר עוצמתי מאוד. הוא מגביר דופק ולחץ דם, עלול לגרום לדפיקות לב (פלפיטציות), הקאות, בלבול רגעי, ולעיתים גם להחמרה של תסמינים קיימים כמו טינטון או תחושת ניתוק. אנשים עם היסטוריה של פסיכוזה או נטייה פסיכיאטרית מורכבת נמצאים בסיכון גבוה יותר לתגובה שלילית.
שילוב של DMT עם תרופות כמו SSRI או MAOI עלול להיות מסוכן במיוחד, עקב החשש מהתפתחות תסמונת סרוטונין – מצב מסכן חיים. ואם כל זה לא מספיק, בישראל DMT מוגדר כסם בלתי חוקי – כך שהחזקה או שימוש בו עלולים להוביל להשלכות פליליות.
כולם מדברים על "SET & SETTING"
בכל התנסות פסיכדלית – ובמיוחד ב-DMT – שני מושגים הופכים לעקרונות ברזל:
● SET – המצב הנפשי שאתה מגיע איתו: רגשות, זיכרונות, כוונה.
● SETTING – הסביבה: פיזית, חברתית, רגשית.
DMT הוא כמו "מגבר עוצמתי" למה שכבר קיים בתוכך. אם אתה מגיע עם חרדה, טראומה או עומס רגשי – אתה עלול לגלוש מהר מאוד למקומות לא פשוטים. ולכן: לא לבד, ולא בלי הכנה מוקדמת. אם בוחרים לעשות את זה – למרות האיסור החוקי ובניגוד להמלצות – חשוב למזער נזקים:
● דעו בדיוק מה אתם צורכים. שימוש בערכת בדיקה הוא אידאלי, אבל אם לא – חקרו היטב מראש מה מקור החומר ומה ידוע עליו.
● בחרו סביבה רגועה, עם אדם מפוקח שתומך – ועדיף כזה שלא צורך בעצמו.
● הימנעו מאלכוהול, קנאביס ותרופות פסיכיאטריות במקביל.
● התחילו תמיד במינון נמוך יותר!
● והכי חשוב – בצעו אינטגרציה אחרי החוויה: תכתבו, תדברו, תעבדו בלעבד.
בקיצור, DMT הוא לא סם של "כיף" – הוא מראה עמוקה אל תוך האישיות של המשתמש. היא יכולה לחשוף דברים, ללטף מצד אחד – אבל גם לטלטל לגמרי מצד שני. הוא יושב על התפר שבין פסיכדליה לעולמות הריפוי, בין רוח למדע, בין תקווה עבור חלק מהאנשים לבין פגיעות עבור אחרים. ואם כבר בוחרים ללכת לשם – כדאי להגיע מוכנים: עם חוכמה, ליווי, בשלות והכנה אמיתית. זה לא עוד סתם "סם מסיבות". ורגע לפני שמתחיל המסע עם DMT – אולי הכי חשוב לשאול את עצמך: למה בכלל אתה רוצה לצאת אליו?
DMT, כמו חומרים אחרים במדינת ישראל, אינו חוקי, אינו מומלץ ועלול להיות מסוכן ומסכן חיים. אין לראות בכתבה זו עידוד לשימוש בו. מטרת הכתבה לתת מידע על החומר ועל הסכנות שבשימוש בו.
ד"ר רועי צוקר הוא מומחה ברפואה פנימית, מחלות זיהומיות ויו"ר החברה לרפואת להט"ב, העוסק בשנים האחרונות בנושא מזעור נזקים בשימוש בחומרים
